טיפולי שיניים בהיריון ובהנקה - נייר עמדה
מתוך ויקירפואה
גרסה מ־06:44, 11 בפברואר 2016 מאת רותם קנר (שיחה | תרומות) (←Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs ומשככי כאבים)
| |
---|---|
טיפולי שיניים בהריון והנקה | |
האיגוד המפרסם | היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא |
תאריך פרסום | אוקטובר 2015 |
יוצר הערך | מגר' נטליה דינאויצר, מגר' מאיה ברלין, פרופ' מתי ברקוביץ' |
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – היריון
נשים רבות חוששות לבצע טיפולי שיניים משמרים וחיוניים בזמן ההיריון וההנקה מתוך חשש לפגיעה בעובר וביילוד.
במקרים רבים המצב של מטופלות אלו מחמיר מאוד והן סובלות מכאבי שיניים קשים בזמן ההיריון, עד כדי פגיעה בשיניים ועקירות שיניים.
בסיכום זה מצורף מידע לגבי בטיחות טיפולי שיניים והתרופות השכיחות לשימוש בזמן היריון והנקה.
- חשוב לזכור כי בכל היריון קיים סיכון של 10-15% להפלות מוקדמות וסיכון של 3-5% למומים מולדים בעובר, ללא כל קשר לטיפול תרופתי!
ככלל, טיפולי שיניים אינם מעלים את הסיכון למומים מעבר לסיכון הבסיסי. יתרה מזאת, לא מומלץ לדחות טיפולי שיניים משמרים ודחופים לטרימסטר השני והשלישי, ניתן לטפל גם בטרימסטר הראשון.
חשיפות במהלך תקופת ההיריון
חומרי אלחוש והרדמה מקומית
- Lidocaine - מותר לשימוש ואינו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי
- ניתן להשתמש גם בשילוב של Lidocaine + Epinephrine
- Nitrous oxide ("גז צחוק") - מותר בכל שלבי ההיריון ואינו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. כאשר הטיפול נעשה בסמוך ללידה ובמידה והאישה מגיעה לחדר לידה בתוך 24 שעות לאחר הטיפול מסוג זה, יש ליידע את הצוות בחדר לידה לגבי שימוש בכל התרופות במהלך 24 השעות האחרונות
Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs (NSAlDs) ומשככי כאבים
- Paracetamol (Acamol etc), Dipyrone (Optalgin etc) - מותרים לכל אורך ההיריון במינון המומלץ בספרות ואינם מגבירים את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. מהווים קו ראשון לטיפול אנלגטי
- Ibuprofen ,Diclofenac ,Naproxen - מותרים בהיריון ואינם מגבירים את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי
- תכשירים ממשפחת NSAlDs מותרים לשימוש בהיריון רק עד שבוע 28 להיריון, מתוך חשש של סגירה מוקדמת של הדוקטוס ארטריוזוס (Ductus Arteriosus) בעובר.
- Tramadol - אמנם המידע לגבי בטיחות התכשיר בהיריון מוגבל בהיקפו, אך התכשיר נחשב כבטוח. שימוש קצר טווח של מספר ימים אפשרי ואינו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. מומלץ לא ליטול את התכשיר בסמוך למועד הלידה מחשש לדיכוי נשימתי ביילוד
- שימוש ב NSAIDs COX2 selective או NSAIDs החדשים כגון: Xefo (Lornoxicam), Arcoxia Etoricoxib, Etodolac (Etopan etc) - המידע לגבי בטיחות תכשירים אלו בהיריון דל, השימוש בהם אינו מומלץ בהיריון
שימוש במשככי כאבים המכילים Codeine
- שימוש בפורמולציות המכילות Codeine לשיכוך כאבים בזמן ההיריון, אינו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי, כלומר ניתן להשתמש בו בזמן ההיריון.
- במידה והשימוש נעשה בסמוך למועד הלידה, יש ליידע את הצוות בחדר לידה על השימוש ב-Codeine מחשש לדיכוי נשימתי בילוד.
