לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת - Progressive multifocal leukoencephalopathy

לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת
Progressive multifocal leukoencephalopathy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ה-PML‏ (Progressive multifocal leukoencephalopathy) היא מחלה דמיאלנטיבית קטלנית ונדירה של מערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת כתוצאה מראקטיבציה של Polyomavirus JC (ובקיצור JCV) באוליגודנדרוציטים הגורמת לנזק ליטי ולדמיאלניזציה משנית של החומר הלבן במערכת העצבים המרכזית (תמונה 1). בנמצא כעת טיפול מסוים כנגד הנגיף ועם זאת, היות שהראקטיבציה היא באסוציאציה למערכת חיסונית חלשה, הטיפול הקיים הוא חיזוק מערכת החיסון התאית בחולים.

תמונה 1. PML קלאסי: נגעים דמיאלנטיבים (חיצים) מוקפים בתאי גליה נגועי JCV (ראשי חיצים)^[1]

וירולוגיה

נגיף JC קרוי על שמו של מטופל בשם John Cunningham שאובחן עם PML. הנגיף שייך למשפחת DNA polyomavirus. לנגיף 3 חלבוני קפסיד היוצרים 8 פנוטיפים שונים כאשר פנוטיפ מס' 2 נמצא בנוזל השדרה או ברקמת המוח בחולה עם PML (תמונה 2). בני האדם הם מאחסנים בלעדיים של הנגיף והוא מצוי בצורתו הלטנטית ב-75 אחוז מהאוכלוסייה הכללית עקב זיהום ראשוני ע"י שאיפת הנגיף למערכת הנשימה. הנגיף נקשר לרצפטורים(2,6) sialic acid α ול-HT2a‏-5 המצויים על פני תאים ברקמה הלימפואידית (שקדים), מח עצם ותאי פלזמה, אפיתל כליה, אוליגודנדרוציטים ואסטרוציטים המשמשים לו כרזרבואר בצורתו הלטנטית (תמונה 3). לכן, נוכחות PCR חיובי ל-JCV בבדיקות בשתן (עד 25 אחוז מהאוכלוסיה הכללית) אינה מהווה עדות למחלה פעילה.

תמונה 2. מבנה JC VIRUS‏^[1]

תמונה 3. זיהום תא אנושי ב-JC virus

אם קיימת מערכת חיסון תאית ירודה, הנגיף עובר ריאקטיבציה באוליגודנדרוציטים וגורם לדמיאלניזציה במערכת העצבים המרכזית. על כן, PCR חיובי ל-JCV בנוזל השדרה מעיד על מחלה. התגובה החיסונית ההומורלית אינה מספקת למניעת ראקטיבציה ועל כן, נחוצה תגובה תאית למניעת ראקטיבציה של JCV‏^[1], ^[2]. נוכחות תאי CD-8 T ספציפיים כנגד JCV היא סמן פרוגנוסטי טוב ומעלה את שיעור year survival‏-1 מ-46 אחוז ל-76 אחוז^[3].

JCV יכול לפגוע לא רק בחומר הלבן במוח אלא גם בחומר האפור בצרבלום ובקורטקס הצרברלי, כמו גם בקרומי המוח^[1]:

Granule cell neuronopathy - הנגיף גורם לליזיס של תאי granule בצרבלום (לעומת תאי גליה ב-PML) המביא לאטרופיה צרבלרית והתבטאות קלינית של דיסארתריה, הליכה אטקטית וחוסר קואורדינציה (תמונה 4).
Encephalopathy - זיהום ליטי פולמיננטי של נוירונים קורטיקלים פירמידליים^[4]. מנגנוני פתופיזיולוגיה אפשריים: התקדמות הוירוס מהצומת אפור-לבן לחומר האפור או פנוטיפ של JCV, שתוקף ישירות את החומר האפור.
Meningitis - תוארו מספר מקרים של חולים עם סימנים מנינגיאליים בנוכחות JCV ב-CSF . ללא מעורבות רקמת המוח.

תמונה 4. JC virus infection of granule cell neurons1

קליניקה

ראקטיבציה של JCV עלולה להתרחש באוכלוסיה עם מערכת חיסון תאית ירודה (חולי HIV, מחלה לימפופרוליפרטיבית, מושתלים המטופלים בתכשירים מונעי דחית שתל).

הפגיעה הקלינית תתבטא בעיקר בירידה קוגניטיבית אולם בשל הנטיה לפגיעה בצומת החומר האפור-לבן במוח ניתן יהיה לראות גם אפזיה, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בראיה ופרכוסים. בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות (טרשת נפוצה וכיו"ב), :-PML עצבי הראיה וחוט השדרה בד"כ שמורים.

הדמיה

בהדמיה מוחית נוכל לראות נגעים מפושטים מפוזרים בחומר הלבן (סמוך לצומת האפור-לבן) ללא בצקת או סימני לחץ (בניגוד למחלות דמיאלנטיביות אחרות כגון טרשת נפוצה). תיתכן מעורבות גרעיני בסיס או תלמוס המכילים סיבי מיאלין. הנגעים יהיו היפראינטנסים ב-FLAIR+T2, היפואינטנסים ב-T1. האדרה מוחית בחולים משמשת פקטור פרוגנוסטי טוב בהיותה עדות עקיפה למערכת חיסון תאית פעילה^[3]‏; year survival‏-1 של 83 אחוז לעומת 39 אחוז בחולי PML בהם הנגעים לא עוברים האדרה.

טיפול

אין טיפול ספציפי כנגד נגיף ה-JC תוארו מספר תרופות בהקשר לטיפול בנגיף, כגון Mirtazapine ‏(Miro, Remeron) בהיותה חסם רצפטור סרוטונרגי (5-HT2a) המונעת את קשירת הנגיף לתאים כמו גם Chlorpromazine בהיותו מעכב Clathrin החיוני לאנדוציטוזיס של הנגיף לתוך התא. כמו כן, קיימות תרופות נוספות הנמצאת בשלבי מחקר מבוקרים שונים כגון Mefloquine (אנטי מלריה) -Cytarabine (כימותרפיה) המעכבים רפליקציה ויראלית ו-2-IL שמטרתה חיזוק מערכת החיסון התאית.

עיקר הטיפול ב-PML הוא החזרת עטרה ליושנה, הווה אומר, להחזיר את התגובה החיסונית התאית לשליטה על נגיף JC.

מתן Highly active anti retro-viral therapy) HAART) בחולי HIV העלה את ה- Year survival rate from PML ‏1 מ-10 אחוז ל-50 אחוז. באלה שאינם חולי איידס (ממאירות לימפופרוליפרטיבית או מושתלים) ניתן להחזיר את התגובה החיסונית התאית ע"י הפסקת התרופות מדכאות החיסון.

תמונה 5. IRIS: ריבוי לימפוציטים באיזור הפרי-וסקולרי^[1]

בצורה פרדוקסלית, עם הפסקת הטיפול הכימותרפי או התחלת הטיפול :-HAART, מערכת החיסון "המשתקמת" יכולה לגרום דווקא להחמרה קלינית, תופעה הידועה בשם IRIS‏ (Immune reconstitution inflammatory syndrome) . בשל היווצרות תגובה תאית אנטי-דלקתית סביב הנגע הדמיאלנטיבי ופגיעה ב-BBB (תמונה 5) נוצרת בצקת סביב הנגע עם סימני לחץ והאדרה וזאת בניגוד לנגע PML קלאסי שהינו ללא סימני בצקת ואינו עובר האדרה. IRIS יכול להופיע בין שבוע עד שנה לאחר התחלת הטיפול ב-HAART או הפסקת הטיפול הכימותרפי.

קיימים מחקרים התומכים במתן טיפול בסטרואידים להפחתת התגובה התאית-האנטי דלקתית הסוערת לשם שיפור הפרוגנוזה^[5] , ^[6]. במטופלי HAART יש להמשיך את הטיפול האנטי רטרו-ויראלי ולא להפסיקו וזאת כדי להימנע מיצירת מוטציות HIV עמידות לטיפול.

