כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סרטן דרכי שתן מקומי מתקדם או גרורתי - טיפול באנפורטומאב ודוטין - Locally advanced or metastatic urinary tract cancer - treatment with enfortumab vedotin
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| Enfortumab vedotin לטיפול בסרטן דרכי שתן מקומי מתקדם או גרורתי | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
קרצינומה של תאי מעבר של שלפוחית השתן. הלבן בשלפוחית השתן הוא ניגוד.
| ||
| שמות נוספים | PADCEV) Enfortumab vedotin) לטיפול בסרטן דרכי שתן מקומי מתקדם או גרורתי | |
| ICD-10 | Chapter C67 {{{2}}}.{{{3}}} | |
| ICD-9 | 188 | |
| MeSH | D001749 | |
| יוצר הערך | ד"ר דוד סריד | |
על פי נתונים אפידמיולוגיים מישראל (עדכון לרישום לאומי של סרטן שלפוחית השתן, 1996-2018)[1] סרטן שלפוחית השתן הוא החמישי בשכיחותו בישראל ושכיח יותר בגברים בהשוואה לנשים, בין היתר בשל הקשר החזק שבין עישון לבין היארעות המחלה. מחלה זו מופיעה לרוב בעשור השישי או השביעי לחיים. עישון ממושך הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר למחלה. בשנת 2019 אובחנו 1,791 חולים בסרטן שלפוחית השתן, מתוכם 51% (918 חולים) עם סרטן חודרני (נתוני רישום סרטן לאומי לשנת 2019). בשנת 2018 נפטרו בישראל 401 חולים בשל סרטן שלפוחית השתן, 77% מהם גברים. שיעור התמותה בגברים גבוה פי ארבעה ויותר בהשוואה לנשים.
שיעור הישרדות במחלה נמצא בקורלציה לשלב המחלה - שיעור התמותה עולה ככל שהסרטן מפושט יותר. בגילוי מוקדם של המחלה, ההישרדות לחמש שנים טובה - 96%. בחולים עם סרטן דרכי שתן גרורתי (mUC), מהלך המחלה אלים הרבה יותר ושיעור התמותה עולה בצורה דרמטית. הישרדות חציונית היא כ־14 חודשים בלבד. שיעור הישרדות לחמש שנים בנוכחות גרורות מרוחקות עומד על 8.9% על פי SEER [2].
קו טיפול ראשון
חולים אשר יכולים לקבל ציספלטין שורדים יותר. בחולים אלה, הטיפול הראשוני המועדף, המהווה סטנדרט עולמי, הוא טיפול כימותרפי המבוסס ציספלטין. הכימותרפיה הנ"ל ניתנת לרוב בארבעה עד שישה מחזורי טיפול[3]. לאחר מכן היה נהוג להפסיק בטיפול ועם התקדמות המחלה לעבור לקו טיפול שני באימונותרפיה. בחולה שמחלתו לא התקדמה בטיפול בקו ראשון כימותרפי (Platinum based Chemotherapy), הסטנדרט הטיפולי המקובל הוא טיפול אחזקה עם אימונותרפיה Avelumab.
טיפול אחזקה עם Avelumab
הטיפול ב־Avelumab שיפר משמעותית את הישרדות המטופלים שהיו בקבוצת הטיפול האחזקה לעומת טיפול תומך עד התקדמות, כאשר שיעור המטופלים ששרדו לאחר 30 חודשים היה 43% בקבוצת ה־Avelumab לעומת 33% בקבוצת הביקורת, עם הישרדות חציונית של 23.8 חודשים לעומת 15 חודשים. מחקר זה הוביל לאישור טיפול אחזקתי ב־Avelumab על ידי ה־FDA וגישה זאת אומצה כטיפול מקובל בסרטן כיס שתן גרורתי[4].
חולים בקו ראשון שאינם מתאימים לקבל ציספלטין הוגדרו כ-Cisplatin Ineligible. כ־40% עד 50% מהחולים אינם יכולים לקבל טיפול בציספלטין לאור פוטנציאל תופעות הלוואי הגבוה של התרופה הנ"ל[5]. אופציות הטיפול עבורם הן:
- משלב Carboplatin-Gemcitabine - יעילות משלב זה הוכחה במחקר EORTC שבדק את יעילות משלבי קרבופלטין ב־238 חולים עם אי ספיקת כליות ודרגת תפקוד נמוכה. נמצאה תגובה של 40% לטיפול. משלב קרבופלטין-גמציטבין נסבל טוב יותר מהאחרים והיה בעל יעילות דומה. יעילות זו נתמכת גם בעבודות אחרות. בעבודה פאזה 2 שבדקה יעילות המשלב קרבופלטין-גמציטבין נצפתה תגובה כוללת של 38%, זמן חציוני להתקדמות מחלה 5.8 חודשים וזמן הישרדות חציוני של 9.3 חודשים בלבד[6][7]
- תרופות מסוג מעכבי Programmed) PDL1 1 cell death ligand) - ההתוויה של משרד הבריאות לטיפול עם מעכבי PDL1 בקו ראשון בחולים עם סרטן גרורתי של דרכי השתן או מתקדם מקומית היא:
- Pembrolizumab - למטופלים שאינם יכולים לקבל ציספלטין שהגידול מבטא רמות CPS מעל 10 או שאינם יכולים לקבל כל כימותרפיה מבוססת פלטינום ללא התייחסות לסטטוס CPS. התגובה לטיפול ב-pembrolizumab בקו הראשון בחולים שלא יכלו לקבל ציספלטין, נבדקה במחקר 052-KENOTE. שיעור התגובה היה 29%. תגובה חלקית 22%, תגובה מלאה 7%[8]
- Atezolizumab - למטופלים שאינם יכולים לקבל כימותרפיה מבוססת ציספטין והגידול שלהם מבטא רמות 5<PDL1. התגובה הכללית ל־Atezolizumab במחקר פאזה 2 IMvigor210 הייתה 23%, 6% הגיבו תגובה מלאה, 9% תגובה חלקית
- טיפולים אחרים - מחקרים קליניים, טיפול תומך[9]
התקדמות בגישה הטיפולית בקו הראשון
ה־FDA אישר אופציה טיפולית נוספת לחולים אלה עם la/mUC שאינם יכולים לקבל כימותרפיה מבוססת על ציספלטין, הכולל משלב טיפולי בין (Enfortumab Vedotin (EV P) + Pembrolizumab).
קיים רציונל ביולוגי חזק שתומך בשילוב של UADC (Antibody Drug Conjugate) עם אימונותרפיה כדי לשפר את תוצאות הטיפול.
ADCs מתקשרים עם תאים סרטניים ותאי מערכת החיסון על ידי יצירת מנגנונים כגון מוות של תאים אימונגניים, ציטוטוקסיות תלוית נוגדנים והפעלת תאים דנדריטיים, ובסופו של דבר מספקים סינרגיה פוטנציאלית עם אימונותרפי. הם מגבירים את החדירה של תאי T למיקרו־סביבה של הגידול, בעוד שמעכבי מחסום חיסוני (Checkpoint Inhibitors), כדוגמת pembrolizumab, ממריצים מחדש תאי T מותשים. בכך משתפרת התגובות החיסוניות האנטי־סרטנית[10].
יעילות הטיפול ב־EV+P בחולים שאינם יכולים לקבל ציספלטין נבדקה במחקר 103-EV. תוצאות מעודכנות של המחקר פורסמו בכנס ASCO ביוני 2022. במחקר השתתפו 151 חולים אשר טופלו באופן רנדומלי ב־EV+P (76 חולים) או EV (73 חולים). כעבור 12 חודשי טיפול: 80% החולים שקיבלו משלב EV+P היו בחיים; 55% מהחולים שקיבלו משלב EV+P שרדו ללא התקדמות מחלה; 64% מהחולים שקיבלו משלב EV+P עדיין הגיבו לטיפול. חציון הישרדות כללית, הישרדות ללא התקדמות ותגובה עדיין לא התקיימו בשלב זה של המחקר. נכון לחודש יולי 2023, המחקר ממשיך להתקיים[11].
