כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבחון וטיפול בהפרעות זקפה - נייר עמדה
״
 | |
|---|---|
| אבחון וטיפול בהפרעות זקפה | |
| האיגוד המפרסם | איגוד האורולוגים הישראלי החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני (היל״ם) |
| תאריך פרסום | אוקטובר 2016 |
| יוצר הערך | פרופ' יוזה חן פרופ' גיל רביב פרופ' אלכסנדר גרינשטיין פרופ' מ. אילן גרינולד ד"ר אורי גור ד"ר נעם כתרי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
רשימת מינוחים וקיצורים
| ED | Erectile Dysfunction | הפרעת זקפה |
| ICI | Intra-Cavernosal Injections | הזרקות תוך-מחילתיות |
| PDE5i | Phosphodiesterase 5 Inhibitors | מעכבי האנזים פוספודיאסטראז 5 |
הקדמה
מטרת נייר עמדה זה להציג את עמדת איגוד האורולוגים הישראלי והחברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני (היל"ם) בנושא אבחון וטיפול בהפרעות זקפה -Erectile Dysfunction. נייר העמדה מבוסס על נייר העמדה הקודם של איגוד האורולוגים הישראלי שפורסם בשנת 2001, ניירות עמדה והנחיות קליניות של איגודים מקצועיים בעולם וספרות מקצועית עדכנית. נייר העמדה הותאם לפעילות הרפואית בישראל, ומיועד לרופאים בכל התחומים המטפלים בגברים הסובלים מהפרעות זקפה.
מבוא
זקפה היא תהליך פיזיולוגי נוירו-וסקולארי, בו איבר המין מתמלא בדם, מתקשח ומזדקר. זקפה תקינה מותנית בשילוב של המערכות הבאות: מערכת העצבית האוטונומית, כלי הדם (עורקית וורידית), הורמונלית ופסיכולוגית-רגשית. הפרעת זקפה (ED) מוגדרת כחוסר יכולת להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין[1]. תופעה זו נפוצה מאד באוכלוסייה הכללית, ושכיחותה עולה עם הגיל - כמחצית מהגברים מעל גיל 40 מדווחים על דרגה מסוימת של ED[2]. בקרב גברים עם ED קיימת שכיחות גבוהה של מחלות נלוות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, מחלת לב איסכמית, עודף משקל, עודף שומנים בדם, הפרעות נפשיות, הפרעות הורמונליות ועוד. בנוסף, ED מהווה סימן מבשר למחלה סיסטמית סמויה בכ- 10% מהמטופלים[3]. בגברים עם הפרעות השתנה על רקע הגדלה שפירה של הערמונית קיימת שכיחות ניכרת של ED[4]. הבריאות המינית, ובכללה איכות התפקוד הזקפתי, חשובה לאיכות חייו של הגבר ולמערכת הזוגית בה הוא נמצא.
אבחון
לנוכח שכיחות ב-ED וחשיבותה, ו"מחסום הבושה", הוועדה ממליצה כי הרופא ייזום וישאל לגבי התפקוד המיני, כחלק בלתי נפרד מהמפגש הרפואי עם המטופל, בצורה של שיחה נינוחה ופתוחה.