בשנים האחרונות תוארו מקרי PML במטופלים בנוגדנים מונוקלונליים כגון (Efalizumab Raptiva) לחולי פסוריאזיס, Mabtera) Rituximab) לחולי לימפומה וכן Natalizumab לחולי טרשת נפוצה. עם זאת יש לציין כי קשה לבודד את תפקיד התרופות המונוקלונליות כפתוגנזה אפשרית ל-PML כיוון שרוב החולים טופלו בעבר באימונוסופרסיה על רקע מחלתם הבסיסית. במאמר זה בחרתי להתמקד בספרות המקצועית המתארת את הקשר בין טיפול בנטליזומב להופעת PML.

תמונה 6. Estimated risk of PML based on anti-JCV antibody status, previous (immunosuppressant use and duration of natalizumab treatment‏^[7]

הארעות הופעת PML במטופלי נטליזומב עומדת על 1.5 ל-1,000 מטופלים. תוארו מספר מאפייני מטופלים העלולים לפתח PML בסבירות גבוהה^[7] (תמונה 6) והם:

מערכת חיסון תאית חלשה (HIV, מושתלים ובעלי מחלות לימפופרוליפרטיביות)
טיפול קודם באימונוסופרסיה
טיפול ממושך בנטליזומב (מעל 25 טיפולים)
JCV חיובי בתחילת הטיפול.

בשל תוצאות מחקרים אלה נבנה אלגוריתם ניהול חולה טרשת נפוצה המטופל בטיסברי כמתואר בתמונה 7 (a,b,c). בהפסקת הטיפול בטיסברי, בהופעת PML, יש לזכור כי זמן מחצית החיים של התרופה הוא 3 חודשים. לאור זאת, יש הנעזרים בפלזמה פרזיס על מנת לזרז את סילוקה מהמחזור ויש לכך מחיר: IRIS כתוצאה מהחלמה מהירה מדי של מערכת החיסון התאית.

תמונה 7 (Assessment of new or worsening neurological .(a,b,c symptoms in patients with MS receiving natalizumab ^[7]

ביבליוגרפיה

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 Tan CH, Koralnik IJ, Lancet Neurology, 2010; 9,425

↑ Jilek S, Jaquiery E, Hirsch HH et al., Lancet Neurol¬ogy, 2010; 9,566

↑ ^3.0 ^3.1 Marzocchetti A, Tompkins T, Clifford DB, et al., Neu¬rology, 2009;73,1551

↑ Wu'thrich C, Dang X, Westmoreland S et al., Ann Neurol, 2009;65,742

↑ Berger JR, Neurology, 2009; 72,1454

↑ Tan K, Roda R, Ostrow L et al., Neurology, 2009;72,1458

↑ ^7.0 ^7.1 ^7.2 Kappos L, Bates D, Edan G et al., Lancet Neurology, 2011; 10, 745

קישורים חיצוניים

Progressive multifocal leukoencephalopathy (PML) and the JC virus

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מירב טשורני, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב

פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, מרץ 2012, גיליון מסי 9

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 Tan CH, Koralnik IJ, Lancet Neurology, 2010; 9,425

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] Jilek S, Jaquiery E, Hirsch HH et al., Lancet Neurol¬ogy, 2010; 9,566

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] 3.0 ^3.1 Marzocchetti A, Tompkins T, Clifford DB, et al., Neu¬rology, 2009;73,1551

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] Wu'thrich C, Dang X, Westmoreland S et al., Ann Neurol, 2009;65,742

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-5] Berger JR, Neurology, 2009; 72,1454

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-6] Tan K, Roda R, Ostrow L et al., Neurology, 2009;72,1458

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-7] 7.0 ^7.1 ^7.2 Kappos L, Bates D, Edan G et al., Lancet Neurology, 2011; 10, 745

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

לויקואנצפלופתיה רב מוקדית מתקדמת
Progressive multifocal leukoencephalopathy


ICD-10	Chapter A 81.2
ICD-9	046.3
MeSH	D007968
יוצר הערך	ד"ר מירב טשורני