כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק ניהול הטיפול התרופתי - Medication Therapy Management
מתוך ויקירפואה
גרסה מ־15:19, 9 בפברואר 2017 מאת לטם גפן (שיחה | תרומות) (←קהל היעד לקבלת שירותי ניהול הטיפול התרופתי)
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
ניהול הטיפול התרופתי (Medication Therapy Management, MTM) הוא מונח הבא לתאר קשת רחבה של שירותים הניתנים על ידי רוקחים או מומחים אחרים לתרופות בתוך הצוות הרפואי.
בהגדרה שאומצה, תוך הסכמה רחבה, בשנת 2004, על ידי מקצוע הרוקחות בארצות הברית, MTM הינו שרות או קבוצת שירותים, שמטרתם למטב את תוצאות הטיפול התרופתי של החולה.
בארצות הברית, שירותים אלה כוללים: סקירה תרופתית מקיפה, ייעוצי רוקחות קלינית (Pharmacotherapy consults), ניהול טיפול נוגד קרישת יתר, חיסון, חינוך והעברת תכניות בריאות לשינוי אורחות חיים (לחולי סוכרת, יתר לחץ דם ואחרים) ושירותי רוקחות קלינית אחרים.
רוקחים מספקים שרותי MTM כדי להוציא את המירב מהטיפול התרופתי. הם עושים זאת על ידי זיהוי, מניעה ופתרון של בעיות שנובעות מתרופות.
התועלת שב-MTM
ל-MTM ישנן שלוש מטרות עיקריות:
- שיפור מצבו הקליני של החולה - מחקרים הראו שיפור כזה בטיפול בחולה הסוכרתי, בחולה עם כשל לבבי, בחולים בסיכון גבוה (נמצא ששרותים אלו הורידו ב-50 אחוז את שיעור התמותה ביחס לחולים שלא היו מעוניינים לקבל שרותי MTM)[1]. ב-2009 מצא Planas et al[2], במחקר כפול סמיות אקראי (Double-blind randomized controlled trial), ששרותי רוקחות המבוססים על תכנית ה-MTM, היו יעילים בשיפור הבקרה על לחץ הדם של חולי הסוכרת ויתר לחץ הדם. שיעור החולים שהשיג את יעד המטרה בלחץ הדם עלה מ-16 ל-48 אחוזים באלה שקבלו שרותי MTM, וירד מ-20 ל-6.67 אחוזים בקבוצת הביקורת
- שיפור באיכות חיים - ראו ציטוט מתוך דוח מבקר המדינה בהמשך. בסקירה של Cochrane נמצאו 8 מחקרים שבדקו את תפקיד הרוקח (שלא בניפוק תרופות) בשיפור איכות החיים של מטופליו. מתוך מחקרים אלו, 3 הצביעו על שיפור ב-3 תחומי חיים לפחות
- שיפור עלויות - לחולה, למבטח ולמדינה. דוח מבקר המדינה 61ב,[3] שפורסם במאי 2011, מסכם בתקצירו: "איזון הטיפול התרופתי לקשיש עשוי להשפיע על איכות חייו, להגדיל את תוחלת החיים שלו, לצמצם אשפוזים במחלקות הפנימיות, ובמקרה של צמצום בתרופות - אף לחסוך בהוצאות לקשיש ולהקטין את ההוצאה הלאומית לתרופות. על כן, על משרד הבריאות ועל קופות החולים לטפל בכך".
על חשיבות הנושא דובר גם בערך Polypharmacy, ועל יעדים לשיפור המצב הקליני ואיכות החיים כחלק מניהול הטיפול התרופתי שמתבצע על ידי מומחים, אפשר ללמוד גם בערך המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - הנחיה קלינית.
קהל היעד לקבלת שירותי ניהול הטיפול התרופתי
- על פי המלצת הארגונים האמריקאים, בארצות הברית, נכון לשנת 2012, זכאים לשרות הזה חולים המקבלים הרבה תרופות (לרב מעל 5), בגלל ריבוי מחלות (לרב מעל 3), ועולים ל-Medicare יותר מ-3000 דולר לשנה בתרופות שמכוסות על ידי "PART D" של חוק ה-Medicare לתרופות[4]
- בארץ, על פי דוח מבקר המדינה 61ב, יכולים להנות מהשרות כל החולים המבוגרים שמעל גיל 75 וצורכים מעל 8 תרופות
- בפועל, צרכני השרות שרוכשים אותו באופן פרטי בישראל, הם חולים שצורכים הרבה תרופות, שנרשמות על ידי מגוון רופאים, בשל ריבוי מחלות ואיכות חייהם פגועה. סבל גופני וחוסר תפקוד הם הגורמים הראשיים המביאים את החולים לרכוש שרותים פרטיים כאלה בישראל (מידע אישי)
בעיות שנובעות מתרופות
הבעיות אותן יכול לאתר רוקח במהלך ייעוץ MTM כוללות:
- תרופות שניתנות ללא סיבה נראית לעין (יתכן ובעבר היתה סיבה, אך לא בזמן הסקירה)
- תרופות חסרות - החולה מדווח על בעיה אך לא נמצאת תרופה מתאימה ברשימת התרופות שלו לטיפול בבעיה
- תופעות לוואי - החולה מדווח על בעיה שהרוקח מזהה כתופעת לוואי של תרופה אחרת
- הטיפול לא מתאים - החולה לא מגיב לטיפול כמצופה, הוא לא משיג יעדים טיפוליים או לחילופין, קיים טיפול תרופתי מתאים יותר למצבו כפי שמדווח ביום הסקירה
- מינון גבוה מדי - המינון שלוקח החולה גבוה מדי מסיבות שונות, לפעמים התרופה אינה מתפנה כמצופה עקב גילו, משקלו הנמוך, תפקודי כליה או תפקודי כבד לקויים. לפעמים העיכוב בפינוי התרופה נגרם בגלל נוכחות תרופה אחרת שנלקחת גם כן על ידי החולה
- מינון תרופתי נמוך מדי - אם בגלל גיל, תגובות בין תרופתיות (Drug Interaction), גנטיקה או כל סיבה אחרת
- החולה לא לוקח את התרופה כמו שהרופא רשם לו - אם מסיבות שקשורות במחיר התרופה או מחסור בשוק, או מפני שהחולה לא הבין או בחר לקחת כמות שונה מזו שנקבעה לו, וסיבותיו עמו
שיטת ה-MTM כוללת 5 מרכיבי ליבה
- סקירה תרופתית מקיפה - סקירת החולה כוללת את כל ההסטוריה הרפואית-תרופתית שלו, כל צמחי המרפא שלוקח, תוספי התזונה ותכשירים ללא מרשם רופא. בנוסף, כוללת הסקירה דיווח של תופעות לוואי מהן הוא סובל, כמו גם הרגלים ואורחות חיים, שיכולים להשפיע על הטיפול התרופתי, ודיווח על מה הוא באמת לוקח ומדוע
- רשומת תרופות אישית - הרוקח בונה לכל חולה "רשומת תרופות אישית" – זהו תיק תרופות, מסודר לפי הסיבות ללקיחת התרופות, וכולל את המידע הנחוץ לגבי אופן לקיחת כל תרופה, מי הרופא שרשם אותה וממתי. רשומה זו משמשת את החולה בהמשך דרכו בבואו לכל רופא מקצועי או בעל מקצוע רפואי אחר, שאינו נגיש לתיק התרופות האישי של החולה
- תכנית לניהול התרופות – הרוקח מעריך את המידע שקבל במטרה לאתר בעיות שנובעות מתרופות, מבצע תעדוף של הבעיות היותר משמעותיות, ובונה תכנית חדשה לטיפול באותן בעיות או למניעתן. התכנית יכולה לכלול המלצות לרופא המטפל לשינוי מינון, או הוספת תרופה כמו גם הפחתה של תרופה עם או בלי המלצות לשינוי אורחות חיים
- התערבות או הפנייה – בשלב זה, לעתים קרובות, הרוקח יוצר קשר עם הרופא המטפל, מציג לפניו את התכנית ודן איתו באשר ליישומה, במיוחד במה שקשור בתרופות מרשם. חלק מההתערבויות כולל המלצות לגבי תכשירים ללא מרשם, או תוספי תזונה שהרופא לא תמיד מודע לקיומם ברשומת התרופות של החולה, והביצוע הינו בידי החולה ובאחריותו (כמו הפסקה או התחלת טיפול)
- תיעוד ומעקב – מסירת ה"תכנית לניהול התרופות" (סעיף 3 למעלה) לחולה, הכוללת את ההתערבות או ההפנייה (סעיף 4 למעלה) איננה ערובה לכך שה MTM ישיג את יעדו למיקסום תוצאות הטיפול התרופתי. המרכיב החמישי והאחרון בתהליך ה MTM כולל תיעוד בצורה אחידה של המידע שנאסף, ניתוח הבעיות שנובעות מתרופות והצגת התכנית, וכן קשר רציף עם החולה ועם רופאיו. המעקב, כולל ליווי בביצוע התכנית ותגובה לתופעות או שינויים שקורים בעקבות יישום התכנית, אלה שצפויים ואלה שאינם צפויים
תהליך ה-MTM כולל לרוב 4 שלבים
- איסוף המידע – שלב זה מתבצע בדרך כלל לפני הפגישה הראשונה. החולה ממלא טופס מובנה ומספק את כל המידע הסובייקטיבי (Subjective) שקשור לטיפול בתרופות מרשם וללא מרשם, צמחי מרפא ותוספי תזונה. למידע הסובייקטיבי הוא מצרף מידע אובייקטיבי (Objective) כמו סיכומי מחלות ותוצאות בדיקות מעבדה אחרונות
- פגישה ראשונה – החולה נפגש עם הרוקח, שלומד על ניהול הטיפול התרופתי בפועל, על היעילות של כל מה שהוא לוקח, ועל בעיות שנובעות מתרופות שהחולה מרגיש או חושש מהן
- הרוקח בונה את רשומת התרופות, מנתח את המידע, מאתר בעיות שנובעות מתרופות ובונה תכנית לניהול הטיפול התרופתי. בשלב זה, הרוקח יוצר קשר עם הרופאים המתאימים, כך שבדרך כלל, בפגישה השנייה (שיכולה להיות גם טלפונית) התכנית כבר קיבלה את אישור הרופאים.
- פגישה שנייה ומעקב – הרוקח מוסר את רשומת התרופות האישית ואת תכניתו לניהול התרופות של החולה. בהמשך, החולה מדווח על ההתקדמות ביישום התכנית, תחושותיו ושיפור במדדים הקלינים ובאיכות החיים
קישורים חיצוניים
- מידע מתוך אתר ארגון הרוקחים האמריקאים
- קורס להכלת שרותי MTM בקהילה, שעברה כותבת הערך בארצות הברית במסגרת ארגון הרוקחים היועצים (ASCP)
- דוח מבקר המדינה 61ב, טיפול מרובה תרופות לקשישים
- J Am Pharm Assoc (2003). 2009 Mar-Apr;49(2):164-70. Evaluation of a hypertension medication therapy management program in patients with diabetes
- Ann Pharmacother. 2009 May;43(5):882-9. Epub 2009 Apr 28, Community pharmacist-provided extended diabetes care
- J Manag Care Pharm. 2009 Jan-Feb;15(1):18-31. Analysis of pharmacist-provided medication therapy management (MTM) services in community pharmacies over 7 years.
- Health Aff (Millwood). 2011 Apr;30(4):646-54. In Connecticut: improving patient medication management in primary care
- Cochrane Database Syst Rev. 2010 Jul 7;(7):CD000336, Effect of outpatient pharmacists' non-dispensing roles on patient outcomes and prescribing patterns
- , Ann Pharmacother. 2009 Apr;43(4):603-10. Epub 2009 Mar 24, Assessment of the impact of medication therapy management delivered to home-based Medicare beneficiaries, Welch EK, Delate T, Chester EA, Stubbings T
- MEDICARE PRESCRIPTION DRUG BENEFIT, Solicitation for Applications for New Prescription Drug Plans (PDP) Sponsors, 2012 Contract Year