האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT2 כקו שני לטיפול בסוכרת מסוג 2 - DPP-4 inhibitors and SGLT2 inhibitors as second line treatment of type 2 diabetes

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT כקו שני לטיפול בסוכרת מסוג 2
DPP-4 inhibitors and SGLT inhibitors as second line treatment of type 2 diabetes
יוצר הערך ד"ר אביבית כהן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אינקרטינים, סוכרת

סוכרת היא מחלה כרונית אשר שכיחותה גוברת בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. נכון לשנת 2014 הוערכו בעולם כ-387 מיליון חולי סוכרת מאובחנים ולא מאובחנים, המהווים 8.3% מכלל האוכלוסייה[1]. בישראל, נבון לשנה 2012, היו למעלה מחצי מיליון חולי סוכרת מאובחנים ולא מאובחנים ושכיחות הסוכרת נאמדה בכ-7.6%‏[2].

סוכרת היא מחלה הגורמת לתחלואה ותמוהה, ירידה באיכות החיים וסיבוכים מרובים. גבר בך 50 המאובחן עם סוכרת יחיה בממוצע 9 שנים פחות מאשר גבר אשר לא אובחן עם סוכרת, ואשה החיה 12 שנים פחות. בתחשיבי איכות חיים יש להעריך כל שנה עם סוכרת ב-75% בהשוואה לשנה ללא סוכרת ועל כן גבר בן 50 אשר אובחן עתה עם סוכרת יאבד כ-14.5 שנות איכות חיים ואישה תאבד כ-18 שנות איכות חיים[3].

מזה עשרות שנים ידוע בי איזון מיטבי של סוכרת מוביל לירידה משמעותית בשכיחות סיבובי הסוכרת המופיעים בבלי הדם הקטנים, ואיזון סוכרת בשלבים המוקדמים של המחלה יוביל להורדה גם בסיבוכים הקרדיווסקולריים של סוכרת, אשר מהווים את גורם התחלואה והתמותה המרכזי בקרב חולי סוכרת[4], [5].

עם זאת, נתוני האיזון במדינת ישראל וברחבי העולם אינם מעודדים. בישראל הוגדר יעד איזון סוכרת מתחה ל-7% עבור חולים עד גיל 75 ומתחה ל-8% עבור מטופלים מעל גיל 75 ו/או עם משך סוכרת של למעלה מ-10 שנים. נכון לשנת 2013 נמצא כי 64.3% מכלל חולי הסוכרת בגילאי 84-18 עומדים ביעד זה. בנוסף נמצא כי ל-12.2% מחולי הסוכרת היה HbAic מעל 9%‏[6].

סיבות לאי הצלחה של איזון מיטבי של סוכרת בקרב מרבית המטופלים, למרות ההבנה של החשיבות הרבה הטמונה באיזון

תמונה 1. GLYCEMIC CONTROL ALGORITHM


  • סוברת היא מחלה כרונית וקיים קושי בהתמדה של מטופלים רבים בדרישות היומיומיות של המחלה הכוללות היצמדות לתוכנית תזונתית, ביצוע פעילות גופנית, נטילת תרופות באופן מסודר ולעיתים גם ניטור סובר והזרקת אינסולין במינונים מתאימים.
  • יש נטייה של רופאים ומטופלים ל-clinical inertia, "היתקעות" ברמת איזון בלתי מספקת ללא העצמה נדרשת של הטיפול התרופתי בשל גורמים שונים ובכללם תקווה כי ההקפדה על אורח חיים בריא תשתפר עד הבדיקה הבאה ("אחרי החגים"), חשש מהעמסת תרופות על המטופל וחשש מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי. חוסר תיאום ציפיות והגדרת יעדים משותפת ע"י הרופא והחולה נמנים גם הם כחלק מהסיבות המובילות לקיבעון הטיפולי.
  • תרופות לסוכרת מקבוצת הםולפונילאוריה או טיפול באינסולין כרוכים שניהם בסיכה מוגבר לעלייה במשקל ולהיפוגליקמיה, אשר אלו נוטים לגרום לרופא ולמטופל להימנע מהעצמת טיפול תרופתי גם כאשר זה נדרש.

