דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Reactive arthritis:

מקרה קליני

חייל בן 20 אושפז באילת בגלל סיפור של מחלת חום עם שלשולים דמיים. טופל וקיבל אנטיביוטיקה והשתפר. לאחר שבועיים נפיחות של ברך ימין. נוזל סינוביאלי דלקתי עם תרביות שליליות. הזרקת סטרואידים ו-NSAID ואחרי 3 חודשים הכל חלף.

המחלה נקראה פעם תסמונת reiter, הוא השני שתאר את זה והפיץ את התסמונת. תאר קבוצה של חיילים עם תסמונת דומה: ארטריטיס, אורטריטיס ללא גונוקוקים וקונקטיביטיס.

פתוגנזה

מתפתחת זמן קצר אחרי זיהום במערכת אחרת (עיכול למשל).

זה לא תהליך ספטי. בחלק מהחולים הצליחו להראות שבמחלה על רקע כלמידיה ב-PCR ניתן למצוא עדות לנוכחותה בנוזל אבל זה לא תהליך דלקתי פרופר.

יש שכיחות יתר של HLA B27 (50%)- יותר שכיח במעורבות אקסיאלית (הצורה השכיחה דווקא פריפרית).

תואר הרבה בחולי איידס (גם ארטריטיס פסוריאטי ופסוריאזיס)- קשור להתנהגות מינית ופגם חיסוני.

חיידקים קשורים:

כלמידיה- הביטוי הקליני הוא אורטריטיס

זיהומי מעיים שגורמים לדיזינטריה ושלשול קשה- שיגלה, סלמונלה, ירסיניה, קמפילובקטר

מיקופלסמה

rheumatic fever הוא סוג של ארטריטיס ראקטיבי אחרי זיהום בסטרפטוקוקים, הביטויים קצת שונים ולכן נחשבת למחלה אחרת.

פתוגנזה:

זיהום חיידקי חושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית יש דימיון לאנטיגנים בסינוביאה או enthesitis.

קליניקה:

1-3 שבועות אחרי המחלה.

סימפטומים קונסטיטוטיביים: חום תת פיברילי, עייפות, כאב פריפרי או אקסיאלי דלקתי

מעורבות של 3-4 מפריקים בעיקר במפרקים גדולים של גפיים תחתונות (ברך, קרסול)

יכולה להתבטא כ-enthesitis.

זוהי מחלה סיסטמית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:

אורטריטיס, פרוסטטיטיס

מעורבות של איבר המין עם אריטמה ובצקת סביב איבר המין- balanitis circinata

keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה.

אפטות בפה

אריטמה נודוזום- קרשיות על הרגליים- בעיקר אחרי זיהום בירסיניה

מעורבות בעינים- קוניקטיביטיס, uveitis

מעורבות מעי.

יכולה להיות מעורבות לבבית, אי ספיקה אורטלית בגלל מחלה באאורטה והפרעות הולכה.

יש מעורבות של אוסטאיטיס

זה ספקטרום רחב.

ממצאי מעבדה ורדיולוגיה:

בדיקות המעבדה לא ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית: טרומבוציטוזיס, אנמיה, CRP, שקיעה מואצת. סקרואילאיטיס, נוזל דלקתי במפרק.

לחפש זיהום ישן- מחפשים עדות לכלמידיה ב-PCR בשתן אלא אם יש סיפור ב-GI שהוא חד משמעי, גם הסיפור מספיק.

פרוגנוזה:

טובה, לרוב החולים יש אירוע של 4 חודשים בממוצע והם מבריאים ולא הופך לכרוני. יכול להפוך לכרוני, בעיקר אחרי כלמידיה ופחות אחרי דיזינטריה. השערה היא שהחולים הם עם התנהלות מינית מסוימת ונדבקים שוב.

טיפול:

לרוב לא נזקקים למשהו מעבר של NSAID והזרקות למפרקים.

למחלה כרונית: מטוטרקסט, סולפאסאלאזין

אנטיביוטיקה לתקופות ארוכות- ניתן לזהות כלמידיה במפריקם ואולי ז היזרז את ההחלמה במעט (ע"פ מחקרים). לא מקובל.