תדריך חיסונים - קבוצות סיכון שיש לחסנן
מתוך ויקירפואה
גרסה מ־19:58, 28 באפריל 2014 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (←זיהומים פנוימוקוקיים{{הערה|שם=הערה1|ראו נספח בהמשך}})
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
דלקת כבד B
- עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
- עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
- צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
- חולים המקבלים טיפול ע"י דיאליזה.
- חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
- אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות HIV חיוביים, חולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
- כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
- מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
- נפגעי פיגוע המוני.
- עצירים ואסירים.
- נפגעי תקיפה מינית.
- חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
דלקת כבד A
- אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
- אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
- אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
- אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
- אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה.
- אנשים עם חסר G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency).
- עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
- עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates).
מחלה מנינגוקוקית
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (Splenectomy); Functional asplenia, כגון Sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. - אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון:
- נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
- עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
- עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
זיהומים פנוימוקוקיים[1]
- קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
- אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:
* סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, Cystic fibrosis, Emphysema, Chronic obstructive pulmonary disease.
* שחמת (Cirrhosis), אלכוהוליזם.
* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת. - בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
- אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:
- קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול . - אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
- מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת Multiple myeloma, Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
- טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
- זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
- השתלת אברים ומח עצם ואיברים[2]
- חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.
- אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
מחלה הנגרמת ע"י Hib
- אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
- הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון Congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; Functional asplenia כגון ב-Sickle cell disease.
מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול. - מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
- זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
- לאחר השתלת מח עצם.
שיתוק ילדים
- מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
- נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
- קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
- עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
- עובדי בריאות.
שפעת (בתרכיבים מומתים)
- מומלץ לכל אדם בכל גיל.
עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות: - אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
- מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי-ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסתמה), ברונכיטיס כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת
- מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
- מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
- מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
- חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
- חוסר דם ממושך
- בני בית של כל המפורטים לעיל
- בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
- אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
- נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
- עובדי הבריאות [3]
הערות שוליים