בהתמקדות בהיבט אחרון זה, יש יתרון ברור לשימוש בתרופות לסוכרת מהדור החדש הכוללות את מעכבי 4-DPP ומעכבי SGLT2 אשר אינם גורמים בכלל להיפוגליקמיה ואינם גורמים לעלייה במשקל, בעוד האחרונה אף גורמה לירידה במשקל. בשנים האחרונות נצפתה בארה"ב עלייה ניכרת בשימוש במעבבי 4-DPP, במקביל לירידה ניכרת בשימוש בםולפונילאוריה[7] (המונה 1).

מעכבי 4-DPP

הורמון ה-GLP-1 האנדוגני מופרש מתאי רירית המעי בתגובה למזח וגורם לעלייה בהפרשת אינסולין, ירידה בהפרשה גלוקגון והאטה בקצב ריקון הקיבה. זמן מחצית החיים שלו הוא דקות ספורות בלבד. בבדי להאריך את משך פעילותו בחולי סוכרת פותחו תרופות אשר הן מעכבים ספציפיים של אנזים ה-4 Dipeptidyl peptidase אשר מפרק בין היתר את הורמון GLP-1 האנדוגני. התרופות גורמות לעלייה ברמות GLP-1 עד לפי 4 מהנורמה.

תרופות אלו אינן גורמות לעלייה במשקל ואינן מעלות שכיחות היפוגליקמיה, אלא אם הן ניתנות במשולב עם תרופות מקבוצת הסולפונילאוריה[8].

מבחינת שיקולי בטיחות, למעכבי DTP-4 ניסיון של קרוב ל-10 שנים בשוק, ועד עתה פורסמו 3 מחקרי ענק של מעקב קרדיווסקולרי אחר המטופלים בתרופות אלו, אשר הדגימו את בטיחות השימוש בהן מבחינת העדר עלייה בתוצא המשולב של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית[9], [10], [11].

תרופות אלו יכולות להינתן גם לחולים עם תפקוד כלייתי ירוד ואף בחולי דיאליזה, עובדה חשובה ביותר, בהתחשב בכך שרבים מחולי הסוברת סובלים מפגיעה כלייתיה והאוכלוסייה הסובלת מסוכרת ואי ספיקת כליות חשופה יותר להתפתחות היפוגליקמיה ועל כן יש חשיבות למתן תרופות אשר אינן גורמות להיפוגליקמיה באוכלוסייה זו[12].

מעכבי SGLT2

תרופות אלו הן מעכבים של הטרנספורטר הכלייתי 2 Sodium glucose cotransporter type אשר אחראי על הספיגה מחדש של כ-90% מהגלוקוז אשר עובר בלולאה הפרוקסימלית בגלומרולום. עיכוב נשא זה מובל להורדת הסף הכלייחי והגברה של כמוה הסוכר המופרשת כשתן. בשל האובדן של גלוקוז ולמעשה אובדן של קלוריות בשתן נצפית גם ירידה במשקל בשימוש בתרופות אלו[13].

מעכבי SGLT2 ניטלו עד בה על ידי מאות אלפי אנשים ברחבי העולם והם בםה"כ בטוחים לשימוש מלבד עלייה קלה אשר נצפתה בזיהומים כדרבי המין והשתן, אשר משנית בבל הנראה לגלוקהוריה המוגברת. אירועים אלו היו בדרך בלל קלים, חלפו עם טיפול סטנדרטי ולא חזרו על עצמם[14]. ה-FDA הוציא התרעה לגבי סיכון אפשרי של DKA בשימוש בתרופות אלו[15].

הנושא עדיין בבדיקה ונמצא כי רבים מהמקרים הופיעו בחולים הסובלים מסוכרת מסוג 1 או סוכרת הנובעת כתוצאה מחסר אינסולין בשל כשל לבלב, אך תוארו גם מקרים בחולי סוכרת מסוג 2. עם זאת, מסתמן כי תופעת לוואי זו היא נדירה ביותר.

בשל מנגנון פעולתן התרופות אינן מומלצות לחולים עם אי ספיקת כליות בשל ירידה ביעילותן.

הנחיות האיגודים המקצועיים הבינלאומיים לטיפול בסוכרת

תמונה 2. NATIONAL TRENDS INTHE AMBULATORY TREATMENT OF TYPE2 DIABETES 2012-1997

המלצות ADA/EASD-H הן להתחיל בטיפול במטפורמץ ובהמשך כקו שני מוצגות כל האפשרויות הטיפוליות הקיימות ללא הדגשת העדפה כלשהי אך עם ציון היתרונות והחסרונות שבכל קבוצה6'. המלצות AACE-n הינן קונקרטיות יותר ומעמידות את תרופות הקו השני המומלצות לפי סדר חשיבותן. באלגוריתם העדכני, המליץ AACE-n על מיקום מעכבי SGLT2-n במקום שלישי במדרג הטיפולי-לאחר מטפורמין ואגוניסטים של 1-GLP בשל יתרונן הן בהורדת ^HbAic והן בהורדה במשקל (תמונה 2)".

ביבליוגרפיה

  1. ↑ International Diabetes Federation, IDF Diabetes Atlas, 6th edn. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2014 update, http://www.idf.org/diabetesatlas
  2. ↑ המדריך לטיפול בסוכרת, המועצה הלאומית לסוכרת, מהדורת 2015
  3. ↑ Narayan KM, Boyle JP, Thompson TJ, Sorensen SW, Williamson DF. Lifetime risk for diabetes mellitus in the United States. JAMA. 2003 Oct 8;290(14);1884-90
  4. ↑ UK Prospective Diabetes Study (UKPDS) Group. Effect of intensive blood-glucose control with metformin on complications in overweight patients with type 2 diabe¬tes (UKPDS 34). Lancet 1998;352:854-865
  5. ↑ Holman RR, Paul SK, Bethel MA, Matthews DR, Neil HA. 10-year follow-up of inten-5ive glucose control in type 2 diabetes. N Engl J Med 2008;359:1577-1589
  6. ↑ התוכוית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, דו"ח לשנים 2011-2013
  7. ↑ Turner LW, Nartey D, Stafford RS, Singh S, Alexander GC. Ambulatory treatment of type 2 diabetes in the U.S., 1997-2012. Diabetes Care. 2014 Apr;37(4):985-92.
  8. ↑ Raz I, Cahn A, Scirica BM, Ray KK, Goldberg Eliaschewitz F, Moses RG, Hirshberg B, Sjostrand M, Iqbal N, Mosenzon 0, Lewis BS, Bhatt DL. Predisposing factors for hypo-glycaemia: analysis from the SAVOR-TIMI 53 trial. Diabetologia. 2014;57:S263-S263.
  9. ↑ Green JB, Bethel MA, Armstrong PW, Buse JB, Engel SS, Garg J, Josse R, Kaufman KD, Koglin J, Korn S, Lachin JM, McGuire DK, Pencina MJ, Standi E, Stein PP, Suryawanshi S, Van deWerf F, Peterson ED, Holman RR;TECOS Study Group. Effect of Sitagliptin on Cardiovascular Outcomes in Type 2 Diabetes. N Engl J Med. 2015 Jul 16;373(3):232-42
  10. ↑ Scirica BM, Bhatt DL, Braunwald E, Steg PG, Davidson J, Hirshberg B, Ohman P, Frederich R, Wiviott SD, Hoffman EB, Cavender MA, Udell JA, Desai NR, Mosenzon 0, McGuire DK, Ray KK, Leiter LA, Raz I; SAVOR-TIMI S3 Steering Committee and Inves- tigators. Saxagliptin and cardiovascular outcomes in patients with type 2 diabetes mellitus. N Engl J Med. 2013 Oct 3:369(14):1317-26
  11. ↑ White WB, Cannon CP, Heller SR, Nissen SE, Bergenstal RM, BakrisGL, Perez AT, Fleck PR, Mehta CR, Kupfer S, Wilson C, Cushman WC, Zannad F; EXAMINE Investiga- tors. Alogliptin after acute coronary syndrome in patients with type 2 diabetes. N Engl J Med. 2013 Oct 3;369(14):1327-35
  12. ↑ DavisTM. Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors: pharmacokinetics, efficacy, tolera-bilityand safety in renal impairment. Diabetes Obes Metab. 2014Oct;16(10):891-9
  13. ↑ Scheen AJ. Pharmacodynamics, efficacy and safety of sodium-glucose co-trans¬porter type 2 (SGLT2) inhibitors for the treatment of type 2 diabetes mellitus. Drugs, 2015Jan;75
  14. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה14
  15. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה15

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות, ירושלים