האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פניטואין - Phenytoin

מתוך ויקירפואה
     מדריך בדיקות מעבדה      
פניטואין
Phenytoin
 שמות אחרים  Dilantoin , diphenylhydantoin.
מעבדה כימיה בדם
תחום תכשיר כנגד פרכוסים.
Covers bdikot.jpg
 
טווח ערכים תקין טווח ריכוזים טיפולי: סך PHT 10.0-20.0 מיקרוגרם/מ"ל; ערך קריטי –מעל 30.0 מיקרוגרם/מ"ל,

PHT חופשי = 1.0-2.0 מיקרוגרם/מ"ל. ערך קריטי של PHT חופשי -2.5 מיקרוגרם/מ"ל.

יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

ניטור של ריכוז טיפולי של סך ושל פניטואין חופשי: פניטואין חופשי הוא האינדיקטור הטוב ביותר של ריכוז טיפולי בכשל של הכליות.

מידע קליני

פניטואין היא התרופה הטובה ביותר לטיפול ומניעה של TONIC-CLONIC ושל פרכוסים פסיכומוטריים. אם פניטואין כשלעצמו לא מונע פעילות פרכוסית, הוספה משולבת של PHENOBARBITAL יעילה לרוב. הטיפול ההתחלתי עם פניטואין מתחילה במינונים של 100-300 מיליגרם/יום במבוגרים, או 4 מיליגרם/יום/ ק"ג משקל גוף בילדים. כיוון שספיגת PHT משתנה באופן בו התכשיר מציג קינטיקה zero-order לא-לינארית, המינון חייב להיות מותאם תוך 5 ימים תוך מדידת ריכוזיו בנסיוב. הזמינות הביולוגית המושגת בנטילה פומית היא בין 80-95% והיא תלויה בדיאטה.

מקרים של אלה עם סימני השפעה במוחון הקטן, 13% הראו התפוגגות הסימנים תוך שנה, 72% מהמקרים הראו מצוקה שארית, ו-14% נפטרו. מחקר זה הראה שברוב המטופלים ב-PHT עם בעיות בתפקוד המוחון, רמות PHT בנסיוב היו מעל לריכוז האופטימלי.

Phenytoin מפגין פרמקו-קינטיקה של zero order, ולפיכך שיעור הפינוי של התכשיר תלוי בריכוזו בדם. לכן ל-PHT אין תקופת מחצית-חיים קלאסית כמו תרופות אחרות. בריכוז בדם של 15 מיקרוגרם/מ"ל, כמחצית מהתכשיר בגוף המטופל תורחק תוך 20 שעות. כאשר ריכוז PHT בדם פוחת גדל קצב פינויו מהגוף. רוב ה-PHT בדם (90%) נמצא קשור לאלבומין. הפרמקו-קינטיקה של PHT מושפעת משמעותית מתרופות אחרות. לדוגמה, PHT ו-phenobarbital ניתנים לעתים קרובות במשולב, והשפעול של אנזימי P450 יגביר את השיעור לפיו PHT עובר מטבוליזם ומתפנה. למצב של uremia יש השפעה דומה על קישור PHT לחלבונים ב-uremia תוצרי לוואי של מטבוליזם נורמלי מצטברים ונקשרים לאלבומין, דוחים ממנו את PHT ומגבירים את אחוז ה-PHT החופשי הפעיל ביולוגית. טיפול משולב של PHT ביחד עם חומצה ולפרואית, שגם לה השפעה אנטי-אפילפטית, משנה את ריכוזי PHT בדם.

ריכוז PHT חופשי בדם הוא האינדיקטור הטוב ביותר לתרפיה ראויה. בכשל של הכליות, ההזדמנות של PHT חופשי להתפנות פוחתת באופן משמעותי, והתוצאה היא שגם רמת PHT קשור וגם PHT חופשי מוגברות כאשר ריכוז ה-PHT החופשי גדל מהר יותר מאשר PHT הקשור במקרים אלה. מינון PHT חייב להיות מופחת כדי להימנע מטוקסיות. הטוקסיות היא פועל יוצא של המטבוליזם של PHT. הגדלות קטנות של המינון של PHT יכולות להביא להגברות מאוד גדולות של ריכוזו בדם, ולגרום לסימנים מוקדמים של טוקסיות כגון ניסטגמוס, שיגשון, ו-dysarthria. טוקסיות חמורה מתאפיינת על ידי רעד, היפר-רפלקסיה, רדימות ותרדמת. המינון של PHT צריך להיות מותאם להשגת מצב של stady state של סך-PHT בין 10-20 מיקרוגרם/מ"ל, וריכוז PHT חופשי בין 1.0-2.0 מיקרוגרם/מ"ל. תחום הריכוזים הנורמלי של PHT חופשי ביחס לסך-PHT הוא 8-14%. PHT נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ה-WHO. בשנת 2020 PHT נמצא במקום ה-260 בין התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב, עם מעל מיליון תרשימים (Joiner וחב' ב-J Neurosurg משנת 2018).

PHT הלב וכלי הדם