כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק נוגדנים עצמיים לריבוזום Ribosome P autoantibodies - P
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| נוגדנים עצמיים לריבוזום P | |
|---|---|
| Ribosome P autoantibodies | |
| שמות אחרים | Anti-Ribosome P Antibodies |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | הערכת מאפיינים של מחלה סיסטמית של lupus |
 | |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-20.0/ml (תוצאה שלילית); 20.0-39.0U/ml (תוצאה חיובית חלשה); 40-80U/ml (תוצאה חיובית מתונה); מעל U/ml80 (תוצאה חיובית חזקה). |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
- מטרת הבדיקה
עזר בהערכה של מטופלים עם lupus erythematosus) LE). סיוע באבחון מבדיל של תסמינים נירופסיכיאטריים במטופלים עם LE.
נוגדנים עצמיים ב-SLE
זאבת ארגמנית סיסטמתית (SLE) היא מחלה אוטואימונית המתאפיינת על ידי מגוון גדול של תסמינים קליניים, וספקטרום גדול של נוגדנים עצמיים (Liu וחב' ב-Nature Med משנת 2012), כאשר עד כה למעלה מ-100 סוגי נוגדנים עצמיים תוארו ב-SLE על פי Sherer וחב' ב-Semin Arthritis Rheum משנת 2004. בין הנוגדנים העצמיים הבולטים נמנים anti-Sm ו-anti-dsDNA להם ספציפיות גבוהה ל-SLE (על פי Migliorini וחב' ב-Autoimmunity משנת 2005), כאשר מספר נוגדנים עצמיים תורמים להתפתחות של מספר מאפיינים קליניים. לדוגמה, נוגדנים כנגד nucleosome כרוכים באופן בולט עם לופוס נפריטיס (Amoura וחב' ב-Arthrtis Rheum משנת 2000, בעוד ש-anti-Ro/SS כרוכים בהיבט העורי של לופוס, בעיקר לרגישות לאור (Popovic וחב' ב-Lupus משנת 2007). דוגמאות נוספות הם הנוגדנים לפוספוליפידים שהם גורמי סיכון לפקקת ולהפלות בחולי לופוס (Al-Homood ב-ISRN Rheumatol משנת 2012), ו-נוגדנים עצמיים כנגד הקולטן של N-methyl-D-aspartate או NMDA, הקריטיים למפגעים במערכת העצבים המרכזית בלופוס (Kowal וחב' ב-Proc Natl Acad Sci USA משנת 2006).
האנטיגן הריבוזומאלי P
האנטיגן ribosomal P מורכב מ-3 פוספו-חלבונים של תת היחידה הגדולה S60 של הריבוזום (Elkon וחב' ב- J Exp Med משנת 1985). שלושה פוספו-פרוטאינים אלה מופיעים בתת-היחידה הגדולה של הריבוזום בנוסף לעוד 46 חלבונים בסיסיים שונים. שלושת הפוספו-חלבונים הללו נקראים P0 (שגודלו 38,000 דלטון), P1 בגודל של 19,000 דלטון ו-P2 בגודל של 17,000 דלטון. מחקרים מראים שהומודימר אחד מסוג P1 והומודימר אחד מסוג P2 מחוברים ל-P0 בקצותיהם ה-N טרמינאליים (Uchiumi וחב' ב-Proc Natl Acad Sci USA משנת 1987). נראה ש-P1 ו-P2 הם שווי הערך האאוקריוטים של החלבון הריבוזומאלי L12 של חיידק E coli, ונמצאו בחלבוני P1 ו-P2 רצפים של חומצות אמינו שנשתמרו במידה רבה בקרב אאוקריוטים (Towbin וחב' ב-J Biol Chem משנת 1982). האפיטופ המגיב אימונולוגית באנטיגנים ריבוזומאליים אלה מופה והוא ממוקם בקצה ה-C טרמינאלי, ונמצא של-P1, P0 ו-P2 יש רצף זהה בן 22 חומצות אמינו בקצה ה-C טרמינלי. לאנטיגנים הריבוזומאלים יש פעילות של האנזים GTPase (על פי Chu וחב' ב-J Exp Med משנת 1991), והם מזורחנים על ידי האנזים casein kinase II (על פי Hasler וחב' ב-J Biol Chem משנת 1991).