כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק קשת נזקי האלכוהול בעובר - Fetal alcohol spectrum disorders
5. http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3048&sheetid=183 – להעלות תחת השם " קשת נזקי האלכוהול בעובר - Fetal alcohol spectrum disorders",
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| קשת נזקי האלכוהול בעובר | ||
|---|---|---|
| Fetal Alcohol Spectrum Disorder | ||
| יוצר הערך | ד"ר יהודה סנצקי, נטע ויס, ד"ר דב ענבר, פרופ' אבינועם שופר 
|
|
קשת נזקי האלכוהול בעובר (FASD) נגרמת מחשיפת העובר לאלכוהול בזמן ההיריון. האלכוהול הוא הגורם הנוירו-טוקסי הנפוץ ביותר, והנזק שהוא יוצר - בלתי הפיך ולצמיתות. חשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון היא הפגיעה הנוירו-התפתחותית השכיחה ביותר אשר ניתנת למניעה לחלוטין אם האישה ההרה תימנע משתיית אלכוהול.
קשת נזקי האלכוהול בעובר היא מכלול של הפרעות רפואיות והתפתחותיות. הילד הפגוע עלול לסבול מפגיעות גופניות מולדות, מבעיות התפתחותיות, מליקויי למידה ומקשיי התנהגות עם השלכות למשך כל חייו. עם התבגרותם אנשים נפגעים בכישורי חיים, קושי בעבודה, היתקלויות עם החוק, שימוש בסמים, בעיות בהורות תקינה ועוד (1). המודעות לקשר שבין שתיית אלכוהול לפגיעות ביילוד עולה וגוברת בארצות המפותחות, וממחקרים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים, מתברר כי 1 עד 10 מתוך 1,000 תינוקות בעולם המערבי נפגעים במידה זו או אחרת משתיית אלכוהול במהלך ההיריון.
למיטב ידיעתנו ועל פי החיפוש בספרות המקצועית, בישראל טרם דווח על תסמונת אלכוהול בעובר, לא נערך דיון רציני ונוקב בעניין, ואין תוכנית מסודרת למניעת שתיית אלכוהול בקרב נשים בהיריון.
מונחים והגדרות
חשיפה תוך-רחמית לאלכוהול עלולה לגרום למגוון נזקים בעובר אשר חלקם עשויים לבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר, עם גדילתו של הילד והתפתחותו. מצבור פגיעות אלה נכללות, על פי ההגדרה המקובלת כיום, בקשת נזקי אלכוהול בעובר FASD (Fetal Alcohol Spectrum Disorders) . מדובר בקשת רחבה של הפרעות שיכולות להתבטא במומים מולדים במערכות גוף שונות וכן בפגיעות נוירו-התפתחותיות הנגרמות בגלל שתיית האלכוהול ע"י האישה ההרה. מקור הפגיעות בנזק ישיר לאיברים ולמערכות הגוף השונות המתפתחות שנחשפו לאלכוהול במהלך ההיריון.
בשנת 1973 הוגדרה תסמונת האלכוהול בעובר FAS (Fetal Alcohol Syndrome), והיא מתארת למעשה את ההסתמנות המלאה של הספקטרום: פגיעה במוח, בלב, בגפיים, בעיניים, בפה ושיניים, באוזניים ובאיברי המין (2). נוסף על כך, עלולות להיות בעיות גדילה, התפתחות, למידה והתנהגות. בשנת 1978 נוסף המונח FAE (Fetal Alcohol Effects), שמתאר מצבים שונים שנגרמו מצריכת אלכוהול במהלך ההיריון, אך לא עמדו בקריטריונים של ה-FAS. בשנת 1996 הציע ה IOM (Institute of Medicine) בארה"ב חלוקה שונה של פגיעות האלכוהול בעובר FAS , Partial-FAS, :ARBD ((Alcohol-Related Birth Defects ו- ARND (Alcohol-Related Neurodevelopmental Disorders), - אולם הגדרות אלה לא היו בהירות מספיק, והיום הן פחות מקובלות בעולם הקליני. מאז 1996 נהוג להשתמש במונח FASD (Fetal Alcohol Spectrum Disorder) לתיאור קשת ההתבטאויות של השפעת האלכוהול על היילוד (3). בהתבטאות מלאה הספקטרום כולל פגיעה במוח, בלב, בגפיים, בעיניים, בפה ושיניים, באוזניים ובאיברי המין. נוסף על כך, עלולות להיות בעיות גדילה, התפתחות, למידה והתנהגות. מערכת העצבים בזמן התהוותה רגישה מאוד לחומרים טרטוגניים, ולכן אין זה מפתיע שילדים שנחשפו לאלכוהול, יגלו בעיות התנהגות, התפתחות ולמידה גם ללא הסתמנות גופנית של התסמונת (4, 5).
