אפילפסיה והיריון - היבטים מיילדותיים - Epilepsy and pregnancy - obstetric aspects
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
אפילפסיה במהלך היריון | ||
---|---|---|
Epilepsy during pregnancy | ||
יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
לפי ה-CDC, בשנת 2005 ל-1.65 מהאוכלוסייה הייתה אפילפסיה, מהם 1.1 מליון נשים בגיל הפריון. השכיחות המדווחת: 0.5-2%. מסבכת 1/200 הריונות.
אפילפסיה היא ההפרעה השנייה בשכיחותה מהתלונות הנוירולוגית (אחרי מיגרנה שמשתפרת ב-70% במהלך ההיריון), ונחשבת להפרעה הנוירולוגית הכי חמורה בהיריון.
יכולה לפגוע בהתפתחות העובר. חלק מהתרופות טרטוגניות.
הגדרה: הפרעה פרוקסיזמלית של ה-CNS הגורמת לפולסציות נוירונליות וזרמים לא נורמליים הגורמים לפרכוסים שהם unprovoked, עם או בלי איבוד הכרה. הזרמים בעלי תדירות גבוהה והם באים בסינכרוניזציה.
האפילפסיה מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות:
- Partial
- Generalized
- Partial seizures
מקורו מאזור אחד, ממוקם, שמשפיע על האזורים הרלוונטיים בגוף. נגרם מטראומה, אבצס, גידול. לעתים לא נמצאת הסיבה.
- Simple motor seizure: מתחיל בצד אחד של הגוף ומתפשט לאזור איפסילטרלי אחר וגורם
לפרכוס טוני-קלוני. לרוב ללא איבוד הכרה.
- Partial seizure: מתחיל במוקד אחד ומתפתח לפרכוס כללי ואובדן הכרה.
- Complex partial seizure: נקרא גם temporal lobe או פרכוס פסיכומוטורי עם ערפול הכרה.
- Generalized seizures
קיימת מעורבות בו זמנית של 2 ההמיספרות. יש aura שמקדימה את הפרכוס, ואחריה איבוד פתאומי של ההכרה. קיים מרכיב תורשתי חזק.
- Grand mal: איבוד ההכרה מלווה בפרכוס טוני-קלוני: התכווצות ריגידית של השרירים ואחריה contraction של כל הגפיים. החזרה להכרה הדרגתית, תקופה post-ictal אופיינית עם עייפות, נמנום וחולשה במשך מס' שעות.
- Petit mal: נקרא גם absence, מאופיין באיבוד קצר של ההכרה ללא פעילות שרירים. החזרה להכרה מיידית ללא תקופה פוסט-איקטלית.
- Atonic-myoclonic: נדיר, אין התקף, רק ריגידיות.
- Status epilepticus
פרכוס שנמשך 30 דקות. מסכן חיים.
- פרכוסים אחרים
שאינם קשורים לאפילפסיה יכולים להיגרם מאלכוהול, מנינגיטיס, CVA, אי ספיקת כליות, הפרעה מטבולית, חום (בילדים).
ההתקפים האפילפטיים הם הפרעות פרימריות ללא סיבה הפיכה. קיימים גורמים רבים כמו:
- טראומה
- אלכוהול
- גידולים במוח
- הפרעות ביוכימיות
- הפרעות גנטיות
- A-V malformations
- פתופיזיולוגיה
הנוירונים עוברים דפולריזציה בקלות, האקסיטביליות של הממברנות עולה, יש Ion channels dysfunctions, ועליה בגלוטמאט.
- אבחנה
חשוב לאבחן את סוג הפרכוס.
ב-EEG נראה גליים אופייניים.
- הדמיה
- CT: בטוח בהריון, מהיר, בעיקר בקטסטרופה אקוטית.
- MRI: אין קרינה, יאבחן מחלה דמיאלינטיבית, .A-V malf, מחלה בחוט השדרה ונגעים בפוסה האחורית.
- אנגיוגרפיה - בהפרעה צרברו-וסקולרית.
- LP
אפילפסיה בהיריון
הבעיות העיקריות באפילפסיה בהריון קשורות לעליה בתדירות ההתקפים ומלפורמציות בעובר.
בעבר הייתה עליה בשיעור ההתקפים ודווח כי השפעת ההריון על תדירות ההתקפים: 35% החמרה, 50% ללא שינוי, 15% שיפור.
בשנים האחרונות מדווח שיעור נמוך יותר של החמרה במחלה בזמן הריון.
בדיווח מפינלנד (2006) המחלה הייתה ללא שינוי או בשיפור ב-83%.
דיווח אחר (2006 ,Meador) מצא כי לא היו כלל פרכוסים בהריון ב- 81% מהחולות.
מצב המחלה לפניי ההיריון חשוב: עבודה אוסטרלית מ-2008 דיווחה כי תדירות ההתקפים ירדה ב- 50-70% אם בשנה שלפני ההיריון לא היו התקפים.
הריון יכול לשנות מטבוליזם של תרופות אנטיאפילפטיות.
עלייה בשכיחות פרכוסים בהריון קשורה לרוב לירידה בסף לפרכוס ו/או למינונים סבטרפויטים של התרופה הנגרמים מ:
- בחילות והקאות בהריון גורמים להחמצת נטילת תרופה.
- מוטיליות ירודה במעי וסותרי חומצה מפחיתים את ספיגת התרופות.
- התרחבות נפח הדם - דילול הרמה.
- עליה במטבוליזם התרופה בכבד, בפלזמה ובשליה.
- עליה בפילטרציה גלומרולרית מגבירה את ה-clearance
- נשים נוטות להפסיק תרופה מחשש לטרטוגניות.
- במקביל יש ירידה באלבומין ולכן ריכוז התרופה החופשית גבוה יותר ומפחית שכיחות ת.לוואי.
הסף לפרכוס יורד מעייפות, חוסר שינה, ומהיפרוונטילציה וכאב בזמן הלידה.
- השפעות על העובר
עבודות אחרונות מראות שאפילפסיה לא מטופלת אינה מגבירה שכיחות מומים.
חולות הרות המטופלות נמצאות בסיכון ל- congenital malformation. הסיכון גבוה יותר בשימוש במס' תרופות בהשוואה ^monotherapy.
אם צריך, עדיף להעלות מינון של תרופה מאשר להוסיף תרופה נוספת.
המומים: oro-fascial cleft פי 10 מהאוכלוסיה הכללית. ומומי לב.
Hydantoin syndrome: פניטואין: ב- 5-11%. מומים בפנים, היפופלזיה של צפרניים, האטה בגדילה, איחור התפתחותי, מומי לב ופנים.
- קרבמזפין- טגרטול: עושים הידנטואין סינדרום וספינה ביפידה 1-2%
- פנוברביטל - 10-20% עושה: cleft, מומי לב ומלפורמציות אורינריות. בנוסף, מוריד רמת חומצה פולית ולכן מעלה סיכון ^NTD.
- ולפרואט - ח. ולפרואית (דפלפט) - גורמת ל-NTD ב- 1-2% מהמקרים. עושה גם היפוספדיאס, מומי cleft והפרעות התפתחות.
- הסיכון למומים
- פניטואין, קרבמזפין, למוטריג'ין וכנראה פנוברביטל: פי 2-3.
- Valproate: הסיכון dose-dependent, גבוה פי 4-8. הסף: 1,000 מ"ג ביום.
פניטואין פוגע בפקטורי קרישה בעובר: 2,7,9,10 הקשורים לויטמין K. רמות ויטמין K נמוכות בעוברים אלה. ויטמין K לא עובר שליה, ולכן נותנים ויטמין K רק לילוד.
10% מהילודים לחולת אפילפסיה יפתחו הפרעה פרכוסית במהלך חייהם.
קרבמזפין, פניטואין, ולפרואט: קטגוריה D.
דיאזפם: קטגוריה X.
פנוברביטל, לורזפם, למוטרגיין, גבהפנטין - קטגוריה C
ביבליוגרפיה
- Willi ams 23rd 1166
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון