כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סוכרת ואין אונות - Diabetes and impotence
| סוכרת ואין אונות | ||
|---|---|---|
| Diabetes and impotence | ||
| יוצר הערך | ד"ר יוסף קלינמן 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת ותפקוד מיני
יותר מ- 6% מתושבי מדינת ישראל לוקים בסוכרת. שיעור החולים הולך ועולה עם הגיל ומגיע לכדי 20% ויותר בגיל העמידה. יותר מ- 95% מהחולים לוקים בסוכרת מסוג 2. מחלה זו מופיעה אצל רוב הלוקים בה לאחר גיל 40, וסיבוכיה ניכרים לרוב לאחר גיל 50. בחולי סוכרת מסוג 1 סיבוכי המחלה מופיעים מוקדם יותר, והם ניכרים כבר בראשית שנות השלושים לחיי החולים בה.
אחת המערכות הנפגעות בתחילה אצל חולי הסוכרת היא מערכת העצבים ההיקפית על שני חלקיה: הרצוני והאוטונומי. בחלק הרצוני נפגעים עצבי התחושה ובמידה פחותה מהם גם סיבי העצב המוטוריים, ואילו במערכת האוטונומית נפגעים העצבים של מערכות העיכול, הלב ומערכת השתן והמין.
הפגיעה בתפקוד המיני משפיעה רבות על נשים וגברים כאחד. בחולי סוכרת, אין אונות נובעת מנוירופתיה פריפרית הקשורה לפגיעה מיקרו-וסקולרית. הטיפול נקבע לפי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה הן בהיבט של כלי הדם והן בהיבט של מערכת העצבים והשפעתן היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין. פיתוחם של תכשירים מקבוצת חוסמי פוספו-די-אסטראז 5 (PDE5 Inhibitors):, כמו Sildenafil, [Cialis]] (Tadalafil) וLevitra (Vardenafil), היא פריצת דרך חשובה לשיפור איכות החיים ושמחת החיים למיליוני אנשים בעולם. התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי. תרופות אלו בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטרטים.
אפידמיולוגיה
יותר מ- 50% מהגברים הלוקים בסוכרת בגיל העמידה מתלוננים על הפרעות בתפקוד המיני. שיעור הסובלים מבעיה זו עולה עם הגיל ונמצא ביחס ישר למשך הסוכרת וביחס הפוך למידת האיזון של הסוכר בדם [1].
אטיולוגיה
הזקפה של הפין הגברי מושגת על ידי מילוי דם לתוך שני גופים ספוגיים הנמצאים משני הצדדים של צינור הזרע (והשתן). כדי שגופים אלה יתמלאו ויישארו מלאים ונוקשים במשך זמן המספיק לקיים מגע מיני, נדרשת מערכת מורכבת למדי שמשתתפים בה כמה גורמים: העורקים, שדרכם זורם הדם אל תוך הגופים הספוגיים, הוורידים המנקזים ומערכת העצבים האוטונומית המפעילה את השסתומים בכניסה אל הגופים הספוגיים וביציאה מהם.
גירוי ארוטי המועבר מן המוח אל מערכת העצבים האוטונומית גורם סגירה של השסתומים הוורידיים ופתיחה של העורקים, ואז הגופים הספוגיים מתמלאים ומושגת זקפה.
הרחבת העורקים מושגת בעזרת חומר המופרש מתאי הציפוי הפנימי בדופן העורקים - חנקן חמצני (NO). חומר זה מתפרק במהירות על ידי אנזים המצוי אף הוא בדופן כלי הדם.
פגיעה בעצבים האוטונומיים גורמת ירידה בעוצמת העברת הגירוי לכלי הדם וירידה בהפרשת החומר המרחיב את כלי הדם, ולכן הזקפה נחלשת ומתקצרת. נוסף על כך, מכיוון שבחולי סוכרת התהליך של טרשת עורקים מתקדם מהר יותר, עלולה היצרות בעורקים לעכב את מילוי הדם בגופים הספוגיים גם אם מערכת העצבים תקינה. גורמים משפיעים נוספים הם יתר לחץ דם, השמנה, כושר גופני נמוך והימצאות מחלת לב טרשתית ומחלת עורקים היקפית. הפרעות בתפקוד המיני מופיעות מוקדם יותר ובשיעור גבוה יותר בקרב מעשנים. לנוכח זאת, ברור כי בחולי סוכרת עם הפרעה בתפקוד המיני יש חשיבות גדולה במיוחד לשמירת איזון הסוכר ושאר גורמי הסיכון, כפי שפורסם לאחרונה [2], [3] .
קליניקה
שפיכה מעוכבת (Retarded ejaculation) בשל הפגיעה העצבית תמנע מחולי הסוכרת להגיע לפורקן. כשליש מהגברים הסוכרתיים מדווחים על קושי כזה. הקושי עלול להופיע לפני הקושי בזקפה או תוך כדי תחילת הכשל הזקפתי, או לגרום לשפיכה לאחור (Retrograde ejaculation), כאשר הזרע נע מהשופכה לכיוון שלפוחית השתן.
בנשים - פגיעה בכלי הדם תמזער את הגודש הנוצר בהם בזמן התגובה המינית, תפחית את הפרשת נוזל הסיכוך בנרתיק בזמן ההתעוררות המינית, ולכן האורגזמה תהיה חלשה יותר. פגיעה בעצבים הפריפריים תקטין את תחושת הגירוי המיני. כמו כן, יובש, גרד וצריבה באיבר המין בשל פטרת בנרתיק, היחלשות שרירי רצפת האגן והנרתיק ובעיות בהשתנה עלולות להפריע בזמן קיום יחסי מין.
הפרעות בתפקוד המיני בנשים סוכרתיות נחקרו פחות מאשר בגברים, מאחר שהבדיקות הגופניות להפרעות בתפקוד המיני בנשים אינן חד-משמעיות.
אבחנה
טיפול
בפני מי שכבר נפגע בתפקודו המיני פתוחות מספר אפשרויות טיפול:
חולים שפגיעתם חלקית יגיבו היטב לטיפול בתרופות פומיות מקבוצת חוסמי פוספו-די-אסטראז 5: Sildenafil, Cialis וLevitra. התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה, בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי. תרופות אלו בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטרטים או במקרים של חולים לבביים לא מאוזנים. בחולי סוכרת שיעור ההצלחה בשימוש בתרופות אלו נמוך יחסית למצבים אחרים, ועומד על כ- 70-60 אחוזים בלבד, כנראה בשל העובדה שברובם המקור לליקוי בזקפה הוא משולב. ניתן לשפר את פעילות התרופות אם נוטלים אותן בצורה רציפה [4] .
אמצעים אחרים העומדים לרשות החולים הם שימוש במכשיר היוצר ואקום, ובכך מאפשר לפין להתמלא בדם. כמו כן, אפשר להשתמש בחומר המרחיב כלי דם בצורה יעילה, פרוסטגלנדין - Prostaglandin E1 Alprostadil (PGE1), אך חסרונו בכך שיש להזריק אותו ישירות לאחד הגופים הספוגיים. לאחר אימון קצר אפשר להגיע למיומנות טובה ולהזרקה עצמית שכמעט אינה מכאיבה [5] . בשיטה זו הזקפה נשמרת למשך חצי שעה ויותר ומאפשרת פעילות מינית תקינה.
המרכיב הפסיכולוגי בטיפול
בדרך כלל, לתפקוד מיני לקוי יש השלכות גם במישור הפסיכולוגי. קיימים פגיעה בדימוי הגברי וכרסום בביטחון העצמי. לא מעט גברים ילקו בדיכאון ויחושו חרדה, אך יש להדגיש כי ההפרעה העיקרית בנשים סוכרתיות היא פסיכולוגית: הדיכאון שעלול לפגוע בחשק המיני. חוויות רגשיות אלו גם לגבר וגם לאישה מצריכות התערבות פסיכולוגית. אולם, מעט מאוד מידע קיים לגבי יעילות התערבות פסיכולוגית בלבד כאשר קיימים גם ליקויים אורגניים בתפקוד המיני אצל חולי הסוכרת. יש חשיבות גדולה לטיפול משולב, תרופתי ומיני, וגם לטיפול זוגי תוך תמיכה מתמדת של בן הזוג.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- אין-אונות בחולי סוכרת, מדיקל מדיה
מתוך כתב העת הישראלי לרפואה, מס' 16, יוני 2009