כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק דלקת כבד נגיפית מסוג C - טיפול - 2014 - Hepatitis C - treatment
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דלקת נגיפית מסוג C - טיפולים תרופתיים חדשים | ||
|---|---|---|
| Hepatitis C infection - new medical treatments | ||
| שמות נוספים | חידושים בטיפול בנגיף דלקת הכבד מטיפוס C | |
| יוצר הערך | ד"ר אורן שבולת, ד"ר עידו בר-ישי 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפטיטיס
נגיף ההפטיטיס HCV) C) הוא אחד הגורמים העיקריים למחלת כבד בעולם. הנגיף הוא הגורם העיקרי למחלות כבד כרוניות בעולם המערבי ומוביל להתפתחות שחמת וסרטן כבד ראשוני. הוא מהווה אחה מהסיבות השכיחות להשתלת כבד[1].
בשנים הראשונות לאחר גילוי הנגיף התבסס הטיפול על אינטרפרון אלפא וניתן בזריקה תת עורית מספר פעמים בשבוע ובהמשך בתוספה ריבווירין פומי. הוספה שייר של פוליאתילן-גליקול לאינטרפרון אפשר מתן של התרופה בזריקה שבועית עם רמות אינטרפרון יציבות לאורך זמן. הטיפול בשילוב של Pegyiated interferon וריבווירין הביא לאחוזי ריפוי (SVR - Sustained Virologic response) של כ-50% והיווה את אבן הבסיס לטיפולים בנגיף בעשור האחרון. משך הטיפול היה ארוך ונע בין 24 שבועות לגנוטיפים 2-3 ל-48 שבועות בגנוטיפ 1 ולעיתים 72 שבועות בחולים שהגיבו בצורה איטית[2]. בנוסף היה הטיפול כרוך בתופעות לוואי רבות (תסמינים דמויי-שפעת, תופעות פסיכיאטריות, הפרעות המטולוגיות, פגיעה בתפקודי בלוטת התריס, תופעות אוטואימוניות ועוד).
בשנה 2011 הוכנסו לשימוש שתי תרופות חדשות, הראשונות לדור חדש של טיפולים - תרופות המכוונות ענגד חלבוני הנגיף באופן ישיר (תרופות-ישירות כנגד הנגיף־תי"נ), (DAA - (Direct acting anti-viral agents). פיתוחן התאפשר כתוצאה מפיצוח מבנהו של הנגיף והבנת התפקוד של חלבוני הנגיף השונים. מעגל החיים של הנגיף כולל הצמדות וכניסה הנגיף לתא הכבד, לאחר מכן נחשף ה- RNA הנגיפי אשר משמש תבנית ליצירת חלבון ארוך. בהמשך חלבון זה נחתך בסיוע פרוטאזות של הנגיף למספר חלבונים, מבניים ואחרים שהם בעלי תפקיד חשוב בשעתוק, הרכבה ושחרור של נגיפים חדשים. כל אחד מצעדים אלה במעגל חייו של הנגיף יכול להווה מטרה לטיפול אנטי-נגיפי[3].
הדור הראשון של התי"נ כלל שתי תרופות הפועלות בנגד NS3/4A protease של הנגיף ונקראו לכן מעכבי פרוטאזה (מ"פ) (Protease inhibitors - PIS). התרופות היו יעילות כנגד גנוטיפ 1 בלבד וניתנו ביחד עם אינטרפרון וריבווירין (א"ר). שתי התרופות נקראו Teiaprevi ו-Boceprevir והשימוש בהן העלה את סיכויי ההצלחה בטיפול לכ-70%. יתרון גדול נוסף של תרופות אלו היה יעילותן במקרים של כישלון קודם בטיפול סטנדרטי[4] , [5]. התרופות ניתנו בפרוטוקולים מורכבים, כללו לקיחה של כמות גדולה של כדורים מדי יום והיו בעלות פרופיל מורכב של אינטראקציות עם תרופות אחרות[6]. בנוסף החולים היו חשופים לא רק לתופעות הלוואי של הטיפול הסטנדרטי אלא גם לתופעות הלוואי של התרופות החדשות שכללו אנמיה קשה, פריחות, טעם מר בפה ותופעות אנורקטאליות, בשנת 2012 אושר הטיפול בתרופות אלו בישראל במסגרת "סל הבריאותי לתולים עם גנוטיפ 1 של הנגיף שלא טופלו בעבר(נאיביים) עם דרגת פיברוזיס 4-2 או שטופלו בעבר (מנוסים) עם כל דרגה פיברוזיס[7].
מאז אושרו לשימוש תרופות הדור הראשק עמלו חברות התרופות הגדולות על פיתוח תרופות חדשות כעד הנגיף. הרצון היה שהתרופות תחדשוה יהוו שיפור פרמקולוגי של מעכבי הפרוטאז מהדור הראשון או שיפעלו כנגד מטרות חדשות ושונות בגנום הנגיפי8. בץ המטרות שנבחרו לטיפול ניתן למנות- פרוטאזות ויראליות (NS3/4A), חלבון קומפלקס רפלקציה (NS5A), פולימרזה ויראלית (NS5B) ומספר מטרות במארה אשר חשובות למחזור החיים הנגיפי(מטרות תרופתיות במאכסן- מת"מ (Host Targeted Agents - HTA). לבל אחה מהמטרות האלו יש תבונות שונות אשר משפיעות על יעילות הטיפול, הגנוטיפ המושפע, סף היווצרות העמידות ותופעות הלוואי. המטרה הייתה ליצור תרופה או משלב תרופות שתהיינה בעלות יעילות גבוהה כנגד כל הגנוטיפים של הנגיף (pan-genotypic), שלא יחייבו שימוש כאינטרפרון, יהיו קלוה ללקיחה (עם עומס כדורים נמוך), יהיו בעלות סף גבוה לעמידות ובעלות מיעוט תופעות לוואי'. במהלך השנה האחרונה נכנסו לשימוש בעולם המערבי שני הי"נ מהדור
ביבליוגרפיה
- ↑ Hajarizadeh B, Grebely J, Dore GJ. Epidemiology and natural history of HCV infection.Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 2013 Sep;10(9):553-62.
- ↑ Fried MW, Shiffman ML, Reddy KR, Smith C, Marinos G, Gonzales FL Jr, Haussinger D, Diago M, Carosi G, Dhumeaux D, Craxi A, Lin A, Hoffman J, Yu J. Peginterferon alfa-2a plus ribavirin for chronic hepatitis C virus infection. N Engl J Med. 2002 Sep 26:347(131:975-82.
- ↑ Scheel TK, Rice CM. Understanding the hepatitis C virus life cycle paves the way for highly effective therapies. Nat Med. 2013 Jul;19(7):837-49. doi: 10.1033/ nm.3248.
- ↑ Bacon BR, Gordon SC, Lawitz E, Marcellin P, Vierling JM, Zeuzem S, Poordad F, Goodman ZD, Sings HL, Boparai N, Burroughs M, Brass CA, Albrecht JK, Esteban R; HCV RESPOND-2 Investigators. Boceprevir for previously treated chronic HCV genotype 1 infection. N Engl J Med. 2011 Mar 31 ;364(131:1207-17,
- ↑ Zeuzem S, Andreone P, Pol S, Lawitz E, Diago M, Roberts S, Focaccia R,Younossi Z, Foster GR, Horban A, Ferenci P, Nevens F, Mullhaupt B, Pockros P.Terg R, Shouval D, van Hoek B, Weiland O, Van Heeswijk R, De Meyer S, LuoD.Boogaerts G, Polo R, Picchio G, Beumont M; REALIZE Study Team. Telaprevir forretreatment of HCV infection. N Engl J Med. 2011 Jun 23;364(25):2417-28.
- ↑ 6. Hezode C, Fontaine H, Dorival C, Zoulim F, Larrey D, Canva V, De Ledinghen V, Poynard T, Samuel D, Bourliere M, Alric L, Raabe JJ, Zarski JP, Marcellin P, Riachi G, Bernard PH, Loustaud-Ratti V, Chazouilleres O, Abergel A, Guyader D, Metivier S, Tran A, Di Martino V, Causse X, Dao T, Lucidarme D, Portal I, Cacoub P, Gournay J, Grando-Lemaire V, Hillon P, Attali P, Fontanges T, Rosa I, Petrov-Sanchez V, Barthe Y, Pawlotsky JM, Pol S, Carrat F, Bronowicki JP; CUPIC Study Group. Effectiveness of telaprevir or boceprevir in treatment-experienced patients with HCV genotype 1 infection and cirrhosis .Gastroenterology, 2014 J ul;147(1 ):132-142
- ↑ 1/12 'משרד הבריאות, חוזר המנהל הבדלי מס. http://www.health.gov.il/hozer/ mk01_2012.pdf. Retrieved 29.6.2014
קישורים חיצוניים
- המטופל הסרבן והלא ממושמע, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורן שבולת וד"ר עידו בר ישי, יחידת הכבד, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א