כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק פצע קשה-ריפוי - טיפול באמצעות Hard to heal wound - treatment with Ilomedin - Ilomedin
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| טיפול בפצעים קשי ריפוי בעזרת מתן איליופרוסט (אנלוג של פרוסטציקלין) דרך הווריד | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד״ר רם אברהמי
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פצע
Ilomedin (Iloprost) הוא אנלוג של Prostacyclin .Prostacyclin מיוצר בתאי האנדותל ומשמש כמרחיב כלי דם (Vasodilator) ונוגד דלקת חזק ביותר. השימוש ב-Ilomedin במתן דרך הווריד למטופלים עם פצעים איסכמיים כרוניים מביא תוך ימים לשיפור דרמטי בכאב ובמתן ממושך ניתן להגיע לשיעורי ריפוי של כ-60% םהפצעים.
פצע איסכמי
פצע איסכמי כרוני מהווה אתגר טיפולי וגורם סיכון לזיהום שעלול לגרום להרס משני וביצוע קטיעה של אצבעות או גפה. איסכמיה ופגיעה בשלמות העור גורמים להפעלת שרשרת של תהליכים הרסניים כשהמרכיב העיקרי בהם הינו עליה בחדירות נימיות, זליגה של מדיאטורים (Mediators) מכלי הדם שבשילוב עם אגרגציה (Aggregation) של טסיות מובילה לחסימה נוספת של כלי הדם. הביטוי לכך יהיה פצעים איסכמיים, כאב, בצקת ואודם הנגרמים בשל נזק מצטבר שהולך ומחמיר. תאי האנדותל באזור הנמק חסרים את היכולת ליצור Prostacyclins בכמות מספקת. האיסכמיה אינה מאפשרת לגוף להגיב כראוי ולהביא לתהליך ריפוי ויש צורך בהתערבות לצורך שיפור החמצון. לצורך כך מבצעים צנתורים וניתוחים וסקולריים וכשהם לא מועילים ניתן לטפל בחמצן בלחץ גבוה (Hyperbaric Oxygen), באופן זה החמצן מתמוסס בפלזמה ומועבר לרקמה בדיפוזיה.
התוויות למתן הטיפול
לפי הוראות משרד הבריאות, Ilomedin ניתן בהתוויות הבאות:
- מחלת כלי דם היקפית מתקדמת עם כאבי מנוחה ופצעים איסכמיים שאינה ניתנת לשיפור ברה-וסקולריזציה (Revascularization)
- אנגיופתיה סכרתית (Diabetes angiopathy) - פצעים איסכמיים בחולי סכרת, שאינם ברי רה-וסקולריזציה
- מחלת בירגר (Buerger's disease) - מחלת כלי דם קטנים הנגרמה עקב תגובה אוטואימונית לעישון וגורמת לפצעים איסכמים בגפיים.
- דלקת בכלי הדם (Vasculitis) איסכמית כדוגמת תופעת רנו וסקלרודרמה בהן יש פגיעה בכלי דם קטנים ברמת הנימיות ונגרמת איסכמיה לאיברים.
- טיפול ביתר לחץ רם ריאתי.
התוויות נגד למתן הטיפול
השימוש ב-Ilomedin אסור בעת הנקה והיריון.
התוויית נגד יחסיות הן: אי ספיקת לב, הפרעות קצב, אירוע מוחי לאחרונה ואוטם לבבי בחצי שנה האחרונה לפני תחילת הטיפול.
מטרת הטיפול
ה-Prostacyclin הוא מולטי פוטנטי המשפיע על מספר תהליכים בגוף:
- מרחיב כלי דם ברמת הנימיות
- מעכב אגרגציה של טסיות
- מעכב תהליכים דלקתיים על די עיכוב אינטרלאוקין (Interleukin) 1 ו-6 ועיכוב הדבקות (Adhesion) של לימפוציטים
- מקטין פעילות טסיות בתגובה לאיסכמיה
- מגן על תאי האנדותל
מתן Ilomedin, אנלוג ל-Prostacyclin, דרך הווריד מוריד את התגובה הדלקתית, מפחית את הכאב, משפר את החמצון ומפחית בצקות. זמן מחצית חיים של Prostacyclin הוא שניות בודדות ואילו לאנלוג שלו זמן מחצית חיים עד פי עשרה ולכן יש להזליפו דרך הווריד. מתן Ilomedin מביא לתוצאות מיידיות שביטויין ירידה בכאב ובבצקת. בהמשך נרגע האזור האיסכמי ומתחילים לראות שינוי בסביבת הפצע. Ilomedin אינו מציל גפיים עם איסכמיה קשה ונמק ולרוב נדרש טיפול משולב של מתן אנטיביוטיקה דרך הווירד בשל זיהום משני של הפצע.
בעבודות שונות על טיפול במחלות כלי דם פריפריות, הנגזרות האנלוגיות שניתנות במתן דרך הפה לא השיגו תוצאות בעלות מובהקות סטטיסטית.
אופן מתן הטיפול
לחולים עם פצעים איסכמים על רקע מחלת כלי דם היקפית, חולים במחלת בירגר ובמקרים של אנגיופתיה סכרתית, מקובל לתת טיפול ראשוני של 5-4 ימים בשבוע למשך 3 שבועות. כל טיפול נמשך 6 שעות בטיטור של 2-0.5 ננוגרם לקילוגרם לדקה. במחלה רנו ניתן להשיג שיפור בטיפול זה הניתן במשך שבוע. מטרת הטיטור הינה הגעה לריכוז מקסימאלי ללא תופעות לוואי. חובה להשתמש במוניטור לחץ דם ודופק לפני תחילת הטיפול, בשינוי מינון ובהתחלה מחודשת של סדרת טיפול.
מספר עבודות ניסו לבחון אה משך הטיפול וצורת המתן לצורך תחזוקה שוטפת שלא במצב האקוטי, כמו ניסיון למתן פעם בחודש מדי חודש לעומת 4-3 ימים כל 4-3 חודשים במחלות סקלרודרמה או במתן לסירוגין במחלות איסכמיות. על סמך העבודות השונות ניתן לקבוע שיש השפעה מתמשכת לטיפול, אך יש לחדשו ולהעצימו כל אימת שחלה החמרה קלינית. בישראל, לדוגמא, יהיו מטופלים שלא יזדקקו לטיפול בקיץ, אך עם בוא החורף יזדקקו לחידוש הטיפולים.
חסרונותיו של הטיפול ב-Ilomedin הוא משך מתן ארוך של כ-6 שעות, ותופעות לוואי המופיעות בשכיחות של עד כ-30 אחוז.
תופעות לוואי
תופעות לוואי נגרמות בעיקר בשל האפקט מרחיב כלי הדם, והן:
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רם אברהמי, מומחה בכירורגיית כלי דם, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון, פתח תקווה ומרפאת פצע ת.ל.מ, מרכז רפואי, רמת החי"ל, תל אביב