כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק טיפול בדיסליפידמיה בגיל השלישי - נייר עמדה
 | |
|---|---|
| טיפול בדיסליפידמיה בגיל השלישי | |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית |
| קישור | באתר doctorsonly |
| תאריך פרסום | 2015 |
| יוצר הערך | |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפרעה בשומני הדם
מטרה: התווית קווים מנחים לטיפול בסטטינים בבני הגיל השלישי; התחלה, המשך והפסקת הטיפול.
רקע
- ישנה עלייה מתמשכת בתוחלת החיים עם אחוז גובר והולך של פלח אוכלוסיה זה.
- בני הגיל השלישי נוטים ליטול יותר תרופות ונמצאים בסיכון מוגבר לאינטראקציות ותופעות לוואי.
- ישנה נטייה לתת תזונה עם ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם התרופות שגורם ליותר תופעות לוואי בגיל זה מאשר בגיל צעיר יותר.
- רוב האירועים הכליליים מתרחשים בגיל השלישי וכרוכים בתמותה גבוהה (80% ממקרי המוות מעל גיל 56 הם משניים למחלה כלילית )[1].
- עישון, יל"ד, דיסליפידמיה וסוכרת הם גורמי הסיכון העיקריים למחלה קרדיווסקולרית בכל גיל, אך הסיכון המוחלט עולה בצורה אקספוננציאלית עם הגיל [1].
- כ- 70% מבני 56 ומעלה סובלים ממחלה כלילית או טרשתית תת קלינית[1].
- לרבע מהגברים וכ- 40% מהנשים בגיל 56 ומעלה יש Total Cholesterol של מעל 240 מ"ג/ד"ל[1].
- בני הגיל השלישי כקבוצה נמצאים בסיכון מוגבר. דווקא הם יכולים להרוויח מטיפול להורדת הליפידים ולצמצום התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית [2].
- יש הוכחות טיפוליות מצומצמות לטיפול בסטטינים מעל לגיל 80-85 ולכן יש צורך בשיקול דעת קליני.
- לפי קריטריוני ה- START (Screening Tool to Alert doctors to Right Treatment) הטיפול בסטטינים בגיל השלישי מומלץ לחולים עם מחלה קורונרית, צרברלית או ווסקולרית פריפרית מוכחת אלא אם כן לחולה תוחלת חיים קצרה או אם המטופל בן 85 ומעלה.
- הטיפול בדיסליפידמיה מחולק למניעה ראשונית ומניעה שניונית.
מניעה ראשונית
לא קיימות הנחיות מוגדרות למניעה ראשונית בבני הגיל השלישי.
- להלן הנחיות האיגודים הקרדיולוגים בעולם (תלויות ערך LDL) באוכלוסייה הכללית
- האיגוד האירופאי:
- כאשר 190 < LDL מ"ג'/ד"ל או
- בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל ≥ 5%
- LDL מטרה: < 100 מ"ג/ד"ל.
- האיגוד האמריקאי:
- הורדת ה- LDL ב- ≥ 50% ע"י סטטין במינון גבוה.
- בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל ≥ 7.5%: סטטין במינון גבוה.
- בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל = 5-7.5%: סטטין במינון בינוני.
- הנחיות האיגודים הקרדיולוגים למניעה ראשונית בבני הגיל השלישי
- האיגוד האירופאי:
- ניתן לשקול טיפול בסטטינים בעיקר בנוכחות גורם סיכון קרדיווסקולרי אחד לפחות [1].
- האיגוד האמריקאי:
- טיפול בסטטינים בבני 75 שנים ומעלה בהתאם למחלות הרקע, בטיחות החולה וסדר חשיבות טיפולי [3].
במחקר ה-PROSPER (the PROspective Study of Pravastatin in the Elderly at Risk) שבדק מניעה ראשונית בגברים (בני 70-82 שנים) ואשר השווה טיפול בסטטין במינון נמוך (PRAVSTATIN במינון 40 מ"ג/יום) לעומת אינבו, הדגים הן ירידה משמעותית של רמות ה-LDL והן ירידה בסיכון לתחלואה ותמותה קרדיוווסקולרית [4].
מניעה ראשונית: מומלץ להתחיל טיפול בסטטינים במינון נמוך.
הרווח הוא כאשר ישנם גורמי סיכון (עישון, יל"ד, השמנת יתר) .
הסיכון תלוי איכות חיים, העדפת החולה, סיכון תופעות הלוואי ותשישות החולה.
מניעה שניונית
- להלן הנחיות האיגודים הקרדיולוגים בעולם (תלויות ערך LDL) באוכלוסיה הכללית
- האיגוד האירופאי:
- הורדת LDL ל < 70 מ"ג/ד"ל או הורדתו ב- > 50% ע"י סטטין. במידה ומונותרפיה לא מספיקה יש לשקול טיפול משולב.
- האיגוד האמריקאי:
הורדת ה- LDL ב- > 50% ע"י סטטין במינון גבוה. במידה ומונותרפיה לא מספיקה יש לשקול טיפול משולב.
הנחיות האיגודים הקרדיולוגים למניעה שניונית בבני הגיל השלישי:
- האיגוד האירופאי:
הטיפול זהה לצעירים יותר למרות שאין מספיק הוכחות מחקריות [1].
- האיגוד האמריקאי:
טיפול בסטטינים במינון בינוני בחולים מגיל 75 ומעלה. אין מספיק מידע לגבי טיפול במינון גבוה של סטטינים [3].
S ירידה ברמות כולסטרול ה- LDL מלווה בירידה באירועים הקרדיאליים ובתמותה מכל סוג. S מחקרים רבים לא התייחסו ספציפית לבני הגיל השלישי, אך בפילוח לתת קבוצות (במחקרים שכללו חולים כאלו) הודגם רווח בהורדת הליפידים כמו באנשים צעירים יותר [5-11]. י המחקרים תומכים בטיפול בחולים עם מחלה קורונרית ואשר לא סובלים ממחלות נלוות "מקצרות חיים" (הטיפול זהה לצעירים יותר). S במחקר ה- the Study Assessing Goals in the Elderly) SAGE) שבדק מניעה שניונית בגברים (בני 65-85 שנים) ואשר השווה טיפול בסטטין במינון גבוה לעומת סטטין במינן נמוך (80 atorvastatinמ"ג/יום, 40 pravastatin מ"ג/יום) לא הדגים שוני בהארעות איסכמיה [12]. היתה נטייה לירידה כוללת של אירועים קרדיוווסקולריים מאגיוריים בקבוצה עם הטיפול האינטנסיבי וכן ירידה בתמותה. לעומת זאת, לא הודגמה ירידה דומה בתמותה בטיפול אינטנסיבי בסטטינים בחולים בני 65 שנים ומעלה כפי שהודגמה במחקר ה- TNT (Treating to New Targets) (השוואה בין מינונים שונים של 80 atorvastatin מ"ג לעומת 10 מ"ג כמניעה שניונית) [13].
מניעה שניונית:
במידה והחולה אינו מטופל בסטטינים יש לטפל במינון נמוך של סטטינים* (תלוי איכות חיים, העדפת החולה, סיכון תופעות הלוואי ותשישות החולה). במידה והחולה מטופל כבד בסטטינים יש לבצע העדכה (איכות חיים, סבל מתופעות לוואי קשות, אינטדאקציות בין תדופתיות, תשישות החולה). באם אין מניעה (=התוויות נגד) ניתן להמשיך את הטיפול בסטטין תוך הודדת המינון. במידה וישנה מניעה יש להודיד מינון הסטטין/להחליפו באחד/להפסיקו.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias The Task Force for the management of dyslipidaemias of the European Society of Cardiology (ESC) and the European Atherosclerosis Society (EAS) Developed with the special contribution of: European Association for Cardiovascular Prevention & Rehabilitation* Authors/Task Force Members: T eljko Reiner* (ESC Chairperson) (Croatia), Alberico L. Catapano* (EAS Chairperson)* (Italy), Guy De Backer (Belgium),Ian Graham (Ireland), Marja-Riitta Taskinen (Finland), Olov Wiklund (Sweden), Stefan Agewall (Norway), Eduardo Alegria (Spain), M. John Chapman (France), Paul Durrington (UK), Serap Erdine (Turkey), Julian Halcox (UK), Richard Hobbs (UK), John Kjekshus (Norway), Pasquale Perrone Filardi (Italy), Gabriele Riccardi (Italy), Robert F. Storey (UK), David Wood (UK). 2011.
- ↑ Cholesterol Treatment Trialists' (CTT) Collaboration. Efficacy and safety of more intensive lowering of LDL cholesterol: a meta-analysis of data from 170000 participants in 26 randomised trials. Lancet 2010;376:1670-81.
- ↑ 2013 ACC/AHA Guideline on the Treatment of Blood Cholesterol to Reduce Atherosclerotic Cardiovascular Risk in Adults
- ↑ Pravastatin in elderly individuals at risk of vascular disease (PROSPER): a randomised controlled trial. Shepherd J, Blauw GJ, Murphy MB, et al on behalf of the PROSPER study group. Lancet 2002; 360: 1623-1630.