האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

גלוקאגונומה - Glucagonoma

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־05:42, 9 באוגוסט 2012 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

כותרתלבלב.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הלבלב
 


שאת זו מקורה בתאי A של איי לנגראנס. ב-60% מהמקרים השאת היא ממארת. במקצת החולים לא תימצא שאת, אלא היפרפלזיה של התאים. התאים בשאת מכילים כמות גדולה של גלוקגון, ורמתו בנסיוב מוגברת.

תסמינים קליניים

  1. תפרחת בעור מסוג האריטמיה הנקרוליטית - לקות ברורה, בולוזית, הכרוכה בבצקת אינטרה ואינטר-צלולרית, ההופכת לשאת אקזמטואידית. התפרחת בעור נעה ממקום למקום. הסיבה לתפרחת יכולה להיות חוסר אבץ (Zn), או רמה נמוכה של חומצות אמינו בדם.
  2. שלשולים - שכיחים ב-40% מהחולים.
  3. ירידה במשקל.

אבחנה

  • האבחנה מוכחת על-ידי מציאת רמות גבוהות של גלוקגון בנסיוב. ארגינין או סוכר מעלים את רמות הגלוקגון בחולים אלה.
  • לעתים יש צורך לבצע דגימות ורידיות ברירניות על-ידי צנתור ורידי הלבלב, כדי לוודא את האבחנה והמיקום.
  • יתר סוכר בדם, המאופיין בעקומת העמסה פתולוגית, נובע מהערכים המוגברים של גלוקגון בנסיוב.

טיפול

בניתוח יש לסלק את הרקמה השאתית. אף שב-70%-60% מהחולים יש גרורות בזמן הניתוח, סילוק הרקמה מקנה היוותרות טובה יותר בחיים. שאת זו גדלה לאט, ולכן סילוק חלק מהרקמה גורם להטבה קלינית ברורה בחולים אלה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא