כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק מחלת אנדרסון-פברי - Anderson-Fabry disease
| מחלת אנדרסון-פברי | ||
|---|---|---|
| Anderson-Fabry disease | ||
| ||
Alpha galactosidase - the protein that is deficient in Fabry disease
| ||
| שמות נוספים | Alpha-galactosidase A deficiency, Angiokeratoma corporis diffusum, Ceramide trihexosidosis, Ruiter-Pompen-Wyers syndrome, Sweeley-Klionsky disease | |
| ICD-10 | Chapter E 75.2 | |
| ICD-9 | 272.7 | |
| MeSH | D000795 | |
| יוצר הערך | פרופסור אניק רז-רוטשילד | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלות אגירה
מחלת אנדרסון-פברי (Anderson-Fabry) היא מחלת אגירה ליזוזומלית המורשת בתאחיזה לכרומוזום ה-X (X- linked). תפוצתה באוכלוסיה היא פן- אתנית ושכיחותה אינה ברורה.
מחלת פברי מאופיינת על ידי ירידה או חסר בפעילות של האנזים הליזוזומלי alpha-galactosidase-A המובילה לאגירה של סובסטרט ממשפחת הגליקוספינגוליפידים ולפגיעה רב מערכית. מחלת Fabry היא חלק מקבוצת הסיפינוליפידוזות .(sphingolipidosis) הפגיעות העיקריות הן במערכת העצבים, במערכת הקרדיווסקולרית ובכליות. הגברים הינם המיזיגוטים (hemizygotes) ומפתחים מחלה רב מערכתית ואילו הנשים הן הטרוזיגוטיות אך על פי רוב תפתחנה גם הן תסמינים אשר עלולים להיות חמורים כמו בגברים.
זוהי מחלה פרוגרסיבית וסימניה הראשונים יכולים להופיע כבר בגיל הילדות. חומרת המחלה וצורת הופעתה מגוונות בין המשפחות השונות וגם בתוך כל משפחה.
זה כבר יותר מ-14 שנה קיים טיפול באנזים חליפי ועל כן, אבחון מוקדם ומתן טיפול, בטרם נוצר נזק בלתי הפיך לרקמה ולאיברים, עשויים לשפר את איכות חיי החולים ואולי אף להאריכם [1].
שמות נוספים: Fabry disease ,Fabry’s disease ,Alpha-galactosidase A deficiency, Angiokeratoma corporis diffusum, Ceramide trihexosidosis, Ruiter-Pompen-Wyers syndrome, Sweeley-Klionsky disease.
פתופיזיולוגיה
על פי הידוע נכון להיום, בעקבות חסר או ירידה בפעילות האנזים alpha-galactosidase-A נמנע פירוק תקין של גליקוספינגוליפידים (Glycosphingolipids) ובעיקר Globotriaosylceramide (GL3,Gb3, ceramide trihexoside) בתאים שונים ובמיוחד בולט הדבר בתאי האנדותל הווסקולרי. הסובסטרט נאגר בליזוזומים וגורם לפגיעות משניות בתפקוד תאים כגון תאי עצב, תאי האפיתל הגלומרולרי (glomerular epithelia) והטובולרי (tubular epithelia) של הכליות, תאי מערכת ההולכה של קוצבי הלב וקרדיומיוציטים (cardiomyocytes)[1]. הפגיעה התאית גוררת פגיעה ברקמה עם הופעה של איסכמיה (ischemia) ופיברוזיס (fibrosis). עד היום לא ברור מתי הנזק לתאים הוא בלתי הפיך ומתי הטיפול אינו יכול להביא לשיפור במצבם של החולים. האגירה מתחילה כבר בשלב העוברי [2] ומצטברות עדויות כי מתן טיפול מוקדם הוא יעיל [1], [3], [4].
תורשה ושכיחות
הגן המקודד לאנזים alpha-galactosidase-A ממופה על גבי הזרוע הארוכה של כרומוזום X [Xq22] ומכיל 7 אקסונים [3]. לכל משפחה מוטציה משלה (private mutation). מחלת פברי מורשת בתאחיזה לכרומוזום ה-X. בניגוד למחלות תורשתיות אחרות המועברות בתאחיזה לכרומוזום ה-X, שבהן הנשים הנשאיות בדרך כלל אינן סימפטומטיות, נשים הנושאות מוטציות בגן ל-Alpha galactosidase-A יהיו עם הזמן סימפטומטיות בדרגות חומרה שונות [1]. כמו כן, בשל דפוס ההורשה האחוז ל-X, תהיינה בנותיו של גבר חולה פברי בהכרח נשאיות ואילו כל בניו יהיו בריאים. לגבי אישה נשאית, לכל בת יהיה סיכוי של 50% להיות נשאית עם אפשרות לפתח את המחלה, כאשר לכל בן של אישה נשאית, הסיכוי לבן חולה עומד על 50%.
מחלת Fabry אינה שכיחה יותר בעדות או בעמים מסוימים ופוגעת בכל האוכלוסיה בשכיחות דומה. בעבר תוארה המחלה כמחלה נדירה המופיעה בזכרים בשכיחות של 1:40,000-60,000 [1], אולם במחקרי סקר ילודים שנערכו במספר מדינות, נמצאה שכיחות גבוהה בהרבה 1:1237-1:13,341 [5]. בישראל מאובחנים כיום כ-30-25 חולים (גברים, נשים וילדים).
סימני המחלה
רוב התסמינים שמהם סובלים חולי פברי אינם ספציפיים למחלה ולכן אבחון חולה עם פברי ואבחון חולים עם מחלות נדירות בכלל מהווים אתגר משמעותי.
חולה פברי יופיע במרפאה עם אחד או יותר מהממצאים הבאים (תמונה מס' 1): נוכחות נגעים עוריים מסוג angiokeratoma, כאבים "שורפים" בגפיים (acroparesthesia), כאבי בטן, שלשולים במיוחד אחרי אכילה, חוסר הזעה, עייפות, אי סבילות לחום, אי סבילות למאמץ וכן סיפור משפחתי של תסמינים כמו אי ספיקת כליות, שבץ מוחי (stroke), או מחלה קרדיאלית [1].
אחד הכלים היעילים ביותר לאבחון המחלה הוא בירור האם קיימים קרובי משפחה עם תסמינים אשר יכולים להיות קשורים למחלת פברי. כלומר, בניית עץ משפחה המתאים לתורשה בתאחיזה ל-X שבו נמצא חולים עם התסמינים המוזכרים שהקשר ביניהם הוא הנשים במשפחה. לאחר אבחון של אדם במשפחה חדשה, יש צורך לבדוק את כל בני המשפחה המצויים בסיכון על בסיס נתוני המשפחה, תוך התייחסות לאופן ההורשה. לשם כך מומלץ להפנות את החולים גם לרופא גנטיקאי.
סימני המחלה מתחילים להופיע בגיל הילדות ומחמירים עם הזמן גם בגברים וגם בנשים [5]. סימנים ראשונים מופיעים בבנים כבר בגילאי 10-3 ובבנות בגילאי 19-13. האבחנה הסופית היא בממוצע גילאי 26 בגברים ו-32-30 בנשים [6]. בתקופה זו ולמעשה עוד בשלבים העובריים מצטבר GL3 ברקמות ונוצר נזק שעלול להיות בלתי הפיך בגיל מבוגר יותר. חולים עם פעילות אנזימתית ירודה או לא קיימת מציגים תמונה קלאסית של המחלה ואילו חולים עם פעילות אנזימתית שאריתית מציגים מחלה קלה יותר או Variant disease[7].
חולים עם הופעה קלאסית מציגים את הסימנים הבאים, המערבים מספר מערכות, ואילו חולים קלים יותר יציגו רק כמה מהסימנים:
ממצאים נוירולוגיים: כאבים כרוניים (Acroparesthesia) או התקפי כאבים ("משברי פברי") במיוחד בזמן מאמץ, בזמן מחלת חום או במזג אוויר חם, שינויים בחומר הלבן של המוח, אשר ניתנים לאבחון רק ב-MRI. חולים יכולים להופיע עם תמונה קלינית של שבץ מוח או TIA (Transient Ischemic attack) בגיל צעיר יחסית (7). נמצא כי 5% מהגברים הסובלים מ-acute cryptogenic stroke הם חולי פברי שלא אובחנו (9).
ממצאים כלייתיים: סימנים ראשונים הם פרוטאינוריה (proteinuria) ואיזוטנוריה (isosthenuria). עם הזמן הפגיעה מתקדמת עם עלייה בקראטינין וירידה בקצב הסינון הגלומרולרי (glomerular filtration rate - GFR). במחקרים אשר בהם נסרקו אוכלוסיות המטופלות בהמודיאליזה לנשאות מחלת פברי, נמצא כי 1%-0.25% מהגברים המטופלים בהמודיאליזה חולים בפברי (14). לאחרונה פורסמו הנחיות מטעם ה- European renal best practice המנחות נפרולוגים לחשוד במחלת פברי בקרב חולים עם מחלת כליה לא מוסברת (6).
ממצאים גסטרואיטסטינאלים: כאבים אחרי האוכל, שלשולים, תחושה של שובע מהיר.
ממצאים עוריים: נגעים מסוג Angiokeratomas המופיעים במיוחד באזור החלציים ומתרבים עם הזמן, חוסר הזעה (Hypo-anhydrosis)נ(1).
ממצאים קרדיווסקולריים: הפגיעה הלבבית עלולה להתבטא בצורות רבות, ביניהן הפרעות קצב (קיצור PR ללא גל δ, QRS מאורך, AV block ועוד), כאשר 20%-10% מהחולים נזקקים להשתלת קוצב קבוע. פגיעה בכלי הדם הכליליים עלולה להוביל להופעה של אנגינה פקטוריס (angina pectoris) ולאוטם שריר הלב. חולים יכולים להופיע עם תמונה של אי ספיקת לב משנית כגורם הבירור, פגיעה במסתמים או קרדיומיופטיה (cardiomyopathy). סימנים אלה יופיעו על פי רוב בגיל צעיר מן הממוצע באוכלוסיה. נמצא כי 4%-3% מהגברים הסובלים מקרדיומיופטיה הם חולי פברי שלא אובחנו (9, 12). מחלת הלב בפברי מאופיינת בהיפרטרופיה של החדר השמאלי הדומה לזו המתקבלת בחולים עם הפרטרופיה סרקומרית או לחץ דם גבוה (12).
ממצאים המופיעים בעיניים: ב-90%-70% מהחולים (ללא הבדל מין) מופיעהcornea verticillata ב-corneal epithelium. אבחון ממצא זה מצריך שימוש במנורת סדק. זהו אינו ממצא סימפטומטי אך נוכחותו פטוגנומית למחלת פברי.
ממצאים נוספים: התקפי vertigo , ירידה בשמיעה, מחלת ריאות רסטרטיבית וחסימתית (1).
ממצאים התנהגותיים/ פסיכיאטריים: דיכאון שכיח מאוד בחולי פברי ומופיע בכ-46% מהחולים. כמו כן נראה ירידה בתפקוד במשימות ניהוליות, ביכולת הקשב ובמהירות עיבוד האינפורמציה תוך שמירה על הזיכרון והאינטלקט, התפישה ויכולת השיום (15).
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2- ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6- ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אניק רז-רוטשילד - מנהלת המכון למחלות נדירות, המחלקה לגנטיקה, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר