כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אורגזמה נשית - Female orgasm
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אורגזמה נשית | ||
|---|---|---|
| Female orgasm | ||
| יוצר הערך | ד״ר ליאורה אברמוב
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעות בתפקוד המיני
האורגזמה באישה היא תחושת שיא מגוונת וחולפת של הנאה עצומה. תחושה זו יוצרת מצב של ערפול הכרה ומלווה לרוב בהתכווצויות מקוצבות ובלתי רצוניות של השרירים המשורטטים ברצפת האגן, שריר הרחם וסוגר פי הטבעת. האורגזמה מסיימת את תחושת הגירוי המיני והגודש בכלי הדם (לעתים באופן חלקי בלבד) ומלווה בתחושה טובה ובסיפוק[1].
ההבדל בין אורגזמה נשית לאורגזמה גברית
המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה ותחושת הסיפוק שמלווה אותה דומים מאוד בין הגבר לאישה. עם זאת קיימים מספר הבדלים חשובים:
- גבר לרוב מעוניין למשוך את הזמן עד לאורגזמה כמה שיותר, בעוד שהאישה תשאף להגיע לאורגזמה כמה שיותר מהר!
- אישה יכולה לחוות מספר אורגזמות בפרק זמן קצר בשונה מגבר
- אישה יכולה להגיע למצב של אורגזמה ממושכת להבדיל מהגבר
- באישה, עם הפסקת הגירוי האורגזמה תיפסק, בעוד שגבר המגיע לשלב האל-חזור באורגזמה אינו יכול לעצור את התהליך גם אם הגירוי ייפסק
- ישנו שוני פיזיולוגי בצורת ההתכווצות של שרירי רצפת אגן בין הגבר לאישה
- האורגזמה של האישה אינה הכרחית לתהליך הרבייה, בעוד שהאורגזמה של הגבר הכרחית לתהליך זה שכן בזמן האורגזמה יש שפיכה של נוזל הזרע
המשמעות הרגשית של אורגזמה
מבחינה רגשית, האורגזמה באישה דרושה ליצירת אובדן גבולות פיזי ומיזוג גופני והיא מהווה סמן לסיום המשגל אשר מתגמל אותה בהנאה עצומה. תגמול זה גורם לאישה לרצות להמשיך לקיים יחסי מין למרות הסכנה האפשרית שבכניסה להריון ובהידבקות במחלות מין. עקב הקושי הרב של האישה להגיע לאורגזמה, כשאורגזמה מתרחשת, האישה היא חשה קרבה רגשית ניכרת אל הגבר שעמה. תחושת הקרבה הרגשית מושפעת גם משחרור ההורמון אוקסיטוצין מההיפותלמוס שרמתו עולה פי ארבע בזמן אורגזמה. סוברים כי הקרבה הרגשית שהאישה חשה לגבר שעמה מסייעת לה בבחירת בן הזוג.
חשיבות האורגזמה לתהליך ההפריה
ישנן מספר תיאוריות המסבירות כיצד אורגזמה תורמת לתהליך הפריה:
- בזמן אורגזמה חל שחרור של ה-Vaginal tenting קרי, התרוממות הרחם באגן הקטן ויישור צוואר הרחם בנרתיק. דבר זה מאפשר למאגר הזרע הנמצא בכיפת הנרתיק להיכנס לצוואר הרחם
- האורגזמה באישה מעצימה את הגירוי המיני של הגבר וכך מבטיחה את השפיכה של הגבר, קרי שחרור הזרע
- בתום האורגזמה האישה חשה נינוחות המבטיחה כי האישה תמשיך לשכב אחרי המשגל, דבר המונע את בריחת הזרע החוצה ומקדם את תהליך ההפריה
- שחרור אוקסיטוצין והורמון נוגד השתנה (ADH ,Antidiuretic Hormone) בזמן האורגזמה משפרים את תנועתיות הרחם והחצוצרות וכך מסייעים במעבר הזרע לחצוצרות. כמו כן, ADH מונע השתנה ולכן מונע דליפת זרע מחוץ לנרתיק
המנגנון הפיזיולוגי של האורגזמה
התכווצויות הנרתיק, פי הטבעת והרחם
בזמן האורגזמה חלות באישה התכווצויות במשטח האורגזמי, (השליש התחתון של הנרתיק) בפי הטבעת ובשרירי הרחם אשר כיווצם מתרחשים לקראת סיום האורגזמה. לעתים, האישה חשה כי האורגזמה מתרחשת 2-4 שניות טרם תחילת ההתכווצויות.
מדובר ב-3-15 התכווצויות בתדירות של 0.8 שניות ובעוצמה הולכת ויורדת. ככל שהאורגזמה חזקה יותר כך התכווצויות רבות יותר ונמשכות יותר זמן, לכן קיימת שונות בין אורגזמה לאורגזמה ובין אישה לאישה.
מבחינת המשמעות הביולוגית של האורגזמה נמצא כי היא משפרת את תקינות הנרתיק על ידי הפעלת שרירי רצפת האגן והגברת זרימת הדם לנרתיק.
המסלולים העצביים המעורבים ביצירת אורגזמה באישה
העצבוב התחושתי המעורב ביצירת אורגזמה
התרחשות אורגזמה קשורה בעצבוב תחושתי רחב ומגוון, הכולל אמצעי חישה רבים ומסלולים עצביים שונים:
- גירוי רגשי במוח
- גירויי ראייה העוברים דרך עצב הראייה למוח
- גירויי ריח העוברים דרך עצב ההרחה למוח
- גירוי השדיים העובר דרך עצבים היקפיים לחלק הגבי של חוט השדרה ומשם מגיע למוח
- גירוי של הדגדגן העובר דרך עצב הפודנדל (Pudendal nerve) לעצבוב סקרלי (Sacral), ומשם מגיע לחוט השדרה ולמוח
- גירוי נרתיקי העובר דרך עצב הפלביק (Pelvic nerve) (ואולי גם דרך עצב הואגוס) דרך חוט השדרה ומשם מגיע למוח
העצבוב המוטורי המעורב ביצירת אורגזמה
העצבוב המוטורי המעורב ביצירת אורגזמה מורכב ממספר מסלולים עצביים:
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחילופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב פראסימפטטי (2-4S) המעצבב את המקלעת הפלבית (Pelvic plexus), ממנה יוצאים שניי מסלולים עצביים:
- העצב הקברנוזי (Cavernous nerve) אשר גורם לעלייה בזרימת הדם ברקמה הספוגית ולזקפה של הדגדגן
- עצבוב היקפי אשר גורם להגברת ההפרשה מבלוטות סקין (Paraurethral glands) ובלוטות ברטולין ׁ(Bartholin's glandׂ)
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה, או לחילופין יוצא מחוט השדרה באמצעות החזרים. עצבוב זה גורם להפעלת עצבוב סימפטטי (T10-L2) המעצבב את המקלעת הפלבית ואת העצב ההיפוגסטרי (Hypogastric nerve) היוצא ממנה. העצב ההיפוגסטרי משפיע על כלי הדם בנרתיק וגורם לסיכוך הנרתיק
- עצבוב מוטורי יוצא מגזע המוח לחוט השדרה. עצבוב זה גורם להפעלת העצבוב השדרתי 4-S2 והעצב הפודנדלי. העצב הפודנדלי גורם לשרירי רצפת האגן להתכווץ בזמן אורגזמה
- עירור של ההיפותלמוס גורם שחרור אוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח האחורית, המביא להתכווצות הרחם בזמן אורגזמה. כמו כן הורמונים שחלתיים משפיעים על ההיפותלמוס ועל הציר בלוטת יותרת המוח-שחלתי
שינויים בפעילות המוח בזמן אורגזמה
ישנן מספר תיאוריות ומחקרים בנושא השינויים בפעילות מוח האישה בזמן אורגזמה. על פי התיאוריה של דוידסון משנת 1980, במוח יש מרכז אורגזמה אשר קשור לקליפת המוח ולשרירי רצפת האגן. מרכז זה עובר הפעלה וגורם לכיווץ של שרירים משורטטים הגורמים לתחושת אורגזמה ולמצב של טשטוש הכרה. הפעלת המרכז גורמת גם לכיווץ שרירי הרחם החלקים ועל ידי כך לסיום שלב ההתעוררות המינית[2].
דיכוי אזורים מסוימים במוח בזמן האורגזמה
עבודה שבוצעה בשנת 2006[3] ניסתה לשפוך אור על התהליכים המתרחשים במוח האישה בזמן אורגזמה.
בבדיקה זו בוצעו סריקות טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים ׁ(PET) ב-12 נשים במהלך אורגזמה שאותה חוו דרך גירוי דגדגן על ידי בני זוגן. נמצא שבזמן אורגזמה, חלקים שלמים במוח האישה נמצאים במצב של פעילות ירודה. האזורים במוח שהראו ירידה בפעילות הם:
- אזור קליפת המוח הצדדי האורביטו-מצחי ׁ(Latera-orbitofrontal cortexׂ) האחראי על שליטה עצמית
- אזור קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית האחראי על מוסר ושיפוט חברתי
- דיכוי של האמיגדלה המצביע על הורדת סף הערנות
חשוב לציין שבניגוד לנשים, בגברים יש פחות דיכוי מוחי בזמן אורגזמה.
ניתן לסכם במשפשט שנאמר על ידי Holstege: ״אם אישה רוצה להגיע לאורגזמה היא חייבת להימנע מרגשות של חשש או חרדה. . . ברגע האורגזמה האישה לא מרגישה כלום!״.
עירור אזורים במוח בזמן האורגזמה
עבודה נוספת בנושא הפעילות המוחית של האישה בזמן אורגזמה נעשתה על ידי Komisaruk-Whipple והעלתה ממצאים שונים. בעבודה זו נבדקו חמש נשים עם פגיעה בעמוד השדרה אשר הגיעו לאורגזמה נרתיקית עמוקה דרך גירוי צוואר הרחם. בנשים אלו נבדקה רמת הפעילות של אזורים שונים במוח באמצעות דימות. העבודה העלתה את הממצאים הבאים:
- עירור של המערכת הלימבית הכוללת את האמיגדלה וההיפותלמוס. עירור ההיפותלמוס גורם לשחרור האוקסיטוצין- הורמון האהבה והקשר[4]
- עירור של גרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) האחראי על תחושת התגמול וההנאה
- עירור של קליפת המוח המצחית בפיתול החגורה (Cingulate cortex) והאינסולה (Insular cortex). אזורי מוח אלו אחראיים לקשרי אהבה
ממצאים אלו מצביעים על הקשר בין אורגזמה ורגשות אהבה לבן הזוג.
אורגזמה אמתית ואורגזמה מזויפת
סקרים בעיתונות העממית מציינים כי כ-95 אחוזים מהנשים מזייפות אורגזמה לפחות פעם אחת בחייהן. קיים קושי בהוכחת האורגזמה מבחינה פיזיולוגית. ישנם כמה ממצאים פיזיולוגים בזמן אורגזמה אמתית. בזמן האורגזמה קיימות התכווצויות של שרירי הנרתיק, הרחם ופי הטבעת. אחרי האורגזמה נצפית עלייה במשרעת הדופק הנרתיקי (VPA- Vaginal Pulse Amplitude) בדופלר של כלי הדם בנרתיק ועלייה ברמות הפרולקטין בדם. למעשה הילייה ברמות הפרולקטין בדם היא ההוכחה היחידה שאישה הגיעה לאורגזמה [1]. זאת ועוד, נמצא כי רמת הפרולקטין גבוהה פי 400 לאחר אורגזמה בזמן משגל מאשר באורגזמה לאחר אוננות. דבר זה מצביע על תחושת הנאה גבוהה יותר מאורגזמה שבמשגל לעומת אורגזמה מאוננות. רמה זו נשארת גבוהה בדם כשעה לאחר האורגזמה[5]. כמו כן בגברים עלייה ברמות פרולקטין גורמת ליצירת תקופה של אדישות מינית ולא ברור מדוע הדבר לא קורה גם בנשים.
משמעותה של כריתת צוואר רחם בתפקוד המיני ובאורגזמה
שאלות המטרידות רופאי-נשים רבים בנושא כריתת צוואר הרחם והתפקוד המיני הן:
- מהי משמעותה של כריתת צוואר הרחם מבחינת התפקוד המיני של האישה לאחר הניתוח?
- האם יש עדיפות לכריתת רחם תת-שלמה?
מספר עבודות שבוצעו עזרו לשפוך אור בנושא זה. נמצא כי כריתת רחם שלמה לעומת כריתת רחם עם שימור הצוואר לא משנה את התגובה מינית של האישה הבריאה. Gimbel H השווה בשתי עבודות בין תפקוד מיני בנשים שעברו כריתת רחם שלמה לעומת תפקוד המיני של נשים שעברו כריתה רחם תת-שלמה. בעבודות אלו, לא נמצא הבדל משמעותי ברמת התפקוד המיני בין שתי קבוצות הנשים לאחר הניתוח[6][7].
עם זאת, נמצא כי ישנה חשיבות מסוימת לשלמותו של צוואר הרחם בתפקוד המיני ובאורגזמה באישה, אך חשיבות זו אינה בעלת משמעות קלינית באישה בריאה שלא סובלת מפגיעות עצביות. בבדיקה של נשים עם פגיעה בחוט השדרה נמצא כי הן מצליחות לחוות אורגזמה דרך גירוי של צוואר הרחם. בנשים אלו נמצא שעצב הואגוס (Vagus) משמש מעקף לעצבי חוט השדרה בגירוי צוואר הרחם והנרתיק, הפעלה של עצב זה יכולה לגרום לשיכוך כאב ולאורגזמה[8]
מבנה הדגדגן
בשנת 2005 חקרה הלן או׳קונל את מבנה הדגדגן. באמצעות ביצוע חתכים אנטומיים בגוויות של נשים ניתן היה להגדיר את מבנהו ומיקומו האנטומי. נמצא כי הדגדגן הוא איבר תלת ממדי הזהה במבנה הרקמתי שלו לפין הגברי ולא נופל ממנו בגודלו. הדגדגן ממוקם בסמוך לפתח השופכה ולפתח הנרתיק והוא בנוי מרקמה ספוגית זקיפה. הוא בנוי מצורת V הפוך, אשר בקודקודו נמצא ראש הדגדגן ממנו יוצאות שתי רגליים. מבנה ראש ורגלי הדגדגן:
- ראש הדגדגן הוא החלק היחידי בדגדגן הנראה חיצונית, הוא נמצא במרכז ומהווה רקמה עצבית צפופה. הוא החלק היחיד בדגדגן שלא עובר זקפה בזמן גירוי מיני
- "רגלי הדגדגן" (Clitoral crura) מורכבות מזוג גופים מחילתיים (Corpus cavernosum) העשירים בכלי דם
העצבוב של הדגדגן הוא עשיר ועבה (2 מ״מ) ומקורו בעצב הפודנדל. כמו כן ישנו גם עצבוב של המערכת הבלתי-רצונית אך קשה לזהות אותו כי הוא דק מאוד[9].
האורגזמה הנרתיקית לעומת האורגזמה הדגדגנית
קיימות אגדות רבות והתייחסויות חברתיות שונות לגבי האורגזמה הנרתיקית והדגדנית. האורגזמה הנרתיקית מצטיירת כאמתית יותר, נחשקת יותר וקשה יותר להשגה. לעומתה האורגזמה הדגדגנית מצטיירת כזמינה יותר, קלה יותר והיא פחות מוערכת על ידי הנשים ובני זוגן.
אורגזמה דגדגנית היא חזקה, ממוקדת, חדה ומספקת בעוד שאורגזמה נרתיקית היא ממושכת יותר, מספקת יותר מבחינה פסיכולוגית, מפושטת ומלווה בתחושה של פעימות.
פרויד האמין שאישה החווה אורגזמה נרתיקית היא בעלת אישיות בוגרת ובשלה, בעוד שזו המגיעה לאורגזמה דגדגנית היא ילדותית ולא בשלה. כיום יודעים שכ-70 אחוז מהנשים זקוקות לגירוי של הדגדגן על מנת להגיע לאורגזמה. שילוב של הדגדגן ישירות או בעקיפין בזמן משגל חיוני אצל הנשים להשגת אורגזמה.
מחקרים ועבודות בנושא האורגזמה הנרתיקית והדגדנית
כיצד נתפסת האורגזמה הנרתיקית והדגדגנית בעיני נשים
בשנת 2004 Schober בדק הערכה עצמית של נשים לגבי איברי המין והגירוי המיני. רוב הנשים טענו שהאורגזמה הקלה והעצמתית ביותר מושגת על ידי גירוי של הדגדגן וסביבתו. הן תיארו פחות רגישות של הנרתיק בהשוואה לדגדגן [10].
שינויים במבנה הנרתיק כגורם לאורגזמה נרתיקית
Gravina R [11] ביצע בעבודתו בדיקת על-קול (Ultra sound) למדידת עובי המחיצה האורטרו-וגינלית (Urogenital septum) ב-20 נשים. הוא מצא התאמה בין עובי המחיצה ליכולת להגיע לאורגזמה נרתיקית, במיוחד באזור המחיצה הדיסטלית. הדבר מצביע על כך שבנשים המצליחות להגיע לאורגזמה נרתיקית, אזור המחיצה האורטרווגינלית (שהוא חלק מהמשטח האורגזמי) מעובה יותר. הדבר מסביר למה יש נשים המגיעות לאורגזמה נרתיקית בקלות רבה יותר מאחרות.
Pauls R (2006) ביצע ב-21 נשים 110 ביופסיות שנלקחו מנרתיק (קדמי ואחורי, פרוקסימל ודיסטלי) כיפות הנרתיק וצוואר הרחם. הוא מצא שבחתכי רקמה מאזורים שונים בנרתיק, לא היה הבדל בצפיפות תאי עצב[12]. למעשה, החלק הדיסטלי בקיר הקדמי של הנרתיק הוא אזור ארוגני ורקמה ספוגית, המהווים חלק מהמשטח האורגזמי והמשך של רקמת הדגדגן לפי החתכים של אוקונל.
נקודת ה-G ושפיכה נשית
לא הוגדרה נקודת G מבחינה אנטומית ולא נמצא ריכוז יתר של עצבים באזור המתואר כנקודת G. עם זאת ישנה סברה שישנה נקודה כזאת העשירה בתאי עצב שגירוי שלה עשוי לגרום לתופעה המכונה "שפיכה נשית".
הקשר בין נקודת ה-G ושפיכה נשית
1,200 נשים מילאו שאלונים בנושא להן שפיכה נשית בזמן אורגזמה. 40 אחוזים מהן תיארו שהן חוות שפיכה בזמן אורגזמה. 82 אחוזים מהנשים שציינו שהנקודה הרגישה שלהן היא בקיר קדמי של הנרתיק תיארו גם שפיכה בזמן אורגזמה[13].
ההבדל בין שפיכה נשית לבריחת שתן באורגזמה
ישנה סברה הגורסת כי הפרשה רבה של נוזל מהנרתיק בזמן אורגזמה עלולה להתרחש עקב בריחת שתן (Coital incontinence) ולא עקב שפיכה נשית של ממש מבלוטות סקין של הנרתיק. בנשים שסובלות מבריחת שתן נמצא GSI ב-92 אחוז מאלו שסבלו מבריחת שתן בזמן אורגזמה[14]. ממצאים אלו תומכים באפשרות ששפיכה נשית היא למעשה בריחת שתן. עם זאת מספר עבודות שנעשו מצאו תמיכה מדעית לקיומה של שפיכה נשית מבלוטות סקין:
- עבודה שנעשתה מצאה כי בקרב חלק מהנשים המתארות שפיכה נשית, בהפרשה ישנו פוספטאז-חומצי (המופרש מבלוטות סקין שבנרתיק) ולא מרכיבי שתן. דבר זה מצביע על כך שלא מדובר בבריחת שתן אלא שפיכה של ממש
- בעבודה של Cartwright (2007) נבדקו נשים המתארות שפיכה בזמן אורגזמה. בנשים אלו בוצע בירור לתפקודי שלפוחית השתן והשופכה (Urodynamic testing), אשר נמצא תקין ושלל בריחת שתן[15]
- Wimpissinger F (2007) בדק בעבודתו נשים עם שפיכה אורגזמית. בעבודה זו, בירור אולטראסאונד, אורטרוסקופיה ופרמטרים ביוכימיים אישרו שפיכה שאיננה שתן אלא מבלוטת סקין [16].
לסיכום, בריחת שתן עלולה להיחשב בטעות כשפיכה נשית. עם זאת עשויה להיות בנשים גם שפיכה נשית של ממש כתוצאה מהפרשה של בלוטול סקין.
חשיבות האורגזמה בעיני נשים
התפישה הכוללנית היא שגברים הם ממוקדי מטרה בעוד שלנשים חשוב יותר הקרבה הרגשית והמיזוג הגופני מאשר חוויית האורגזמה עצמה. אולם, עבודות מ-1994 הראו כי -43.3 אחוזים מהנשים ציינו שמין ללא אורגזמה אינו מספק אותן. סביר להניח שבעידן השחרור המיני האחוזים אף גדולים יותר. [17].
הגורמים המשפיעים על יכולת האישה להגיע לאורגזמה
20 אחוזים מן הנשים עדיין מתקשות להגיע לאורגזמה ומקוות למצוא פתרון קל וזמין כמו תרופה או טכניקה שיפתרו את מצוקתן. נמצא כי בתרבויות שבהן ציפו מהנשים ליהנות ממין כמו גברים, יותר נשים הגיעו לאורגזמה מאשר בתרבויות ששללו מהנשים את ההנאה המינית. גורמים המשפיעים על יכולת האישה להגיע לאורגזמה כוללים:
- גיל
- מצב כלכלי-חברתי
- דת
- אישיות
- קשר זוגי
סיכום
לסיכום, לאורגזמה יש משמעות רגשית, ביולוגית וחברתית. ההתייחסות החברתית לאורגזמה של האישה עברה מהפך במאה האחרונה, עם הופעת המחקרים של פרויד, קינסי, מאסטרס, גיוהנסון ושר הייט. עבור חוקרים רבים, האורגזמה הנשית מהווה עדיין חידה, שאלות רבות נותרו לא פתורות ויש מקום למחקר עתידי מקיף.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 men and women 1. Sexual Medicine - sexual dysfunctions in Women's Orgasm - C.M Metson edition 2004
- ↑ Davidson JM: The psychobiology of sexual experience. In Davidson JM, Davidson RJ: 'The psychobiology of consciousness .NY: Plenum Press 1980
- ↑ Regional cerebral blood flow changes associated with clitorally induced orgasm in healthy women: Georgiadis JR, Kortekaas R, Kuipers R, Nieuwenburg A, Pruim J, Rein-ders AA, Holstege G Eur J Neurosci. 2006 Dec;
- ↑ Functional MRI of the brain during orgasm in women: Komisaruk BR, Whipple B. Annu Rev Sex Res. 2005
- ↑ The post-orgasmic prolactin increase following intercourse is greater than following masturbation and suggests greater satiety: Brody S, Kruger TH Biol.Psycho.2006
- ↑ Total versus subtotal hysterectomy: an observational study with one-year follow-up: Gimbel H, Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2005
- ↑ Total or STH for benign uterine disease? a met-analysis Gimbel H. Acta Obstet Gynecol Scand. 2007
- ↑ Functional MRI of the brain during orgasm in women. Komisaruk BR, Whipple B Annu Rev Sex Res. 2005
- ↑ Anatomy of the clitoris: O'Connell .HE J Urol. 2005
- ↑ Self-assessment of genital anatomy, sexual sensitivity and function in women: implica- tions for genitoplasty: Schober JM, Meyer-Bahlburg HF, Ransley PG. BJU Int. sep.2004
- ↑ Measurement of the thickness of the urethrovaginal space in women with or without vaginal orgasm: Gravina GL j.sexual med. 2008
- ↑ A prospective study examining the anatomic distribution of nerve density in the human vagina. :Pauls R. j. sex.med.2006
- ↑ Female ejaculation: perceived origins, the Grafenberg spot/area, and sexual responsiveness: Darling CA, Davidson JK Sr, Conway-Welch C. Arch Sex Behav. 1990 Feb
- ↑ Urinary leakage during coitus in women: Moran PA, Dwyer PL, Ziccone SP. J Obstet Gynaecol. 1999
- ↑ Do women with female ejaculation have detrusor overactivity? Cartwright R, Elvy S, Cardozo L. j. Sex. Med. 2007
- ↑ The female prostate revisited: perineal ultrasound and biochemical studies of female ejaculate: Wimpissinger F, Stifter K, Grin W, Stackl W. J Sex Med. 2007
- ↑ "Sexual Behavior in Britain" Wellings K.et Al London.Penguin Books.1994
קישורים חיצוניים
- אורגזמה - אמת ומיתוסים, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ר״ד ליאורה אברמוב, המרפאה לטיפול מיני, בית החולים ליולדות ליס, המרכז הרפואי תל אביב