האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

דלקת כבד נגיפית מסוג C - טיפול - 2014 - Hepatitis C - treatment

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



דלקת נגיפית מסוג C - טיפולים תרופתיים חדשים
Hepatitis C infection - new medical treatments
שמות נוספים חידושים בטיפול בנגיף דלקת הכבד מטיפוס C
יוצר הערך ד"ר אורן שבולת, ד"ר עידו בר-ישי
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפטיטיס


ראו גםדלקת נגיפית מסוג C - טיפול במעכבי פרוטאז נגיפי Hepatitis C infection - treatment with NS3/4A protease inhibitors - NS3/4A

נגיף ההפטיטיס HCV) C) הוא אחד הגורמים העיקריים למחלת כבד בעולם. הנגיף הוא הגורם העיקרי למחלות כבד כרוניות בעולם המערבי ומוביל להתפתחות שחמת וסרטן כבד ראשוני. הוא מהווה אחה מהסיבות השכיחות להשתלת כבד[1].

בשנים הראשונות לאחר גילוי הנגיף התבסס הטיפול על אינטרפרון אלפא וניתן בזריקה תת עורית מספר פעמים בשבוע ובהמשך בתוספה ריבווירין פומי. הוספה שייר של פוליאהילן-גליקול לאינטרפרון אפשר מתן של תתרופה בזריקה שבועית עם רמות אינטרפרון יציבות לאורך זמן. הטיפול בשילוב של Pegyiated interferon וריבווירין הביא לאחוזי ריפוי (Sustained Virologic response-SVR) של כ-50% והיווה אה אבן הבסיס לטיפולים בעיף בעשור האחרון. משך הטיפול היה ארוך ונע בין 24 שבועות לגנוטיפים 2-3 ל-48 שבועות בגנוטיפ 1 ולעיתים 72 שבועות בחולים שהגיבו בצורה איטית2. בנוסף היה הטיפול כרוך בתופעות לוואי רבות (תסמינים רמדי-שפעת, תופעות פסיכיאטריות, הפרעות המטולוגיות, פגיעה בתפקודי בלוטת התריס, תופעות אוטואימוניות ועוד). כשנה 2011 הוכנסו לשימוש שתי תרופות חדשות, הראשונות לדור חדש של טיפולים - תרופות המכוונוה עד חלבוני העיף באופן ישיר (תרופות-ישירות כנגד העיף־הי"נ), (Direct acting - DAA anti-viral agents). פיתוחן התאפשר כתוצאה מפיצוח מבנהו של העיף והבנת ההפקוד של חלבוני העיף השונים. מעגל החיים של העיף כולל הצמדות וכניסה העיף להא הכבד, לאחר מכן נחשף RNA-H העיפי אשר משמש תבנית ליצירת חלבון ארוך. בהמשך חלבון זה נחתך בסיוע פרוטאזות של העיף למספר חלבונים, מבניים ואחרים שהם בעלי תפקיד חשוב בשעתוק, הרכבה ושחרור של עיפים חדשים. כל אחד מצעדים אלה במעגל חייו של העיף יכול להווה מטרה לטיפול אנטי-עיפי3. הדור הראשק של התי"נ כלל שתי תרופות הפועלות בנגד NS3/4A protease של העיף ונקראו לכן מעכבי פרוטאזה (מ׳יפ) (Protease inhibitors - PIS). התרופות היו יעילות כעד גנוטיפ 1 בלבד וניהנו ביחד עם אעטרפרון וריבווירין(א"ר). שתי התרופות נקראו Teiaprevir^ Boceprevir והשימוש בהן העלה את סיכויי ההצלחה בטיפול לכ-70%. יתרון גדול נוסף של תרופות אלו היה יעילותן במקרים של כשלון קודם בטיפול סטנדרטי5־4. התרופות ניהנו בפרוטוקולים מורכבים, כללו לקיחה של כמוה גדולה של כדורים מדי יום והיו בעלות פרופיל מורכב של אינטראקציות עם תרופות אחרות6. בנוסף התולים היו תשופים לא רק לתופעוה הלוואי של הטיפול הסטנדרטי אלא גם לחופעוה הלוואי של התרופות החדשוה שכללו אנמיה קשה, פריחות, טעם מר בפה ותופעוה אנו¬רקטאליות, בשנת 2012 אושר הטיפול בתרופות אלו בישראל במסגרת "סל הבריאותי לתולים עם גנוטיפ 1 של העיף שלא טופלו בעבר(נאיביים) עם ררגת פיברחיס 4-2 או שטופלו בעבר(מנוסים) עם כל דרגה פיברהיס7. מאז אושרו לשימוש תרופות הדור הראשק עמלו חברות התרופות הגדולות על פיתוח תרופות חדשות כעד העיף. הרצון היה שהתרופות תחדשוה יהוו שיפור פרמקולוגי של מעכבי הפרוטאז מהדור הראשון או שיפעלו כנגד מטרות חדשות ושונות בגנום העיפי8. בץ המטרות שנבחרו לטיפול ניתן למנות- פרוטאזות ויראליות (NS3/4A), חלבון קומפלקס רפלקציה (NS5A), פולימרזה ויראלית (NS5B) ומספר מטרות במארה אשר חשובות למחזור החיים העיפי(מטרות תרופתיות במאכסן- מת"מ (Host Targeted Agents - HTA). לבל אחה מהמטרות האלו יש תבונות שונות אשר משפיעות על יעילות הטיפול, הגנוטיפ המושפע, סף היווצרות העמידות ותופעות הלוואי. המטרה הייתה ליצור תרופה או משלב תרופות שתהיינה בעלות יעילות גבוהה כנגד כל הגנוטיפים של העיף (pan-genotypic), שלא יחייבו שימוש כאינטרפרון, יהיו קלוה ללקיחה (עם עומס כדורים נמוך), יהיו בעלות סף גבוה לעמידות ובעלות מיעוט תופעות לוואי'. במהלך השנה האחרונה נכנסו לשימוש בעולם המערבי שני הי"נ מהדור



ביבליוגרפיה

  1. Hajarizadeh B, Grebely J, Dore GJ. Epidemiology and natural history of HCV infection.Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 2013 Sep;10(9):553-62.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורן שבולת וד"ר עידו בר ישי, יחידת הכבד, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א



פורסם בכתב העת "MEDICAL", יולי-אוגוסט 2014, גיליון מס' 47, TheMEDICAL