הערכה ראשונית
- היסטוריה רפואית
- אנמנזה רפואית מלאה עם דגש על גורמי הסיכון להפרעות זקפה (רשימה 1)
- אנמנזה מפורטת בנושא התפקוד המיני, שמטרתה לאפיין את הפרעת הזקפה, ולשלול הפרעה אחרת בתפקוד המיני. האנמנזה צריכה להתייחס ל: משך וחומרת התופעה, הפרעה קבועה או תלוית מצב, נוכחות זקפות בוקר/לילה, איכות הזקפות באוננות, חשק מיני, שפיכה, אורגזמה, כאב, שינוי בצורת הפין (למשל עקמת)
- ניתן להיעזר בשאלונים מתוקפים בנושא התפקוד המיני ואיכות חיי המין, כדוגמת IIEF-EF (נספח א') לשם אבחון ומעקב
- חשוב לשאול על מערכת היחסים הזוגית, כולל תפקוד מיני של בת/בן הזוג
- בדיקה גופנית
- בדיקה גופנית כללית שמטרתה לאתר תחלואה נלווית 7-ED, כגון מחלות וסקולריות, נוירולוגיות והורמונליות
- בדיקה מכוונת לאיברי המין, המיועדת לזהות שינויים פתולוגיים בפין או באשכים
- בדיקה רקטלית מומלצת בהתאם לגיל המטופל ולתסמיניו הנוספים
- בדיקות מעבדה
- מטרת בדיקות המעבדה היא לזהות תחלואה נלווית, והן כוללות לפי הצורך: רמת סוכר בצום או HBA1C, פרופיל שומנים, ובדיקות הורמונליות בהתאם לחשד הקליני
- מומלץ לבצע בדיקת טסטוסטרון כללי בדם במטופלים אצלם קיים חשד לרמת טסטוסטרון נמוכה, כגון מטופלים עם תסמונת מטבולית או סוכרת, חשק מיני ירוד, ובאלה שאינם מגיבים לטיפול ב-PDE5i
הערכה נוספת
- הערכה קרדיאלית נדרשת לפני מתן טיפול במטופלים בהם חשד למחלה קרדיו-וסקולרית (ע״פ הקונצנזוס של פרינסטון 2010 III - נספח ב')
- הערכה משלימה תבוצע במטופלים שלא הגיבו לטיפול הראשוני
- הערכה פסיכו-סקסולוגית נדרשת במטופלים בהם יש חשד למרכיב נפשי משמעותי כגורם 7-ED, כמו הפרעה קשה במערכת הזוגית או הפרעות פסיכיאטריות ברורות
- בדיקות נוספות
הבדיקות הבאות מתבצעות במקרים נבחרים לפי שיקול קליני במרפאות ייעודיות: ס NPT -Nocturnal Penile Tumescence הערכת איכות הזקפות העצמוניות במהלך השינה ס אולטרהסאונד דופלר (דופלקס) דינאמי של הפין במצב רפוי ובזקפה ס בדיקות נוירו-פיזיולוגיות לבדיקת התקינות של מערכת העצבים ס DICC - Dynamic Infusion Cavernosometry Cavernosography למדידת לחצים ישירה בתוך הגופים המחילתיים הכוללת דימות של הפין ס אנגיוגרפיה סלקטיבית של עורקי האגן
ביבליוגרפיה
- ↑ Nehra A1, Jackson G, Miner M, Billups KL, Burnett AL, Buvat J, Carson CC, Cunningham GR, Ganz P, Goldstein I, Guay AT, Hackett G, Kloner RA, Kostis J, Montorsi P, Ramsey M, Rosen R, Sadovsky R, Seftel AD, Shabsigh R, Vlachopoulos C, Wu FC. The Princeton III Consensus recommendations for the management of erectile dysfunction and cardiovascular disease Mayo Clin Proc. 2012 Aug; 87(8):766-78
- ↑ Rosen R, Altwein J, Boyle P, et al. Lower urinary tract symptoms and male sexual dysfunction: the multinational survey of the aging male (MSAM-7). Eur Urol 2003 Dec; 44(6):637-49.
- ↑ Guidelines on Male Sexual Dysfunction: Erectile dysfunction and premature ejaculation K. Hatzimouratidis (chair), I. Eardley, F. Giuliano, D. Hatzichristou, I. Moncada, A. Salonia, Y. Vardi, E. Wespes. http://uroweb.org/wp-content/ uploads/14-Male-Sexual-Dysfunction_LR.pdf
- ↑ AUA guidelines on erectile dysfunction. https://www.auanet.org/education/guidelines/erectile-dysfunction.cfm and