הפרעת אישיות אנטיסוציאלית - Antisocial personality disorder

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית
Antisocial personality disorder
ICD-10	Chapter F 60.2
ICD-9	301.7
MeSH	D000987
יוצר הערך

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעת אישיות

הפרעת אישיות זו מאופיינת במעשים אנטי סוציאליים או פליליים, אך אינה מקבילה לעבריינות.

אנשים הסובלים מהפרעה זו בולטים בחוסר קבלת נורמות חברתיות.

אפידמיולוגיה

מדובר בהפרעה נפוצה יחסית, השכיחה יותר במדינות מתפתחות.

הפרעה זו בעלת היארעות של 3% בגברים ו-1% בנשים. באוכלוסיית בתי הסוהר נצפתה היארעות של 75%.

ההפרעה מתחילה לפני גיל 15, כאשר אצל בנים גיל ההופעה מוקדם מזה של הבנות.

קליניקה

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית לעיתים קרובות נראים נורמליים ואף שובי לב. לעיתים קרובות הם מצליחים להרשים רופא בן המין השני. עם זאת, ההיסטוריה שלהם חושפת אירועים רבים המעידים על תפקוד לקוי: שקרים, בריחות מהבית, גניבות, מריבות, אלכוהול, סמים ועבירות על החוק. כמו כן, נפוצים אצלם מצבים של הפקרות מינית, ניצול הילדים או בן הזוג ונהיגה בזמן שכרות. יתכן שימוש בחומרים אסורים (Substance abuse).

במהלך ראיון רפואי החולה יכול להראות רגוע ואמין, אך מתחת לפני השטח ישנם מתח, עצבנות, אלימות וזעם. לעיתים יש צורך לעמת את החולה עם שקריו על מנת לדלות ממנו אינפורמציה נכונה.

אין עדות להפרעה בתפיסה, אך חלק מהחולים יציגו חוסר בטחון או חרדה שנראים כלא תואמים את מצבם. כמו כן, שכיחים אצלם איומי התאבדות ועיסוק יתר סומטי.

אבחנה

ב-DSM-IV הוגדרו מספר קריטריונים לאבחנת אדם הסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית:

1. מגיל 15 ואילך ניתן לזהות חוסר יחס והפרה של זכויות הזולת, המתבטאים באחד מן הבאים:
   1. כישלון בקבלת נורמות חברתיות, המתבטא בביצוע מעשים היכולים להוביל למעצר.
   2. חוסר יושר, המתבטא בשקרים חוזרים, שימוש בשם בדוי או הונאת אחרים לצורך הנאה או רווח.
   3. אימפולסיביות וחוסר יכולת לתכנן מראש.
   4. אגרסיביות, מריבות וקטטות חוזרות.
   5. חוסר זהירות, ללא התחשבות בבטיחותם של אחרים.
   6. חוסר אחריות, המתבטאת למשל באי עמידה בהתחייבות כספית.
   7. חוסר פגיעות.
2. החולה בן 18 לפחות.
3. ישנה עדות להפרעת התנהגות (Conduct disorder) שהחלה לפני גיל 15.
4. כל הנ"ל לא הופיעו בזמן סכיזופרניה או אפיזודה מאנית של הפרעה דו קוטבית.

האבחנה הרפואית כוללת גם בדיקה נוירולוגית.

באבחנה המבדלת להפרעה זו נכללת התנהגות המנוגדת לחוק (Illegal behavior), אולם בהפרעת אישיות אנטיסוציאלית מעורבים תחומים רבים יותר.

טיפול

הטיפול בהפרעה הינו טיפול משולב- התנהגותי ותרופתי.

טיפול נפשי (פסיכותרפיה)

מומלץ טיפול במסגרת קבוצות תמיכה, תוך שימת דגש על בניית אמון והתגברות על הפחד מאינטינמיות.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי לחרדה, זעם ודכאון. כמו כן ניתן להשתמש בפסיכו-סטימולנטים לטיפול בהיפראקטיביות. החולים בעלי נטייה להתמכרות ועל כן יש לטפל בזהירות, תוך הפעלת שיקול דעת.

פרוגנוזה

ההפרעה בעלת מהלך מתקדם, אם כי יש הטוענים שהתסמינים פוחתים עם העליה בגיל.

קישורים חיצוניים

הפרעה דכאונית נלווית שכיחה.