כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק זיהום בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי במהלך ההיריון - Group b streptococcus infection during pregnancy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| זיהום ב-GBS במהלך ההיריון | ||
|---|---|---|
| GBS infection during pregnancy | ||
| יוצר הערך | ד"ר עידו שולט
|
|
למרות הגברת המודעות למניעת זיהום ילודים בםטרפטוקוק מקבוצה B בישראל, באמצעות טיפול אנטיביוטי מונע בלידה, שיעור המחלה ביילודים בישראל אינו יורד ואף מציג נטייה לעלייה. ד"ר עידו שולט ממליץ לאמץ את הגישה האמריקאית ולהכניס םקר כללי לנשאות GBS בקרב כל הנשים ההרות בארץ וטיפול מונע בחדר הלידה בהתאם לתוצאות בדיקת הסקר.
^^טרפטוקוק מקבוצה GBS) B), Streptococcus agalactiae /J, עלול לגרום לזיהום קשה ביילודים בעת המעבר בתעלת הלידה. מדעת אלח הדם ראו דלקת קתם המוח ביילודים מהווה אתגר לעוסקים בתחום המיילדות. כיום ידועות שתי גישות מניעה עיקריות נגד דהום הילוד ^GBS: בארצות הברית מקובל לבדוק את כל הנשים ההרות לקיום נשאות GBS בנרתיק ובחלחולת בשבוע 37-35 להריץ ולטפל בהתאם לתוצאות המשטח. בישראל, מאידך, מקובלת הגישה השנייה, לפיה ניתן ליולדות טיפול אנטיביוטי מונע לפי גורמי סיכון (חום בלידה, פקיעת קתמים ממושכת, לידה מוקדמת, זיהום ילוד קודם ^GBS או דהום דרכי השתן ^GBS. עולה השאלה האם המצב בישראל דומה למצב בארצות הברית והאם הגיע הזמן לשינר המדיניות בישראל? מאמר קצר זה מנסה להציג את הכלים לצורך קבלת החלטות מושכלות להפחתת הזיהומים בילודים בשל 1GBS. חיידק GBS-n GBS הוא חיידק גרם חיובי, אאירובי פקולטטיבי. החיידק בודד לראשונה בשנת 1887 על ידי הוטרינר והמיקרוביולוג הצרפתי Edmond Nocard (1903-1850) .Nocard תיאר לראשונה את חיידק ^GBS כמחולל מחלה, endozootic mastitis, בעטיני פרות חולבות. המיקרוביולוגית האמריקאית Rebecca (1895-1981) Craighill Lancefield סיווגה לראשונה את הסטרפטוקוקים ב-1930, בסיווג סרולוגי המבוסס על הרכב הקרבוהידרטים במעטפת החיידק. סיווג זה מקובל ומשמש את הקהילה המיקרוביולוגית עד היום. פחות ידוע כי למרות שמו, נקד (Coccus), החיידק משתייך ^ciass המתגים (Bacilli), ^Lactobacillales^ Order. מקור שמם של הסטרפטוקוקים מיוונית: קוקוס פירושו "גרגיר", וסטרפטוס פירושו "מעוקל". קוטרם של הסטרפטוקוקים 0.5-1.0 מיקרון והסיבה להופעתם בשרשראות היא שהם מבצעים חלוקה במישור אחד בלבד. חיידק ^GBS עלול להימצא באופן חולף או קבוע במערכת העיכול התחתונה באדם, ומשם להתפשט אל הנרתיק או אל דרכי השתן. כך, GBS עלול לגרום באישה ההרה להדבקה אנכית של היילוד בעת הלידה. לפי הערכות ומחקרים שונים, כ-25-20 אחוז מהנשים ההרות בארצות הברית נושאות GBS בחלחולת ו/או במערכת המין או השתן2. בישראל, כנראה המספרים נמוכים במעט. במחקר שבוצע לאחרונה בבית החולים לגליל המערבי, נהריה, דווח שיעור נשאות של כ-16 אחוז. המנגנון באמצעותו עובר החיידק מתעלת הלידה ליילוד וגורם לאלח דם אינו ברור עדיין. לא ידוע מדוע רק חלק קטן מהיילודים לאמהות נשאיות GBS, שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי מונע בעת הלידה, לוקים באלח דם או במנינגיטיס. ייתכן כי חסר חיסוני ביילוד או פתוגניות גבוהה של הזן הסרולוגי של החיידק המזהם קשורים בגרימת אלח הדם בילוד2. רמות 1gG באם מעל 2-1 מק"ג למ"ל מספקות הגנה לעובר כנגד תחלואה ^GBS. הבעיה היא כי רמות כאלו נמצאות רק ב-20 אחוז מהיולדות הנשאיות. לפיכך, לרוב היילודים אין חיסון סביל כנגד GBS. בנוסף, מעבר הנוגדנים דרך השליה מופחת ככל שגיל ההיריון צעיר יותר, לדוגמה: בשבוע 33 חוצים את מחסום השליה רק 50 אחוז מהנוגדנים ובשבוע 28 חוצים את מחסום השליה רק 33 אחוז מהנוגדנים. בארצות הברית, GBS הוא גורם עיקרי לזיהום סב-לידתי, שם הוגדרה מטרה להגיע לשיעור תחלואת ילודים ^GBS של 0.5 ל-1,000 לידות חי. בכל שנה מדווחים בארצות הברית כ-10,000 מקרים של אלח דם סב-לידתי ^2GBS. שיעור התמותה ביילודים השורדים מגיע לכחמישה אחוזים עד 16 אחוז. ביילודים השורדים, שיעור התחלואה המאוחרת גבוה וכולל חסרים תנועתיים, תחושתיים, חירשות, עורתות, עיכוב התפתחותי ולעתים פיגור שכלי. תחלוץות ילודים GBSO תחלואה מוקדמת - כ-80 אחוז מהמקרים, גיל אפס עד שישה ימים, כאשר רובם הגדול של המקרים מאובחן כבר במהלך היום הראשון לאחר הלידה בשל אלימותו הגבוהה של החיידק. כל הסרוטיפים המוכרים של GBS יכולים לגרום למחלה המוקדמת ובעיקר הסרוטיפים ׳.נ.־. תחלואה מאוחרת - כ-20 אחוז מהמקרים, גיל שבעה ימים עד 89 ימים. הגורם בכ-90 אחוז מהמקרים הוא סרוטיפ3. מחלה מאוחרת-מאוחרת - נדירה, הדבקה לאחר יותר מ-90 יום מהלידה, בעיקר ביילודים מדוכאי חיסון, ולא הדבקה אנכית בעת המעבר בתעלת הלידה. הטיפול האנטיביוטי הניתן ליולדת בחדר
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- ללמוד מהאמריקאים, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עידו שולט, האגף לבריאות האישה, בית החולים לגליל מערבי, נהריה, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, חיפה