סטרואידים
- מתן סטרואידים בצורות סיסטמיות במינון מעל 10 מ"ג (מיליגרם) ליום של Prednisone בטרימסטר הראשון לא מומלץ בשל עליה מסוימת בסיכון לשפה וחיך שסועים. מתן סטרואידים במינונים נמוכים בטיפול קצר טווח, לאחר תום הטרימסטר הראשון אינו מעלה את הסיכון מעבר לסיכון הבסיסי, וניתן להשתמש בהם.
תרופות אנטיביוטיות
- תרופות ממשפחות של פניצילינים וצפאלוספורינים כגון (Moxypen (Amoxicillin), Augmentin (Amoxicillin+Clavulanic acid), Zinnat (Cefuroxime) - אינם מגבירים את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי, שימוש בתרופות אלו מותר בכל שלב ההיריון
- תרופות ממשפחת המקרולידים כגון Erythromycin, Azithromycin, Clarithromycin, Roxithromycin - אינם מעלים את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. ניתן להשתמש בהם במקרים של זיהום בזנים רגישים או במטופלים אשר אלרגיים לפניצילינים
- Clindamycin (Dalacin) - התרופה אינה מגבירה את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. אך יש להשתמש בה רק לאינדיקציה המתאימה
- Metronidazole (Flagyl etc) - התרופה אינה מגבירה את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי, אך יש להשתמש בה רק לאינדיקציה המתאימה
- Doxycycline - התרופה אינה מומלצת משבוע 14 ואילך, וכן עלולה לגרום לצביעת שיניים בעתיד אצל התינוק. יש לציין כי שימוש קצר טווח לפני השבוע ה-14 אינו מגביר את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי ומהווה קו שני לטיפול
שטיפות פה
- שטיפות פה המכילות Chlorhexidine מותרות בכל שלב של ההיריון ואינן מגבירות את הסיכון מעבר לסיכון הבסיסי.
צילומי שיניים בהיריון
- US National Council on Radiation Protection מגדיר את החשיפה המרבית המותרת לקרינה רדיואקטיבית בזמן ההיריון עד 5 RAD (50 mSv, 0.05 Gy).
- החשיפה לקרינה רדיואקטיבית בצילומי שיניים מסוג נשך היא נמוכה מאוד, כ-0.01 mRAD. כלומר, זוהי חשיפה מזערית ואינה מגבירה את הסיכון לעובר מעבר לסיכון הבסיסי. בכל מקרה, מומלץ להשתמש במגן בטן מעופרת בזמן ביצוע הצילום.
הלבנת שיניים באמצעות חומרים כימיים או באמצעות לייזר
- אין מידע בספרות הרפואית על ההשפעה האפשרית של הטיפולים הללו על העובר ולכן לא מומלץ לבצעם בזמן ההיריון. אלו טיפולים שניתן לדחות אותם לאחר ההיריון.
חשיפות נפוצות במהלך ההנקה
חומרי אלחוש והרדמה מקומית
- Lidocaine - התרופה היא בעלת זמן מחצית חיים קצר יחסית, מופרשת לחלב אם באחוז זניח. אין צורך בהמתנה בין הטיפול לבין הנקה, ניתן להניק ישר אחרי סיום הטיפול
- ניתן להשתמש גם בשילוב Lidocaine+Epinephrine
- Nitrous oxide (גז צחוק) - יש מעט מידע בספרות הרפואית לגבי אחוז הפרשה לחלב אם, אך גז צחוק מותר בהנקה. לאחר הטיפול מומלץ לשאוב מנה אחת של חלב מכל שד, לזרוק ולאחר מכן להניק כרגיל
Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs ומשככי כאבים
- Paracetamol (Acamol etc), Dipyrone (Optalgin etc) - מותרים לשימוש בכל צורות מתן, במינון מבוגר סטנדרטי
- Ibuprofen, Diclofenac - תרופות בעלות אחוז הפרשה נמוך מאוד לחלב האם ולכן מותר לשימוש בכל צורות מתן, במינון מבוגר סטנדרטי
- Naproxen - התרופה בעלת זמן מחצית חיים ארוך יחסית. עקב דיווח על תופעות לוואי בתינוק היונק מומלץ להעדיף טיפול אחר. במידת הצורך ניתן להשתמש, רצוי במינון של עד 1000 מ"ג/יום לתקופה קצרה
- Tramadol - התרופה מופרשת לחלב אם באחוז נמוך, יש לשים לב למצב של ישנוניות, אפאטיות וחוסר ערנות של התינוק
- שימוש ב NSAIDs COX2 selective או NSAIDs החדשים כגון: Xefo (Lornoxicam), Arcoxia Etoricoxib, Etodolac (Etopan etc) אינם מומלצים בזמן ההנקה, עקב חוסר מידע על אחוז הפרשה בחלב אם. זמן מחצית חיים של תרופות אלו ארוך יחסית ואין לדעת מה השפעתן
שימוש במשככי כאבים המכילים Codeine
- שימוש במשככי כאבים המכילים Codeine בזמן הנקה הוא אסור. Codeine מתפרק למורפין בגוף האם, ועלול לגרום לישנוניות, אפאטיות ודיכוי נשימתי אצל התינוק.
- אזהרת בטיחות מטעם משרד הבריאות מיולי 2015 אוסרת על שימוש בתכשירים המכילים Codeine בילדים מתחת לגיל 12 שנים וכן בנשים מניקות.
סטרואידים
- Prednisone - טיפול קצר טווח במינונים נמוכים יחסית (40-60 מ"ג ליום) אינו מהווה בעיה בהנקה.
תרופות אנטיביוטיות
- תרופות ממשפחות של פניצילינים וצפאלוספורינים כגון Moxypen (Amoxicillin), Augmentin (Amoxicillin+Clavulanic acid), Zinnat (Cefuroxime) - מהוות קו ראשון בטיפולים דנטאליים בהנקה. אחוז הפרשה בחלב אם מזערי ומותר להשתמש בהם בהנקה
- תרופות ממשפחת מקרולידים כגון Erythromycin, Azithromycin, Clarithromycin, Roxithromycin - מוגדרים כקו ומותרים בהנקה במקרים נדירים עלולים לגרום לשינויים בהרגלי היציאות של התינוק היונק
- Clindamycin (Dalacin) - התרופה מותרת בהנקה
- Metronidazole (Flagyl etc) - התרופה מותרת בהנקה עד 1.5 גרם ליום
- Doxycycline - זמן מחצית חיים ארוך יחסית עם אחוזי הפרשה לחלב האם סביב 10%, אך התרופה לרוב נמצאת במצב של קשירה ליוני סידן, דבר הגורם לירידה בספיגה. לכן שימוש קצר טווח מותר ואינו מהווה בעיה בהנקה, יש לשים לב, התרופה עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות של התינוק היונק
שטיפות פה
- שטיפות פה המכילות Chlorhexidine מותרות לשימוש במהלך ההנקה.
הלבנת שיניים באמצעות חומרים כימיים או באמצעות לייזר
- אין מידע בספרות הרפואית על ההשפעה האפשרית של הטיפולים הללו על התינוק היונק ולכן לא מומלץ לבצעם בזמן ההנקה. אלו טיפולים שניתן לדחות אותם לאחר תום ההנקה.
ביבליוגרפיה
- Drugs during pregnancy and lactation (3d edition), C. Schaefer, P. Peters, R.K. Miller, AP Elsevier.
- Medication and mothers' milk 2014, T. W. Hale, Hale Publishing L.P.
- Maternal -Fetal toxicology 3d edition, Gideon Koren, Marcel Dekker, Inc.
- Mother risk statements
- www.Uptodate.com
- www.clinicalpharmacology.com