קידום בריאות ורפואה מונעת - מעקב טרום לידתי באישה בלא גורמי סיכון - Prenatal follow up in women without risk factors
מתוך ויקירפואה
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
---|---|---|
שם המחבר | עודכן ערי פרופ' אליעזר קיטאי ותוספות ערי פרופ' יונה אמיתי ונירה הירש - משרד הבריאות | |
שם הפרק | נספח מס' 11 - מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון | |
עורך מדעי | פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה | |
מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל | |
מועד הוצאה | מהדורת 2013 | |
מספר עמודים | 249 | |
ראו גם – מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון - Prenatal Follow Up
לפני היריון מתוכנן
- שיחה בנושא תכנון המשפחה, אנמנזה כללית, משפחתית וגינקולוגית.
- יש לתדרך את הנשים להימנע מעישון ושתיית אלכוהול במהלך היריון, וליידע על יתרונות הפחתת משקל עודף לפני כניסה להיריון.
- מומלץ נטילת חומצה פולית 400 מק״ג ליום כשיגרה בכל תקופת הפוריות. לאלה שלא נהגו כך מומלצת נטילת חומצה פולית, 400 מק״ג ליממה, מרגע תכנון היריון (לפני תחילת ההיריון) ובמהלך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים שאצלן או במשפחתן היה מקרה של עובר עם מום התעלה הנוירלית (NTD) המינון הוא 5 מ״ג ליממה.
ברור מצב חיסון אדמת ואבעבועות רוח ומתן חיסון בהתאם לפני ההיריון.
- במידה ואין תיעוד על מתן 2 מנות חיסון כנגד אדמת בעבר ו/או מתן חיסון כנגד אבעבועות רוח מומלץ לחסן את האישה לפני הכניסה להיריון.
- בדיקת טיי זקס - מדובר במחלה תורשתית המתבטאת בהפרעה מטבולית הגורמת לנזק מוחי, ולתמותה עד גיל 4. בבדיקת דם בודקים את נשאות אחד מבני הזוג למחלה, ובמקרה נשאות בודקים גם את בן הזוג השני. הבדיקה מומלצת לבני הזוג מייד לאחר הנישואין, ובמידה ולא בוצעה טרם ההיריון יש לבצעה במהלך ההיריון מוקדם ככל האפשר ולפני שבוע 16.
- בדיקה לאישור היריון (BHCG).
- מתן מידע לגבי בדיקות הסקר הגנטיות המומלצות על־ידי משרד הבריאות בהתאם למוצא בני הזוג (רשימה מצורפת בסוף הנספח).
בדיקות שגרה במהלך ההיריון
בדיקת רופא
- בתחילת ההיריון.
- בשבוע 20-17.
- בשבוע 28-24.
- בשבוע 36-32.
- לקראת הלידה: לאחר מועד הלידה המשוער, מעקב כל 3-2 ימים עד שבוע 42.
בדיקת אחות
פעם בחודש, (משבוע 36 פעם בשבועיים) הכוללת:
- פתיחת כרטיס מעקב בתחילת ההיריון.
- שיחה.
- שקילה.
- מדידת לחץ הדם.
- בדיקה לנוכחות בצקת.
- בדיקת שתן בסטיק לנוכחות סוכר, חלבון, אצטון וסוכר.
- שמיעת דופק העובר החל משבוע 13.
- מעקב תנועות העובר (החל משבוע 26).
- שיחה עם הרופא או האחות על נזקי העישון ואלכוהול, עלייה במשקל, תזונה.
- ביצוע אמדן מצב רגשי/נפשי לאיתור סיכון לדיכאון (על פי נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות).
בדיקות מעבדה
- בדיקת סוג דם ו-Rh במידה ולא ידוע וקומבס.
- בדיקת דם ל-VDRL.
- בדיקת דם ל-HIV ו- HbsAg בקבוצות סיכון.
- ספירת דם: אחת לטרימסטר ו-6 שבועות אחר הלידה.
- בדיקת המוגלובין אלקטרופורזה לתלסמיה לקבוצות סיכון או על פי תוצאות ספירת הדם.
- בדיקה ל- Tay Sachs אם לא בוצעה לפני הכניסה להיריון לנשים יהודיות מקבוצות סיכון.
- בדיקת נוגדנים לאדמת: מומלצת רק אם יש חשד קליני למחלה או בעת פעילות מוגברת של המחלה בארץ, וזאת לנשים שמצב חיסונן אינו ידוע.
- לנשים בקבוצות סיכון בלבד, לשקול סרולוגיה לטוקסופלסמה, קלמידיה ו-CMV (לא מומלץ על-ידי משרד הבריאות).
- בדיקת שתן כללית ותרבית: מומלצת בשבועות ההיריון הראשונים.
תבחין משולש
יבוצע בין השבועות 20-16. התבחין כולל בדיקת חלבון עוברי (β-HCG, α-FP) ואסטריול חופשי. תוצאות הבדיקה ובהתחשב בגיל הנבדקת משוקללות להערכת הסיכון למום כרומוזומלי בעובר. מומלץ להוסיף בדיקת אינהיבין המגדילה את דיוק חישוב הסיכון למום כרומוזומלי.
כאשר הסיכון המוערך גדול מ-1:380 יש אינדיקציה לביצוע בדיקת מי שפיר.
ערכי החלבון העוברי משמשים גם לאיתור הריונות בסיכון לעוברים עם פגמים בתעלה העצבית.
בדיקת אלפא פיטו-פרוטאין
ביבליוגרפיה
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 137-133 ,21-17