מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין במדבקה עורית - Rivastigmine transdermal patches in the treatment of Alzheimer’s disease

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

מחלת אלצהיימר - טיפול בריבסטיגמין
Rivastigmine in the treatment of Alzheimer’s disease
שמות נוספים	יתרונות הטיפול במדבקת אקסלון בחולים במחלת אלצהיימר
יוצר הערך	ד"ר דפנה קדרון

{{הרחבה|ערכים=שיטיון , ריבסטיגמין)) בכנס ההסכמה הלאומי בנושא שיטיון שנערך בישראל בשנת 2011‏ גובשו המלצות קליניות ע"י ועדות מטעם האיגוד הנוירולוגי, איגוד הפסיכיאטרית, האיגוד לרפואה גריאטרית ואיגוד רופאי המשפחה בנושא אבחון וטיפול במחלת אלצהיימר ודמנציות נוספות. נקבע שבחולים שאובחנו כסובלים ממחלת אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית (ציון במבחן MMSE בין 26 ל-10), מומלצת התחלת טיפול כמעכבי אצטילכולין אסטראז(דונפזיל, ריבסטיגמין, גלנטמין). יתר על כן, קיימת המלצה ברורה כי על הטיפול להינתן במנה גבוהה ככל האפשר. לטיפול בתרופות אלו נמצאה השפעה חיובית ארוכת טווח על התפקוד הקוגניטיבי, על התפקוד היומיומי ועל ההתנהגות, וכן נמצאה דחיית צורך באשפה סיעוד והשפעה על איכות החיים של המטופל'■2. ריבסטיגמץ, שאושר לטפול סימפטומטי במחלת אלצהיימר קלה-בינוניה ובדמנציה של מחלת פרקינסת, הוא היחד מבת מעכבי הכולץ אסטראז המעכב לא רק את האצטילכולין אסטראז אלא גם את הבוטירילכולץ אסטראזנ הפעיל באזורי המוח המעורבים בקשב, ביצוע פעולות וההנהגות. עם זאת על פי הנחיות כנס ההסכמה לא נמצא הבדל משמעותי בין מעכבי האצטילכולין אסטראז וניתן לבחור תרופה על פי העדפת המטופל והמטפל. ריבסטיגמץ יכול להילקח בצורה של קפסולות או בצורה של מדבקה עורית. היעילות המיטבית מושגת במינון 12-6 מ"ג ליממה. המדבקה העורית, הניתנת אחת ל־24 שעות, מאפשרת מתן רציף של התרופה לאורך היממה ללא תופעות לוואי(בעיקר בחילה והקאה) הקשורות במתן קפסולה פעמיים ביום4. לכך יש חשיבות במיוחד בחולי אלצהיימר הנמצאים ממילא במשקל ירוד5. הוכח כי מדבקת האקסלון של 24 9.5 MG/ HOUR מספקת חשיפה שווה לריבסטיגמין כמו הקפסולות של אקסלת במינון 12 MG/ D עם סבילות טובה בהרבה6. בשימוש בריבםטיגמין, אם כן, הבחירה במתן המדבקה העורית מאפשרת יתרונות ברורים של יעילות זהה עם פחות(שליש) מתופעות הלוואי של הנטילה דרך הפה3׳7 ולפיכך יותר חולים יכולים להגיע למינון המיטבי. יתר על ק, המדבקה העורית ניתנת פעם ביום (בכל שעה שבוחרים) ללא תלות בשעות האוכל8 והיא מאפשרת למטפל מעקב טוב יותר אחר נטילת הטיפול ומניעת נטילה שגויה של כמות יתר5.

סקירת מחקרים במחקר Investigation of TransDermal Exelon in Alzheimer's) IDEAL Disease) שהשווה מתן מדבקה עורית פעם ביום לעומת קפסולות פעמיים ביום בחולים עם אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית, נמצא שיותר מ־70% מהמטפלים העדיפו אה המדבקהי. עד לאחרונה הושוותה יעילות מדבקת הריבסטיגמין לטיפול בפלצבו או בקפסולות של ריבסטיגמין ומן ההשוואה ניתן להבין את יתרון המעבר מנטילה קפסולות לשימוש במדבקה. עם זאת לא נבחנה ההשוואה לתרופות האחרות הניתנות אחת ליממה(דונפזיל וגלנטמין PRC). בכד להבין מה הניע חולים לעבור משימוש בריבסטיגמת דרך הפה או שימוש במעכב אצטילכולת אסטראז אחר לשימוש במדבקה וכיצד נעשה המעבר, נערך ב-2010 מחקר רטרוספקטיבי במספר מרכדם בספרד, בו נאסף מדע במהלך ביקורים שגרתיים במרפאות של 150 נוירולוגים10. כל נוירולוג כלל 10 חולים שענו על הקריטריונים של מחלת אלצהיימר לפי DSM-IV-TR, שציונם במבחן MMSE היה 24-10 ושעברו בשנה שלפני ביצוע המחקר מכל מעכב אצטילכולין אסטראז שניתן דרך הפה(כולל קפסולות של ריבסטיגמץ) למדבקה העורית של ריבםטיגמין. לא נכללו חולים עם דמנציות אחרות וחולים שקבלו את המדבקה מלכתחילה. במדגם נבללו 1,022 חולים, 63% נשים ו-37% גברים, הגל הממוצע היה 78.4 שנים והמשקל הממוצע היה 68.4 ק"ג. ל-99% היה מטפל. מבין התרופות שניטלו טרם המעבר למדבקה, ריבסטיגמין בקפסולות דרך הפה הייתה התרופה השכיחה ביותר(50.78%), ולאחריה דונפזיל (32.58%) וגלנטמין(14.38%). המעבר הוצע במרבית המקדם על ידי הרופא(82.39%). הסיבות השכיחות למעבר למדבקה היו נוחות השימוש(56.65%) וניסית לשפר סבילות (36.79%), יעילות (31.60%) והיענות (18.59%). נוחות השימוש הייתה הסיבה העיקרית למעבר מקפסולות ריבסטינמץ למדבקת הריבסטיגמין. לעומת זאת, ברוב המקרים שעברו מדונפזיל וגלנטמין למדבקה, הסיבה הייתה ניסיון לשיפור היעילות (במדבקה ניתן להגיע למעונים מיטביים ביתר קלות). כאשר הסיבה להחלפה היתה שיפור סבילות או שיפור היענות לא נמצא הבדל מובהק בץ התכשירים. יש לציץ שבהשוואה בץ קפסולות ריבסטיגמין למדבקת הריבסטיגמץ, באלו שנטלו את המדבקה סבלו רק שליש מתופעות לוואי של בחילה והקאה3׳5. המדבקה העורית יכולה אמנם לגרום לאדמומיות וגרד אולם זו לא גרמה כמעט לנשירה מהטיפול בהנ. ניתן להפחית תופעות אלו על ידי הדבקה על עור נקי דבש כאשר מקום ההדבקה מוחלף בכל עם. נמצא גם מתאם בין מצבם הקוגניטיבי של החולים ומידה ההשכלה של המטפלים לבין היוזמה לשנות טיפול מכדור למדבקה10.

ד׳׳ר דפנה קדרון, נזכבי שרותי בריאות

■(רשימה ביבליוגרפית) הנחיות קליניות. המלצות תת׳ הוועדות בכנס ההסכמה הלאומי לשנת 2011 (1 ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית 2) PoppJ, Arit S. Pharmacological treatment of dementia and mild cognitive impair-mentdueto Alzheimer's disease. Curr Opin Psychiatry, 2011:24:556-561 3) Winblad B.CummingsJ, Andreasen N etal. A six- month double-blind, random¬ized, placebo-controlled study of a transdermal patch In Alzheimer's disease-rivastigmine patch versus capsule. Int J Geriatr Psychiatry. 2007:22(5):485-491 4) Merrier F, Lefevre G, Aaron Huang H-L, etal. Rivastigmine exposure provided by a transdermal patch versus capsules. Curr Med Res Opin, 2007:23(12);3199-32Q4 5] LeeJH,Sevignyl Effects of body weight on tolerability of rivastigmine transder-mal patch: a post-hoc analysis of a double-blind trial inpatients with Alzheimer's disease. Alzheimer Dis Assoc Disord. 2011:25:58-62 6) Lefevre G, SedekG, Jhee 55, etal.Pharmacokinetics and pharmacodynamics of the novel daily Rivastigmine transdermal patch compared with twice -daily cap-sulesin Alzheimer's disease patients 7) Darrch-ShoriTJelkV. Safety and tolerabilityof transdermal and oral rivastigmine in Alzheimer's disease and Parkinson's disease dementia. Expert Opin. Drug Saf. 2010 ::9 (1): 167-176 Winblad B, Machado JC. Use of rivastigmine transdermal patch in the treatment of Alzheimer's disease. Expert Opin Drug Deliv. 2008:5:1377-1386 (8 9) Blesa R, Ballard COrgogosoJM etal. Caregiver preference for rivastigmine patches versus capsules for the treatment of Alzheimer's disease. Neurology 2007:69 (4 Suppl 1):S23-S28 10) Characteristics of patients with Alzheimer's disease who switch to rivastigmine transdermal patches in routine clinical practice. Patient Preference and Adherence 2013:7:47-54

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי שם הרופא ותאריו