האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

משטח מצוואר הרחם לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
משטח מצוואר הרחם כבדיקת סריקה למניעת סרטן צוואר הרחם

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 30 בנובמבר 2010, עדכון 1 במרץ 2015
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמשטח ציטולוגי מצוואר הרחם

משטח מצוואר הרחם (Pap Test) משמש כאמצעי לסריקה לגילוי מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם. נתונים אפידמיולוגים מסקנדינביה, קולומביה הבריטית (קנדה) בריטניה וניו זילנד מצביעים על ירידה של 70-90% בהופעת מחלה פולשנית ותמותה מסרטן צוואר הרחם בעקבות סקר פאפ מאורגן או כאשר קיימת השתתפות של כ 70% מאוכלוסיית הנשים בסקר רצוני [1] , [2]

ברוב המדינות המפותחות קיימת תכנית לאומית המבצעת את הסקר החל מגיל 20 עד 30 שנה בתדירות של כל 3-5 שנים עד גיל 60-70 שנה [2].

תמונת מצב בישראל

בישראל היארעות סרטן צוואר הרחם לא השתנתה ב-50 השנים האחרונות והינה 5-6 ל 100,000 נשים ( המרכז לרישום סרטן )[3] . אלא שבניגוד למגמה של ירידה בתמותה בארצות המתועשות, התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל אינה יורדת ואף קימת מגמה של עליה בתמותה .

התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל בשנת 2012 הייתה 2.1 ל-100,000 נשים, בדומה לתמותה באנגליה ( 2.0) צרפת( 1.8) ובארה"ב (1.7){כ}}[4].

החל משנת 1995 משטחי צוואר הרחם נכללים בסל הבריאות בין הגילאים 35-54 שנים, בתדירות אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים [5], [6] . מחקרים מארצות בהן יש סקר מאורגן מגדירים קבוצת סיכון - "כל אישה שיש לה צוואר רחם " [7] ומראים שאין עלות-תועלת בהגבלת הסריקה לנשים עם ריבוי בני זוג בעברן או התחלה מוקדמת של קיום יחסי מין [8] .

לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך ע"י החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בישראל , נמצא ש- 34.8% הנשים עם נגעים טרום ממאירים ( Cervical Intraepithelial Neoplasia-CIN 2-3 ) וסרטן בצוואר הרחם אובחנו מתחת לגיל 35[9] ועל כן החברה ממליצה להתחיל את תוכנית הסקירה בגיל 25. 31% ממקרי סרטן צוואר הרחם מתגלים בנשים מעל גיל 60 שנה (רישום הסרטן המרכזי לישראל) ועל כן יש להמליץ על סקר פאפ עד גיל 65 שנה.

מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סקירה כל 3 שנים לסקירה שנתית [10] ועל כן ההמלצה היא המשך סקירה כל 3 שנים באמצעות משטחי פאפ. .

על כן

  1. יש לשאוף לשימוש אחיד במונחים הנוגעים לממצאים פתולוגיים בצוואר הרחם על פי המינוח המעודכן לפי BETHESDA .
  2. אין עדיפות לטכניקת פאפ מסוימת לביצוע סקירה: ניתן להשתמש בשיטת הפאפ הקונבנציונלי או באמצעות ציטולוגיה מבוססת נוזל ("פאפ דק").
  3. בישראל יש צורך בסקר רוטיני על ידי משטח צוואר הרחם החל מגיל 25 בתדירות תלת שנתית.
  4. בגיל 65 , במידה ושלוש הבדיקות האחרונות היו תקינות, ניתן להפסיק את בדיקות הסקר.
  5. במקרה של ממצא פתולוגי במשטח הפאפ יש לפעול לפי נייר עמדה מספר 113 , שאושר על ידי

האיגוד הגינקולוגי ב 5.5.2010 .

בהנחיות אלו הכוונה היא לבצוע משטחי צוואר הרחם כסריקה למניעת סרטן צוואר הרחם בנשים בריאות אל-תסמיניות. הן אינן באות כתחליף למשטחי פאפ וברור קליני ומעבדתי אשר יש לבצע מסיבות רפואיות (כגון ממצא צווארי, דמם במגע, חשיפה לדי-אתיל-סטילבסטרול זיהום ב HPV בעבר וכו').

צוות הכנת נייר העמדה

  • דר. ארבל-אלון שגית
  • פרופ' בורנשטיין יעקב
  • דר. סיגלר אפרים
  • דר . שכטר אדוארדו
  • החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה

ביבליוגרפיה

  1. Screening for cervical cancer: a systematic review and meta-analysis. Peirson L1, Fitzpatrick-Lewis D, Ciliska D, Warren R. Syst Rev. 2013 May 24;2:35.
  2. 2.0 2.1 Quinn M & al : Br Med J 1999 ;318;904-908
  3. Israel Cancer registry. Ministry of Health
  4. WHO/ICO Information Centre on Human Papilloma Virus and Cervical Cancer(cited 2011 July 20) available from http://apps.who.int/hpvcenter/statistics/dynamic/ico/SummaryReportSelect.cfm
  5. Sadan O, Schejter E, Ginat S, Bachar R Boaz M, Menczer J, Glezerman M. Premalignant lesions of the uterine cervix in a large cohort of Israeli Jewish women. Arch Gynecol Obstet. 2004 2;69:188-91.
  6. Ben Baruh G., Beller U, Slaiter P, Factor I. Cervical Cancer in Israel. Obstet Gyn Update. 1991; 4:9-18.
  7. Matejka R., van Ballegoiijen M & al Incidence of cervical cancer after several negative results by age 50: Prospective observational study - Br Med J 2009 ; 338;b 1354-61
  8. Hakama M, Pukkala E, Saastamoinen P: Selective screening; Theory and practice based on high risk groups of cervical cancer . Journal of Epidemiology and community Health 1979, 33; 257-261.
  9. Siegler E, Zarfati D, Sjchter E, Bar-Am A, Mushonov R, Bornstein J. Large loop excision of the transformation zone in Israel –2001. Harefuah. 2004:143:327-34.
  10. Sawaya GF, McConell KJ, Kulasingam SL, Lawson HW, Kerlikowske K, Melnikow J, Lee NC, Gildengorin G, Myers ER, Washington AE. Risk of cervical cancer associated with extending the interval between cervical cancer screenings. N Engl J Med. 2003; 349: 1501-9.


המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה