האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הפרעה רגשית עונתית - Seasonal affective disorder

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־14:22, 16 באוגוסט 2012 מאת Nachi (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=הפרעה רגשית עונתית |שם לועזי=Seasonal affective disorder |שמות נוס...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



הפרעה רגשית עונתית
Seasonal affective disorder
שמות נוספים דיכאון עונתי
יוצר הערך ד"ר דב שטיינמץ
TopLogoR.jpg
 



לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדיכאון


לקראת החורף העומד בפתח אני מביא סיכום בנושא דיכאון עונתי (ד"ע). הכתוב מתבסס על מקורות ספרות שונים, כולם מארצות צפוניות רחוקות מקו המשווה ומאקלים טרופי או סובטרופי. סקרתי את הספרות בנושא ולא מצאתי שום עבודה ראויה המתארת את המצב בארצות שופעות שמש ואור עם השוואה מדעית לאוכלוסיות צפוניות. יש מספר עבודות אנקדוטליות שנעשו בשיטות מחקר חסרות מארצות טרופיות או מארצות הצפון שחקרו בארצם אוכלוסיות אסייתיות המרבות לבקר בארצות המוצא שלהם. לא מצאתי, ולו עבודה אחת, על המצב בישראל. אשמח להתעדכן אם מישהו מכיר עבודה על נושא זה מהארץ.

על פי ה-DSM ניתן להוסיף את המאפיין "עונתי" לאבחנות של הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 ומסוג 2 ולדיכאון רבא (MDD) חוזר, אם ההתחלה וסיום האפיזודה הדיכאונית מתרחשת תמיד בעונה מסוימת של השנה. ברוב המקרים האפיזודות מתחילות בסתיו או בחורף ומסתיימות באביב. פחות שכיח לראות דיכאון עונתי בקיץ. כדי לקבל מאפיין אבחנתי זה (באבחנה לפי ה-DSM) צריכות להיות לפחות 2 אפיזודות דיכאוניות בשנתיים האחרונות, באותה עונה וללא אפיזודות נוספות בעונות שנה אחרות.

שכיחות דיכאון עונתי משתנה על פי אזור מגורים, גיל ומין. בארצות צפוניות הוא שכיח יותר כמו גם בקרב בני גיל צעיר, ויותר בקרב נשים, ששיעורן 90%-60% מכלל הסובלים. אף על פי שאצל רוב האנשים אין קשר בין האפיזודה הדיכאונית לעונות השנה, מבחינה סטטיסטית רוב הגלים של אפיזודות דיכאוניות מתרחשים באביב ובסתיו והגלים של אפיזודות מאניות מתרחשים בקיץ. בכ-20% מהאפיזודות של דיכאון יש נטייה ברורה לאפיזודות חורף חוזרות.

בארה"ב בעיקר, אך גם באירופה, נמצא שככל שעולים צפונה יותר בקו הרוחב, מוצאים נטייה מוגברת לדיכאון עונתי. השכיחות בארצות הצפון היא בין 1% ל-6% מכלל האוכלוסייה. נטייה פחות מובהקת לרוחב גאוגרפי נמצאה בעלייה באפיזודות מאניות ככל שמתקרבים יותר לקו המשווה. השכיחות יכולה להיות שונה בקרב קבוצות אתניות שונות באותו קו רוחב.

לאנשים הסובלים מד"ע יש סיכוי רב שיהיו קרובי משפחה הסובלים גם הם מד"ע. במחקרי תאומים הראו שקיים, כנראה, גורם גנטי המגביר את הסיכויים לחלות בד"ע. חולי ד"ע מבקרים את הרופא שלהם לעתים קרובות יותר בחודשי החורף ובאופן שווה לשאר המטופלים בשאר עונות השנה.

רופאי משפחה לא מאבחנים כמחצית מהחולים שלהם עם דיכאון ובעיות נפש נוספות, וכך גם המצב לגבי אבחון של ד"ע.

מאחר שד"ע קשור בדיסרגולציה סרוטונינרגית וכנראה גם במנגנונים נוראדרנרגיים, הוא יכול לחפוף אבחנות אחרות שלהן מכניזם דומה, כולל הפרעת חרדה כללית, הפרעת בעתה, בולימיה ותסמונת עייפות כרונית. ד"ע יכול להיות קשור גם להפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות. שני המצבים תוארו כתסמונות של תת-עוררות מרכזית עם רגישות יתר לגירויים סביבתיים. שניהם שכיחים יותר בנשים עם גנוטיפ ספציפי ל-HTR2A, גן המקודד רצפטור לסרוטונין. בקרב חלק מחולים אלו נמצאה גם שתיית יתר של אלכוהול באופן עונתי ויש החושבים שדבר זה הוא למעשה טיפול עצמי בדיכאון.

הטיפולים המקובלים לד"ע הם טיפול באור, בדרך כלל אור פלואורסצנט עם פילטר ל-UV בכמות של 10,000 לוקס ל-30 דקות כל בוקר, והפחתה ל-15 דקות לאחר 4-2 שבועות. הטיפול נמשך מהסתיו המאוחר ועד תחילת האביב. גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון נמצא יעיל, בעיקר בוופרופיון (זייבן) ופלואוקסטין (פרוזק). תרופות אלו נבדקו במחקרים. טיפול יעיל נוסף הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT).

יותר מ-60 מחקרים אקראיים נמצאו כטיפול בד"ע, כמעט כולם הראו יעילות טובה. מחקר סמוי קשה יותר לבצע בתחום זה, אך היו 2 מחקרים שבהם המטופלים קיבלו מנות אור קטנות ולא תרפויטיות באופן אקראי סמוי. כל המחקרים הראו שטיפול באור הרבה יותר אפקטיבי מאור חלש שקיבלו המשתפים בקבוצת הביקורת כאינבו.

מחקר קנדי המצוטט לעיל, עשה השוואה של טיפול באור במינון טוב למתן פלואקסטין 20 מ"ג ליום במשך 8 שבועות. לא נמצאו הבדלים בתוצאות מבחינת אחוז התגובה לטיפול ולרמיסיה, אך הטיפול באור השפיע מוקדם יותר מהתרופה והיו לו פחות תופעות לוואי לטיפול.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נבדק במספר קטן של מחקרים. באחד המחקרים המטופלים חולקו ל-3 קבוצות: שליש קיבלו רק טיפול אור, שליש אור + CBT ושליש רק CBT. התוצאות הראו יעילות שווה לכל 3 הקבוצות, אך מדובר במחקר קטן עם מספר משתתפים קטן.

כיום מקובל שטיפול באור הוא טיפול הבחירה בד"ע. גם לטיפול באור יש תופעות לוואי. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי ראש קלים וחלק מדווחים על רגישות יתר בעיניים.

סיכום

דיכאון עונתי (ד"ע) הוא תת-קבוצה מוגדרת של סובלים מדיכאון על צורותיו השונות.

בתקופת התמחותי בפסיכיאטריה לא שוחחנו בצורה מעמיקה על אבחנה זו, ולא נתקלתי בטיפולים באור שניתנו למי מהמטופלים במחלקה או במרפאות.

יש מקום לבצע סקר על הנושא בארץ, ונראה שאין טוב ממרפאות ראשוניות לאיתור הסובלים מהבעיה. יש שאלון מיוחד למצבים אלו המשמש ככלי מחקר. ניתן לתרגמו ולבדוק את תקפותו בארץ. השאלון נקרא QAPS the Seasonal Pattern Assessment) Questionnaire), ומדווח שהוא עם סגוליות רבה (94%) אך רגישות נמוכה (41%). לא קשה גם לחבר שאלון ארץ ישראלי ייחודי בנושא, ולתקף אותו.

ביבליוגרפיה

  1. Sadock BJ, Sadock VA. Mood disorders. In: Comprehensive textbook of Psychiatry. 8th Edition, 2005;1:1580
  2. DSM IV 4th edition 389-390
  3. Seasonal Affective Disorder. DynaMed updated July 2008
  4. Lurie SJ, Gawinski B, Pierce D, et al. Seasonal Affective Disorder. American Family Physician 2006;74(9):1521-1524
  5. Lam RW, Levitt AJ, Levitan RD, et al. The Can-SAD Study: A Randomized controlled trail of the effectiveness of light therapy and fluoxetine in patients with winter seasonal affective disorder. Am J Psychiatry 2006;163:805-812

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דב שטיינמץ, מומחה ברפואת משפחה ופסיכותרפיסט; שירותי בריאות כללית, מחוז תל אביב-יפו ומחוז הצפון


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה