דימות שד צפוף - Dense breast tissue imaging

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

דימות שד צפוף
Dense breast tissue imaging
יוצר הערך	ד"ר זהבה גלימידי

רקמת השד מורכבת מרקמה בלוטית, רקמת חיבור ושומן. בגיל צעיר ישנה כמות רבה יותר של רקמה בלוטית בשד, ואילו בגיל מבוגר יותר(לאחר גיל המעבר), ישנה כמות רבה יותר של רקמה שומנית. לעיתים, גם אצל נשים מבוגרות(באחוז מסוים) כמות רקמת השד הפיברוטית - חיבורית רבה יותר מכמות רקמת השומן [1]. ריבוי רקמה פיברוטית ובלוטית יוצר מראה של שד צפוף (ולבן) בממוגרפיה, ואילו רקמה שומנית נראית ״שקופה״ בצילום רנטגן, ושחורה יותר בממוגרפיה. על רקע זה קל יותר לראות המתיידויות וגידולים, שמתאפיינים במרבית המקרים בצפיפות גבוהה.

מהו שד צפוף ומה משמעותו? שד צפוף מכיל כאמור יותר רקמה בלוטית/ פיברוטית ופחות רקמת שומן. קשה מאוד להעריך את צפיפות רקמת השד על ידי מישוש. ההערכה מתבצעת בעיקר באמצעות בדיקת ממוגרפיה. הרדיולוג מעריך את צפיפות רקמת השד בהתאם ללקסיקון של הקולג׳ האמריקאי לרדיולוגיה ACR- American College of) Radiology), בו נקבע מולם בן ארבע דרגות הקרוי BI-RAD (2] (Breast Imaging and Reporting System]. • BI-RAD דרגה 1: פחות מ-25% רקמת שד צפופה • BI-RAD דרגה 2: בין 50%-26% רקמת שד צפופה • BI-RAD דרגה 3: בין 75%-51% רקמת שד צפופה • BI-RAD דרגה 4: יותר מ-75% רקמת שד צפופה כאשר צפיפות רקמת השד היא בדרגה של 2-1 השד אינו נחשב צפוף. לעומת זאת כאשר צפיפות רקמת השד מוערכת בממוגרפיה בדרגה 4-3 השד נחשב צפוף, גורם המעלה את המיכון לפתח מרטן שד, ומוריד את רגישות בדיקת הממוגרפיה, כמפורט להלן: ירידה ברגישות בדיקת הממוגרפיה - צפיפות רקמת שד גבוהה מורידה, כאמור, את רגישות בדיקת הממוגרפיה, שכן רקמת שד צפופה וגושים בשד, נראים בממוגרפיה לבנים. ממיבה זו, כאשר ישנו גוש ברקמת שד צפופה(לבנה), הוא ״נבלע״ ברקע הלבן ולא ניתן להבדיל ביניהם. במחקר שנערך על ידי מנדלמון ושותפיה [3] הראו החוקרים שכאשר רקמת השד היא בעיקר שומנית, רגישות בדיקת הממוגרפיה עומדת על כ-80%. רגישות זאת צונחת ב-30%, כאשר השד צפוף מאוד. דוגמה לכך ניתן לראות בתמונות 4-1 בהן נראית רקמת שד צפופה(ללא גורמי מיכון נומפים), כפי שהיא משתקפת בממוגרפיה. בבדיקה זו לא נראה ממצא חשוד, אך בבדיקת האולטרמאונד נמצאה קרצינומה בגודל של 0.7 0״מ בשד שמאל, ברביע החיצוני העליון. אותו ממצא נראה גם בבדיקת תהודה מגנטית (MRI). לעומת זאת, תמונה מ5.0 היא דוגמה של בדיקת ממוגרפיה בה נראית קרצינומה על רקע של רקמת שד שומנית, עובדה המקלה כאמור על גילוי גידול מ0וג זה. צפיפות שד גבוהה כגורם המעלה את הסיכון לחלות ב0רטן השד הקשר בין צפיפות גבוהה של השד בממוגרפיה ומיכון מוגבר לפתח מרטן שד תואר על ידי

חוקרים שונים [8-4], כאשר הראשון שתיאר זאת היה וולף [9] בשנת 1976. מהנתונים שהתקבלו California) CBDIG-n 10] (Breast Density Information Group] עולה, כי ישנם חוקרים הטוענים שצפיפות גבוהה של השד מעלה את הסיכון לסרטן השד פי 6-4, ואילו אחרים סבורים שרמת הסיכון לפתח סרטן שד בשל שד צפוף, פחותה יותר. נתונים נוספים שהתקבלו מה-CBDIG מצביעים על כך ש ל-10% מהנשים יש שד צפוף מאוד(דרגה 4), והן נמצאות בדרגת סיכון כפולה לחלות בסרטן שד, מאשר נשים שאצלן רקמת השד צפופה פחות. כמו כן, נתון נוסף מצביע על כך שלנשים רבות (כ-40% מאוכלוסיית הנשים) יש שד צפוף הטרוגני(דרגה 3) ולהן יש סיכוי של פי 1.2 לחלות בסרטן השד. רקמת שד צפופה נחשבת לגורם סיכון בינוני המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד(גורם סיכון גבוה, כגון נשאות גנטית, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד בשיעור של 20% ואף למעלה מזה). בשל מורכבות הנושא, הועבר במספר מדינות בארצות הברית חוק המחייב את הרדיולוגים לדווח לנשים שנבדקו בבדיקה זו, מהי דרגת צפיפות רקמת השד, על מנת שיופנו להתייעצות ובדיקות סריקה נוספות, כמו אולטרםאונד ותהודה מגנטית(כמפורט באתר (D.E.N.S.E® Are You Dense Advocacy [11]. בישראל, לעומת ארצות הברית, לא קיים חוק כזה אולם נהוג לדווח לאישה לאחר הבדיקה, מהי דרגת צפיפות השדיים שלה. לפרמטר של צפיפות השד אין השפעה על היכולת לזהות גידולים ברקמת השד באמצעי דימות אחרים לרבות אולטרםאונד, תהודה מגנטית או מיפוי איזוטופי של השד.

חשיבות החמוורפיה הדיגיטלית בשד צפוף הממוגרפיה היא שיטת הסריקה היחידה שהוכיחה את תרומתה בהפחתת התמותה מסרטן השד, באוכלוסייה רחבת היקף. אולם כאמור, רגישות הבדיקה יורדת מאוד כאשר מדובר בשד צפוף. עם זאת, DMIST - אחת המסקנות שעולה ממחקר (Digital Mammographic Imaging Screening) [12], בו בוצעה השוואה בין ממוגרפיה דיגיטלית ואנאלוגית באוכלוסייה של 49,528 נשים, שביצעו את שני סוגי הממוגרפיה, היא, שלממוגרפיה דיגיטלית יש יתרון בגילוי סרטן השד כאשר השד צפוף. בניגוד לממוגרפיה אנאלוגית, הדטקטור הדיגיטלי קולט את קרני הרנטגן כאותות חשמליים ולכן התמונה מתקבלת ישירות בצורה דיגיטלית, וניתן לפענחה על גבי תחנת עבודה ייעודית ולא על גבי סרטי צילום. הפענוח על תחנת העבודה מאפשר להגדיל ממצאים חשודים, לשנות את בהירות התמונה מבלי לחשוף את הנבדקת לקרינה נוספת, וכן לשמר את התמונה בארכיון דיגיטלי. כמו כן כשהתמונות דיגיטליות, ניתן להתקין תוכנות היכולות לשמש כלי עזר לאיתור ממצאים חשודים בשד. בדיקות סדיקה נוספות לשד צפוף אולטרסאונד ידני(HAND HELD us) זוהי בדיקה נפוצה וזמינה שאינה דורשת הזרקת חומר ניגוד ואינה כרוכה בקרינה מייננת. בדיקת האולטרםאונד מבוססת על שליחת גלי קול על ידי מתמר לאיברים בגוף וקליטתם בחזרה. כמות האנרגיה החוזרת תלויה במאפיינים הספציפיים של כל רקמה וכך נוצרת תמונת האולטרםאונד. התהליך דומה לפעולת הרדאר. כדי לבצע אולטרםאונד של השד יש צורך במתמר היכול לשלוח גלי קול בתדר גבוה(לפחות) 7 MHz המתאים להדמיית איברים שטחיים יותר כדוגמת השד. חסרונות הבדיקה: הבדיקה ארוכה יחסית ותלויה במידה רבה במיומנות המבצע. במחקר של 13] Kolb], משנת 1998, נמצא שבבדיקת אולטרסאונד לנשים עם שד צפוף, שתוצאות בדיקת הממוגרפיה שלהן הייתה תקינה ניתן לאבחן עוד שלושה מקרי סרטן שד לכל 1,000 נשים. הגידולים שהתגלו באולטרםאונד לא היו שונים מבחינת גודלם והפיזור שלהם, לעומת הגידולים הלא-נמושים(שלא ניתן למשש אותם) שנמצאו בממוגרפיה. במחקרים נוספים שבוצעו למשל על ידי קריסטל [14] או לקונט [15], נמצא שהאולטרםאונד הוא כלי יעיל בגילוי סרטן השד בנשים עם שד צפוף, במיוחד כאשר מדובר בנשים הנמצאות במיכון גבוה לפתח מחלה זו. במחקר אחר שנערך על ידי החוקר Blume, 6666 16] Imaging Network ACRIN], נבדקו 2,809 נשים עם שד צפוף ומיכון מוגבר, לפתח מרטן שד. נמצא שהוספה של בדיקת אולטרםאונד מעבר לבדיקת הממוגרפיה, הביאה לגילוי מוגבר של מרטן השד, בשיעור של 7.2-1.1 מקרים, ל-1,000 נשים המצויות בסיכון. מאידך, שימוש בבדיקה זו עלול להגביר את שיעור התוצאות החיוביות השליליות(False Positive Result), דבר העלול לגרום לבדיקות מעקב רבות, ובדיקות ביופסיה מיותרות.

אולטרםאונד אוטומטי Automated Whole Breast) (Ultrasound System-AWBUS זוהי בדיקת אולטרםאונד המתבצעת באמצעות מתמר הנע בצורה אוטומטית - רובוטית על גבי משטח המונח על השד. לאחר מכן ניתן לבצע שחזור תלת מימדי של בדיקה זו(תמונות 7-6). בדיקה זו מהווה בדיקה משלימה לממוגרפיה, והיא אינה באה במקומה. לפי מחקרים שונים [17], שיעור גילוי סרטן השד בבדיקת אולטרםאונד אוטומטי לנשים עם שד צפוף, דומה לשיעור הגילוי בבדיקת אולטרםאונד ידנית, עומד על 3.6 מקרים של סרטן שד שמתגלים לכל 1,000 נבדקות, עם ערך חיזוי חיובי גבוה יותר, בשיעור של 38%. חשוב לציין שמכשיר האולטרםאונד האוטומטי הוא אותו מכשיר באמצעותו מתבצעת סריקה ידנית. השוני היחיד בין שתי השיטות מתבטא בטכניקת איסוף התמונות, שמתבצעת על ידי המכשיר בצורה אוטומטית. בשיטה זו הרדיולוג אינו מבצע את הבדיקה בעצמו, אלא מפענח את הצילומים על גבי מסך אחרי הבדיקה. אם מתגלה ממצא חשוד בבדיקת האולטרםאונד האוטומטי, יש צורך לבצע בדיקה ידנית ממוקדת לממצא, על מנת להגדיר אותו ואת מאפייניו, ולבצע ביופסיה במידת הצורך.

אבחון 0רטן השד I (האגודה למלחמה בסרטן בישראל(עייר

MRI: בדיקה באמצעות תהודה מגנטית לפי מחקרים שונים [20-18] ביניהם עבודותיה של Khul, נמצא כי בדיקת MRI (בדיקה באמצעות תהודה מגנטית) יעילה יותר מממוגרפיה ואולטרםאונד בגילוי מוקדם של סרטן השד, בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה(בשל נשאות גנטית או סיפור משפחתי). עם זאת, MRI שדיים היא בדיקה בעלת שיעור גבוה מאוד של ממצאים חיוביים שגויים(False Positive Result), המגיעים עד ל-30%, ויש לקחת נתון זה בחשבון כאשר דנים ביתרונות ובחסרונות של הבדיקה. במחקר שנערך על ידי Berg ושותפיה [21] , נמצא שבדיקת MRI שדיים, בנוסף לבדיקות הסקר האחרות ממוגרפיה ואולטרםאונד, יעילה למדי לנשים בסיכון גבוה עם שד צפוף: היא יכולה לגלות עוד 14.7 מקרים של סרטן השד לכל 1,000 נשים. חשוב להדגיש שהנתונים בספרות המקצועית לגבי חשיבות בדיקת התהודה המגנטית כבדיקת סריקה בנשים עם שד צפוף, מתייחסים בעיקר לגבי נשים בסיכון גבוה, (המודלים לחישוב הסיכון לחלות בסרטן השד מפורטים במקורות [25-22]. בנוסף, לפי המלצות הקולג׳ האמריקאי לרדיולוגיה, לנשים בסיכון גבוה מומלץ לבצע בדיקת MRI כבדיקת סריקה [26]. יודגש שמרקם צפוף של השד בלבד(ללא גורמי סיכון נוספים), אינו נחשב כשלעצמו גורם סיכון גבוה המחייב הוספת בדיקת MRI כבדיקת סריקה באופן שגרתי. הקריטריונים לפיהם נקבע מי הן הנשים הנמצאות בסיכון גבוה ללקות ב0רטן השד הם: • נשים שהן נשאיות של מוטציות בגנים .BRCA1/2 • קרובת משפחה מדרגה ראשונה (שטרם נבדקה) של נשאית BRCA. • נשים שקיבלו טיפול באמצעות קרינה לאזור בית החזה, בין הגילאים 30-10. • נשים שלהן סיכון של למעלה מ-20% לפתח סרטן השד במהלך חייהן.

נשי□ בסיכון בינוני וסיכון רגיל נשים שחלו בעבר בסרטן שד מסוג לובולר, ניאופלזיה ואטיפיה נמצאות ברמת סיכון בינוני. לפי האגודה האמריקאית לסרטן [27], שד צפוף מהווה גורם סיכון בינוני לפתח סרטן שד במשך החיים, בשיעור שנע בין 20%-15%. למרות זאת, לפי הנחיותיה של אגודה זו אין מספיק נתונים בקבוצת סיכון זאת על מנת לתמוך או לשלול ביצוע של בדיקת MRI. נכון לעכשיו, אין הנחיה של משרד הבריאות בישראל לבצע בדיקת תהודה מגנטית לנשים עם שד צפוף, ללא גורמי סיכון אחרים. על פי ארגוני בריאות אחרים בעולם אין צורך לבצע בדיקת תהודה מגנטית לנשים שלהן סיכון הנמוך מ-15% לחלות בסרטן השד ורקמת השד שלהן אינה צפופה.

שיטות הדחייה נוספות קיימות היום שיטות הדמיה אחרות באמצעותן ניתן להתגבר על הבעיה של שד צפוף וגורמי סיכון נוספים: ממוגרפיה עם חומר ניגוד(contrast Enhanced Mammography) בשיטה זו מזריקים חומר ניגוד(על בסים יוד) ומצלמים את השד בשתי רמות אנרגיה(Dual Energy). בדומה לתהודה מגנטית, ניתן לגלות בבדיקה זו, גושים או ממצאים שזרימת הדם אליהם מוגברת(תמונות 8-8א).

תמונה מ8.0: הפרשה תמונה מ8.0א: שד מפטמה שמאל. בממוגרפיה לאחר הזרקת חומר שד 0מיך ניגוד יודי האדרה טגמנטרית פתולוגית בחלק התחתון של השד לפי מחקר שבוצע [28] בשנת 2012 על ידי החוקר Dromain, נמצא כי בדיקת ממוגרפיה עם חומר ניגוד המתווספת לבדיקת ממוגרפיה רגילה ולבדיקה באמצעות אולטרםאונד, יכולה לשפר את רגישות הבדיקה באופן משמעותי: מ-71% בלבד, ל-78%. טומו0ינתזי0 (Digital Breast Tomosynthesis) טומוסינתיזיס היא שיטה של ממוגרפיה דיגיטלית בה מצלמים את השד במספר זוויות במטרה למנוע חפיפה של רקמות השד אחת על גבי השנייה, כמו בממוגרפיה הרגילה. בשיטה זאת נוצרים חתכים טומוגרפים בדומה לבדיקתז:). שיטה זאת הוכחה כמפחיתה הן את אחוז הקריאה החוזרת והן את אחוז התוצאה השלילית השגויה - False Negative) FN Result), בשד הצפוף [תמונה 9]. חסרון השיטה מתבטא בכמות הקרינה; בבדיקה זו כמות הקרינה גבוהה יותר, לעומת כמות הקרינה בבדיקת ממוגרפיה דיגיטלית רגילה.

Q

מיפוי איזוטופי של השד במיפוי איזוטופי של השד נעשה שימוש בשתי שיטות: Positron Emission Mammography - PEM .1 Breast Specific Gamma Imaging - BSGI .2 שתי השיטות מבוססות על פעילות מטבולית בשד, ולשתיהן ערך ניבוי חיובי Positive) PPV 9] (Predictive Values] גבוה וערך ניבוי שלילי Negative Predictive Values) NPV) נמוך. השיטות הללו אינן תלויות בצפיפות השד, כמות הקרינה בהן גבוהה יחסית, והן אינן נחשבות כבדיקות סריקה סטנדרטיות(תמונות 0ו-1 ו).

סיכום שד צפוף מהווה אתגר רדיולוגי לא פשוט. רקמת שד צפופה מפחיתה במידה ניכרת את רגישות בדיקת הממוגרפיה ועדיין אין לוותר על בדיקה זו, מכיוון שהיא הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי הםתיידויות בשד. גם אצל נשים תמונה מ9.0: טומו0ינתיזי0 מראה קרצינומה בשד 0מיך שלא נראה בממוגרפיה רגילה

עם שד צפוף, ניתן לגלות הםתיידויות זעירות - מיקרוקלציפיקציות, היכולות להוות את הסימן הראשון לסרטן מסוג - Ductal) DCIS Carcinoma in Situ). עם זאת, במקרים של שד צפוף, כאשר יכולת בדיקת הממוגרפיה לגלות גושים נמוכה, יש צורך בבדיקות דימות נוספות לצרכי אבחון. במרבית המקרים

רשימת 0פרות

1. Kopans DB. Breast Imaging. Third edition. Philadelphia: Lippincott Williams; 2007. 2. D'Orsi CJ, Sickles EA, Mendelson EB, et al. ACR BI-RADS® Atlas, Breast Imaging Reporting and Data System. Reston: American College of Radiology; 2013. 3. Mandelson MT, Oestreicher N, Porter PL, et al. Breast density as a predictor of mammographic detection: comparison of interval- and screen-detected cancers. J Natl Cancer Inst. 2000 Jul 5;92(13):1081-7. 4. Byng JW, Yaffe MJ, Jong RA, et al. Analysis of mammographic density and breast cancer risk from digitized mammograms. Radiographics. 1998 Nov-Dec; 18(6): 1587-98. 5. Vachon CM, van Gils CH, Sellers TA, et al. Mammographic density, breast cancer risk and risk prediction. Breast Cancer Res. 2007;9(6):217. 6. Schreer I. Dense breast tissue as an important risk factor for breast cancer and implications for early detection. Breast Care (Basel). 2009;4(2):89-92. Epub 2009 Apr 24. 7. Pinsky RW, Helvie MA. Mammographic breast density: effect on imaging and breast cancer risk. J Natl Compr Cane Netw. 2010 Oct;8(10):1157-64. 8. Boyd NF, Guo H, Martin LJ, et al. Mammographic density and the risk and detection of breast cancer. N Engl J Med. 2007 Jan 18;356(3):227-36. 9. Wolfe JN. Breast patterns as an index for developing breast cancer. AJR Am J Roentgenol. 1976 Jun;126(6):1130-7. 10. Lipson JA, Hargreaves J, Price ER, et al. The California breast density information group: a collaborative response to the issues of breast density, breast cancer risk, and breast density notification legislation. Radiology. 2013 Dec;269(3):887-92. Epub 2013 Oct 28. Available from: http://breastdensity.info 11. Are You Dense Advocacy. Are You DENSE? D.N.E.S.E® State Efforts [Internet]. Connecticut: Are you Dense Inc.; 2011 [Last updated 2014]. Available from: http://www.areyoudenseadvocacy.org/

12. Pisano ED, Hendrick RE, Yaffe MJ, etal. Diagnostic accuracy of digital versus film mammography: exploratory analysis of selected population subgroups in DMIST. Radiology. 2008 Feb;246(2):376-83. 13. Kolb TM, Lichy J, Newhouse JH. Occult cancer in women with dense breasts: detection with screening US-diagnostic yield and tumor characteristics. Radiology. 1998 Apr;207(1): 191-9. 14. Crystal P, Strano SD, Shcharynski S, Koretz MJ. Using sonography to screen women with mammographically dense breasts. AJR Am J Roentgenol. 2003 Jul; 181 (1): 177-82. 1 5. Leconte I, Feger C, Galant C, et al. Mammography and subsequent whole-breast sonography of nonpalpable breast cancers: the importance of radiologic breast density. AJR Am J Roentgenol. 2003 Jun;180(6):1675-9. 16. Berg WA, Blume JD, Cormack JB, et al. Combined screening with ultrasound and mammography vs mammography alone in women at elevated risk of breast cancer. JAMA. 2008 May 14;299(18):2151-63. 17. Kelly KM, Dean J, Comulada WS, Lee SJ. Breast cancer detection using automated whole breast ultrasound and mammography in radiographically dense breasts. Eur Radiol. 2010 Mar;20(3):734-42. Epub 2009 Sep 2. 18. Plevritis SK, Kurian AW, Sigal BM, et al. Cost-effectiveness of screening BRCA1/2 mutation carriers with breast magnetic resonance imaging. JAMA. 2006 May 24;295(20):2374-84. 19. Kriege M, Brekelmans CT, Boetes C, et al. Efficacy of MRI and mammography for breast-cancer screening in women with a familial or genetic predisposition. N Engl J Med. 2004 Jul 29;351(5):427-37. 20. Kuhl CK, Schrading S, Leutner CC, et al. Mammography, breast ultrasound, and magnetic resonance imaging for surveillance of women at high familial risk for breast cancer. J Clin Oncol. 2005 Nov 20;23(33):8469-76. 21. Berg WA, Zhang Z, Lehrer D, et al. Detection of breast cancer with addition of annual screening ultrasound or a single screening MRI to mammography in women with elevated breast cancer risk. JAMA. 2012 Apr 4;307(13): 1394-404. 22. Gail MH, Brinton LA, Byar DP, et al. Projecting individualized probabilities of developing breast cancer for white females who are being examined annually. J Natl Cancer Inst. 1989 Dec 20;81 (24): 1879-86. 23. Claus EB, Risch N, Thompson WD. Autosomal dominant inheritance of early-onset breast cancer. Implications for risk prediction. Cancer. 1994 Feb 1;73(3):643-51. 24. Berry DA, Inversen ES Jr, Gudbjartsson DF, et al. BRCAPRO validation, sensitivity of genetic testing of BRCA1/BRCA2, and prevalence, of other breast cancer susceptibility genes. J Clin Oncol. 2002 Jun 1 ;20(11):2701-12. 25. Tyrer J, Duffy SW, Cuzick J. A breast cancer prediction model incorporating familial and personal risk factors. Stat Med. 2004 Apr 15;23(7): 1 111 -30. 26. Mainiero MB, Lourenco A, Mahoney MC, et al ACR Appropriateness Criteria® breast cancer screening [Internet]. Reston: American College of Radiology (ACR); 2012. Available from: http://www.acr.0rg/~/ media/ACR/Documents/AppCriteria/Diagnostic/ BreastCancerScreening.pdf 27. American Cancer Society. Breast cancer: early detection [Internet]. Atlanta: American Cancer Society; 2014. Available from: http://www. cancer.org/cancer/breastcancer/moreinformation/ breastcancerearlydetection/ 28. Dromain C, Thibault F, Diekmann F, et al. Dual-energy contrast-enhanced digital mammography: initial clinical results of a multireader, multicase study. Breast Cancer Res. 2012 Jun 14;14(3):R94. 29. Drukteinis JS, Mooney BP, Flowers CI, Gatenby RA. Beyond mammography: new frontiers in breast cancer screening. Am J Med. 2013 Jun;126(6):472-9. Epub 2013 Apr 3.

שד צפוף ־ אתגר רדיולוגי

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר זהבה גלימידי - מנהלת היחידה לדימות השד, הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב"ם, חיפה