פרופיל הבטיחות של הטיפול
תופעות הלוואי השכיחות ביותר (הופיעו ב־20% מהחולים ומעלה) בחולים שקיבלו משלב EV+P היו: עייפות, פריחה, נוירופתיה פריפרית, נשירת שיער, ירידה במשקל, גרד, ירידה בתיאבון, שלשולים, בחילות, אנמיה, יובש בעיניים ועור יבש; תופעות עוריות - 67%; נוירופתיה פריפרית - 60%; תופעות עיניות - 26%; היפרגליקמיה - 14%. תופעות לוואי חמורות הופיעו ב־23% מחולים שקיבלו EV+P וב־15% מהחולים שקיבלו EV. תופעות לוואי שהובילו למוות - 3.9% במשלב EV+P: דלקת ברקמת הריאה, אי ספיקה נשימתית, אלח דם וב־2.7% בזרוע EV.
בחודש מאי 2023 בוצע עדכון בהנחיות NCCN לטיפול בסרטן דרכי השתן. על סמך עדכון זה, הטיפול במשלב Enfortumab vedotin + Pembrolizumab הוא אופציה מועדפת בחולים עם סרטן מקומי מתקדם או גרורתי של דרכי השתן, אשר אינם יכולים לקבל כימותרפיה מבוססת על ציספלטין כקו טיפול ראשון[12].
מחקר פאזה שלישית 302-EV התקיים אך טרם פורסמו תוצאותיו. המחקר הוא מחקר רנדומלי גלובלי רב מרכזי שבו נבדקת יעילות המשלב EV+P בחולים עם la/mUC אשר יכולים לקבל כימותרפיה מבוססת ציספלטין. המחקר התקיים גם ב־11 מרכזים בישראל ותוצאותיו טרם פורסמו (נכון למאי 2023). משלב זה נבחן באופן רחב גם במספר מחקרים קליניים בשלבים טרום ניתוחיים. מרכזים רבים בישראל משתתפים במחקרים האלה.
יעילות Enfortumab vedotin (EV) בחולים שנחשפו לשני קווי טיפול קודמים
ביבליוגרפיה
- ↑ https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/bladder-cancer1996-2018.pdf
- ↑ https://seer.cancer.gov/statfacts/html/urinb.html
- ↑ Bladder cancer ESMO clinical practice guidelines for diagnosis, treatment and follow up. Powles T, et al. on behalf of the ESMO Guidelines Committee, Annals of Oncology (2021), doi: https://doi.org/10.1016/j.annonc.2021.11.012
- ↑ T. Powles, S.H. Park, E. Voog, C. Caserta, B.P. Valderrama. Avelumab Maintenance Therapy for Advanced or Metastatic Urothelial Carcinoma. N Engl J Med 2020; 383:1218-30. September 18, 2020.
- ↑ Galski et al. Treatment of Patients With Metastatic Urothelial Cancer "Unfit” for Cisplatin-Based Chemotherapy. J Clin Oncol 29:2432-2438. 2011 by American Society of Clinical Oncology
- ↑ De Santis et al. Randomized Phase II/III Trial Assessing Gemcitabine/Carboplatin and Methotrexate/Carboplatin/Vinblastine in Patients with Advanced Urothelial Cancer Who Are Unfit for Cisplatin-Based Chemotherapy: EORTC. J Clin Oncol 30:191-199 2011
- ↑ Bamias Et al. The Combination of Gemcitabine and Carboplatin as First-Line Treatment in Patients with Advanced Urothelial Carcinoma. 2005 American Cancer Society DOI 10.1002/cncr.21604 Published online 7 December 2005
- ↑ Keytruda Spc MOH approved
- ↑ Tecentric Spc MOH approved
- ↑ Nicolo et al. Combining antibody-drug conjugates with immunotherapy in solid tumors: current landscape and future perspectives. Cancer Treatment Reviews. Volume 106, May 2022, 102395
- ↑ Friedlander T et al. Poster Presentation at 2023 ASCO Annual Meeting; June 2-6, 2023; Abstract #4568
- ↑ NCCN guidelines Bladder Cancer Version 3.23 - May 23. Available at bladder.pdf (nccn.org).
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד סריד, מנהל תחום אורולוגיה אונקולוגית במערך האונקולוגי, המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב