כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תסמיני מעי פונקציונליים - Functional gastro intestinal symptoms
מתוך ויקירפואה
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תסמיני מעי פונקציונליים | ||
|---|---|---|
| (FGIS) Functional gastro intestinal symptoms | ||
| יוצר הערך | ד"ר אבנר שחר 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תסמיני מעי פונקציונליים
מבוא
תסמיני מעי פונקציונליים (FGIS - Functional gastro-intestinal symptoms) הם תלונה מובילה ונפוצה ברפואה ראשונית. רבים מהמטופלים שלנו פונים אלינו באופן יומיומי בתלונות על תסמינים אלה. מה שמאפיין תלונות אלו הם אי-נוחות בדרכי העיכול. תחושת מלאות, כאב וצריבה, דגם יציאות משונה, בלתי צפוי או בלתי רצוי. נפיחות ופליטת גזים מוגברת. חשוב לציין כי תסמינים אלו מופיעים בהעדר ממצא אנטומי בעל פתולוגיה משמעותית. במרבית חולים אלו, לאחר בירור, הממצאים תקינים לחלוטין. לחלופין עשויה להימצא פתולוגיה קלה ושכיחה יחסית, בלי פרופורציה לתסמינים, לדוגמה, החזר קיבה ושט (Gerd).
התסמינים הנפוצים
- אי-נוחות בדרכי העיכול: מטופלים מדווחים על תחושה כללית של אי-נוחות בבטן, תוך שימוש במושגים שונים כמו בטנם נפוחה, רגישה, מלאה, צורך ללכת לשירותים. תסמינים אלו מופיעים לעתים בלעדית בהקשר לאכילה. לחלופין תסמינים אלו מוחמרים לאחר אכילה. במקרים מסוימים המטופלים מציינים זמן מסוים שבו התחילה התופעה או אירוע מכונן כלשהו. למשל, שירות בצה"ל ותזונה צה"לית. לרוב קיים ברקע אירוע של דיזנטריה או אנטריטיס קשה, או אירוע של נטילת אנטיביוטיקה, לרוב רחבת טווח.
- תחושת מלאות: תחושת המלאות מוזכרת כמעט תמיד בקרב חולים אלו. התופעה מדווחת לכל אורכה של מערכת העיכול ומלווה בתסמינים שונים של לחץ מוגבר כגון שיהוקים ורפלוקס. תחושת המלאות מציגה זיקות מגוונות לארוחה, ולעתים קשורה להיווצרות גזים, עצירות או יציאה בלתי-שלמה. במקרים נדירים, ובייחוד בחולים קשישים או בסובלים מהפרעות אכילה, המלאות פוגעת בתיאבון ובתזונה. קלינאי חד אבחנה עשוי לכמת מידה זו של מלאות תוך שימוש בסרט מדידה. לא פעם אפשר לעקוב ולמצוא סימנים אובייקטיבים המחזקים את תסמיני החולה ותומכים בהם. מדדים אלו עשויים לסייע רבות לנוכח מיעוט הממצאים האובייקטיביים.
- כאב וצריבה: כאב וצריבה אינם תסמינים שנמצא בכל הסובלים מ-FGIS. עם זאת הם מאפיינים את המקרים הקשים יותר. בחומרתם הם אף עשויים להכתיב שינויי יציאות ולהשליך על תפקודיות ופעילות יומיומית. מחקרים רבים בארצות הברית מעידים על בעיה זו כגורם שני בחשיבותו לאובדן ימי עבודה. חשוב לציין כי הכאב הוא תסמין עמוק ויסצראלי, ולא פעם מתאפיין בלחץ מוגבר. כמעט תמיד הכאב מוקל ביציאה או לאחר שחרור לחץ כגון פליטת גז או שיהוק.
- דגם יציאות משונה, בלתי צפוי או בלתי רצוי: דגם יציאות רצוי וצפוי הוא רכיב חיוני לסדר יום תפקודי ולאיכות חיים סבירה. דחף פתאומי ועז ליציאה משבש מאוד את חיי היומיום. מטופלים רבים נמצאים שעות רבות מחוץ לבית. בדרך כלל ללא נגישות לחדר שירותים סביר. דחיפות ביציאות, צריבה ותחושת "ריצה" הן קושי מהותי בשגרת חייהם. עבור מרבית האנשים, ובייחוד אלה העובדים מחוץ לבית, רצוי דגם יציאות צפוי וקבוע. כך יציאה צפויה בבוקר היא נורמטיבית עבור מרבית האוכלוסייה. אפשר להכיל בסדר היום גם יציאה נוספת, קבועה או מזדמנת בשעות הערב, למשל לאחר ארוחה דשנה, או בשעות אחר הצהריים כששבים מהעבודה או מהפעילות היומית.
- מטופלים הסובלים מתסמיני מעי פונקציונליים מרבים לדווח על דחף פתאומי עז ביותר ליציאה. התחושה מופיעה לאחר סעודה דשנה או שמכילה מאכל מגרה. בקשר לטלטול כגון נהיגה, רכיבה על אופניים או פעילות גופנית, כגון חדר כושר או הליכה. שיהוי בהיענות לתחושת הצורך לצאת עלול לגרום לאי-נוחות, פליטת גזים מרובה ואף אי-שליטה מסוג Soiling. אירוע כגון זה, אף אם נדיר, מהווה מקרה חריג ומזעזע, פוגע בשגרה וגורם לצמצום פעילות מפאת חשש שיחזור על עצמו.
- תחושת התרוקנות בלתי מלאה או יציאה "בתשלומים": זהו וריאנט של סעיף ד. תיאור זה נפוץ ביותר בקרב הסובלים מ-FGIS. הסובלים מדווחים כי במהלך הבוקר, בטרם צאתם לעבודה, הם מבקרים בשירותים כמה פעמים לצורך יציאה. לרוב הם מציינים עד 3 יציאות. בחלקן מתוארות יציאות בעלות מרקם "שגרתי", קרי רך או מוצק למחצה. לעתים חל שינוי במרקם היציאה, כאשר הראשונה היא המוצקה יחסית והאחרונה הנוזלית ביותר. טווח הזמן האופייני בין היציאות נע בין 20 דקות ועד כשעה. מרבית הסובלים מעדיפים לשהות בביתם עד השלמת ה"סבב". מכאן, שוב נגרמת הפרעה לשגרת היומיום.
- מרבית האוכלוסייה, ובעיקר הבוגרת, ממעטת להשתמש בשירותים מחוץ לבית לצורך יציאותיהם. ברוב מוסדות הציבור ובבתי ספר היחס המספרי הוא תא שירותים אחד לכ-100 איש. בעוד בבית היחס הוא 1:5. מובן שאין זה נוח להשתמש בשירותים ציבוריים ליציאה, תוך שמירה על היגיינה ואסתטיקה סבירה.
- נפיחות ופליטת גזים הנתפסת כמוגברת: למותר לציין כי ריבוי גזים מהווה מטרד למטופל ולסביבתו. אף אם קיימת מחלוקת לגבי היות ה"גזים" תופעה נורמלית או חולנית, מובן כי מבחינה אסתטית וחברתית פליטת גזים אינה מקובלת. מרבית האנשים בחברה מודרנית אינם נמצאים מרבית היום באוויר הפתוח. פליטת גז בחדר או מרחב סגור, למשל כיתת לימוד, מעלית או משרד עלולה לגרום מבוכה ואי נעימות למטופל וסביבתו. מבחינה ביו-פיזיולוגית ריבוי גזים מעיד על תסיסה בחלל המעי של פחמימות שלא עוכלו/נספגו. תסיסה זו, הנפיחות וריבוי הלחץ הכרוך בה הם אבן ראשה בתפיסה של "מעי רגיז/רגיש". מבחינה כימית רוב הלחץ במעי נובע משני סוגי גזים. גז מתאןCH4 וגז מימן 2H. קיימת עדות בספרות המדעית כי בעוד מתאן גורם באופן אופייני לעצירות, המימן, שנפחו כפול, גורם לתופעות גירוי.
- ברור כי שחרור גז/יציאה מקלים את התסמינים. אך כמובן, לא בכל מצב הם אפשריים. חמור עוד יותר מצבם של הרתוקים למקומם. כך, למשל, מורה או מרצה, בנקאי, נהג אוטובוס וכיוצא באלה. ביטוי חלופי של ריבוי גזים הוא תפיחות פרוגרסיבית בבטן. ייתכן שמדובר באנשים הנוטים לאצור גזים במעי מבלי לפולטם, או הרגישים פחות לתחושת הלחץ.
הצגת מקרה
להלן אציג שלושה מקרים אופייניים, את תסמיניהם והשלכותיהם על חיי הסובלים מהם. במאמר המשך אתמקד במנגנון המיוחס לתסמינים אלו, בזיקה למזונות ובגישת ה-FODMAPS.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- תסמיני מעי פונקציונליים (FGIS) וזיקה למזון, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אבנר שחר