יש להדגיש שהפגיעה המלאה מאלכוהול (FASD) כוללת רק את חלקם הקטן של הילדים הנפגעים מחשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון ומהווה למעשה קצה קרחון. רוב הילדים שנפגעים מהאלכוהול אינם סובלים מהתסמונת המלאה אלא מבעיות למידה, ריכוז וקשב והפרעות התנהגות ללא הממצאים הגופניים הבולטים, ולכן קשה מאוד ולעתים אף בלתי אפשרי לקשור את הליקויים לחשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון.
אפידמיולוגיה מחקרים במדינות שונות מדווחים על שיעורים הולכים ועולים של איתור ואבחון FASD. על פי הערכה שנעשתה בארה"ב, שבה נולדים מדי יום כ-10,600 תינוקות, 10 עד 40 תינוקות יסבלו מהסתמנות מלאה של התסמונת (FAS), ו-100 (כ-1%) מהם יסבלו מהתבטאויות בדרגות שונות של הספקטרום (FASD). במחקר שנערך במרכז איטליה, נמצא כי שיעור מקרי ה-FASD מגיע ל-2.3% עד 4.1% מהילדים בבתי הספר היסודיים. מחקרים מקומיים שונים בקנדה מראים שיעורי ספקטרום של 0.72% (צפון מזרח מניטובה) ועד 19% (ילידים בקולומביה הבריטית). באוסטרליה שיעור מקרי ה-FAS בילידים האבוריג'ינים גבוה פי 36 (2.76 ל-1,000) מהשיעור בילדים שאינם ילידים (0.02 ל-1,000). ב-Western Cape Province, דרום אפריקה, פרובינציה שמתבססת על גידולי ענבים וייצור יין, נמצא שיעור יוצא דופן של FAS: 65.2-74.2 ל-1,000 בקרב ילדי כיתה א. במחקר שנערך בקרב ילדים בבתי יתומים ברוסיה, ל-13% היו תווי פנים אופייניים ל-FAS, והם הראו איחור בגדילה והתפתחות לעומת חבריהם. שיעורי FAS של 2.3 ל-1,000, ו-2.5 ל-1,000, נמצאו בצרפת ובשוודיה בהתאמה (9-6). נתונים מה-BRFSS (Behavioral Risk Factor Surveillance System) משנת 2002 הראו כי 55% מהנשים האמריקאיות בגיל הפוריות (44-18 שנים) נוהגות לשתות משקאות אלכוהוליים, ו-11% מהן ימשיכו לשתות גם בהיותן הרות. מדאיג מאוד להיווכח ש-49% מהנשים בארה"ב שנכנסות להיריון, אינן מתכננות את הריונן, ואז אין כמובן שינוי בהרגלי החיים, והן ממשיכות לשתות אלכוהול (10). כך גם במערב אוסטרליה: כמעט 80% מהנשים שותות אלכוהול בשלושת החודשים לפני ההיריון, ו-47% מהן אינן מתכננות את הריונן. דו"ח של המכון הבריטי ללימודי אלכוהול מסכם כי אף שמרבית הנשים באירופה מוותרות על שתיית אלכוהול בהיריון, יש מספר לא מבוטל שעדיין ממשיכות לשתות (25% בספרד, עד 50% בהולנד, ובבריטניה אף יותר).
מחקרים חדשים שמים דגש על "שתיית הילולה" (Binge Drinking) (יותר מ-5 מנות אלכוהול באירוע אחד) כגורם סיכון משמעותי מאוד ל-FASD, גם ללא צריכת אלכוהול קבועה. בארה"ב 12% מהנשים בגיל הפוריות שותות שתיית הילולה, והנתון נמצא במגמת עלייה. בישראל 40% מהנשים נוהגות לשתות אלכוהול, ו-4% מהן שותות שתיית הילולה (11). אף שהנתונים דומים לאלה מהעולם, שיעור הילדים המאובחנים בישראל עם תסמונת FAS או בהתבטאות כלשהי של קשת נזקי אלכוהול בעובר הוא אפסי. כדי לאבחן תינוק לאחר לידתו כסובל מתסמונת אלכוהול-עוברי יש צורך בניסיון רב. רוב הסימנים אינם ספציפיים לתסמונת, ולכן רק אם יש מידע קודם על חשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון המלאכה קלה יותר. בשל כך, במדינות שבהן המודעות לתסמונת נמוכה, כמו בישראל, ילדים אלה לא מאובחנים ואינם זוכים לטיפול מתאים.
אפשר לאבחן FAS גם כאשר לא ידוע על חשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון בתנאי שמופיעים כל שלושת הקריטריונים האחרים
בעבודת מחקר שנעשתה לאחרונה ע"י קבוצת חוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים, נבדקו הידע והמודעות בקרב אנשי מקצוע בכירים בישראל, והתברר שרוב אנשי המקצוע אינם בקיאים דיים בהכרת התסמונת והספקטרום, ורק חלקם המזערי פגש ילדים הלוקים בתסמונת (12).
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- קשת נזקי אלכוהול בעובר, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יהודה סנצקי, נטע ויס, ד"ר דב ענבר, פרופ' אבינועם שופר