זיהום חיידקי של הקרנית - Bacterial keratitis

הדפס

זיהום חיידקי של הקרנית
Bacterial Keratitis
ICD-10	Chapter H 16.
ICD-9	370
MeSH	D007634
יוצר הערך	פרופ' אור קיזרמן

ישנם סוגים רבים של כיבים בקרנית, הדומים זה לזה ונבדלים רק בדרגת החומרה שלהם. עובדה זו נכונה במיוחד במקרים של כיבים הנגרמים על ידי חיידקים אופורטוניסטים (Opportunistic) הגורמים לכאבים בקרנית ונוטים להתפשט לאט ובאופן שטחי.

אטיולוגיה

כיב קרנית הנגרם על ידי פנאומוקוק (Pneumococcus)

פנאומוקוק הוא עדיין הגורם השכיח ביותר לכיב קרנית חיידקי בחלקים רבים של העולם. לפני שהליך הדקרוציסטורינוסטומיה (Dacryocystorhinostomy) הפכה פופולרית, כיבים פנאומוקוקליים בקרנית הופיעו בעיקר בקרב חולים עם צינוריות נזולקרימליות (Nasolacrimal) חסומות.

כיב פנאומוקוקלי בקרנית מתרחש בדרך כלל 48-24 שעות לאחר פציעה של הקרנית. במרבית המקרים נוצר כיב אפור, תחום היטב, הנוטה להתפשט באופן בלתי סדיר מאזור הזיהום לכיוון מרכז הקרנית. בגבול האזור המתפשט ניתן לראות כיב פעיל וחודר, בעוד שהגבול האחורי מתחיל להחלים (בשל האפקט ה"זוחל" שנוצר הכיב קרוי גם "כיב Serpiginous חריף").

השכבות הראשונות המעורבות הן שכבות הקרנית העליונות, ולאחר מכן מתווספות גם רקמות ה-Parenchyma. הקרנית שמסביב לכיב היא בדרך כלל צלולה. Hypopion הוא שכיח.

משטח מהקצה המוביל של הכיב יכיל בדרך כלל דיפלוקוק גרם חיובי (Gram positive diplococcus). במידה והחולה סובל גם מ-Dacryocystitis במקביל, יש לטפל גם בה.

כיב קרנית הנגרם על ידי Psudomonas

כיב המתחיל כתסנין אפור או צהוב במקום החדירה לאפיתל (Epithelium) הקרנית. הכיב מלווה בדרך כלל בכאבים עזים. הנגע נוטה להתפשט במהירות לכל הכיוונים, בזכות פעילותם של אנזימים פרוטאוליטיים (Proteolytic enzymes) המיוצרים על ידי החיידק . למרות שהוא שטחי בהתחלה, הכיב עלול להשפיע על כל עומק הקרנית. לעיתים קרובות נלווה Hypopion גדול, הנוטה לגדול ככל שהכיב מתקדם. התסנין והתפליט עשויים להיות בצבעים כחלחלים ירוקים, בשל פיגמנט המיוצר על ידי החיידק. פיגמנט זה הינו אופייני לזיהום ב-Pseudomonas aeruginosa.

Pseudomonas הוא גורם שכיח לכיבי קרנית חיידקיים. כיב קרנית כתוצאה מ-Pseudomonas עשוי להופיע לאחר שריטה שולית של הקרנית, או לאחר שימוש בעדשות מגע רכות - במיוחד לאחר הרכבה ממושכת. כיבי הקרנית הנגרמים על ידי החיידק עשויים להיות שפירים למדי, עד הרסניים ביותר. לחיידק ישנה יכולת להיצמד לפני השטח של עדשות מגע רכות. ישנם גם דיווחי מקרה של כיבים כתוצאה משימוש ב-Fluorescein מזוהם או טיפות עיניים. משטח מהכיב יכיל בדרך כלל חיידקים גרם שליליים דקים וארוכים, שכמותם קטנה במרבית המקרים.

כיב קרנית הנגרם על ידי Moraxella liquefaciens

Moraxella liquefaciens גורמת להיווצרות כיב סגלגל וכואב, הממוקם בדרך כלל בחלק התחתון של הקרנית ומתקדם לעומק ה-Stroma במשך מספר ימים. בדרך כלל אין Hypopion (או שמופיע Hypopion קטן בלבד), והקרנית שמסביב בדרך כלל צלולה. כיב מסוג זה מופיע בעיקר בחולים אלכוהוליסטים, חולי סוכרת ומדוכאי חיסון. משטח מהכיב יכיל בדרך כלל דיפלוקוקים גרם שליליים מרובעים גדולים. הטיפול עלול להיות קשה וממושך.

כיב קרנית הנגרם על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה A

לכיבים המופיעים במרכז הקרנית אין תסמינים מיוחדים. ה-Stroma סביב הקרנית מלאה בתסנינים ובצקות, ולרוב יהיה גם Hypopion בינוני עד גדול. משטח מהכיב יכיל בדרך כלל קוקים (Cocci) גרם חיוביים בשלשלאות, Staphylococcus aureus‏, Staphylococcus epidermidis ו-Staphylococcus alpha haemolyticus.

כיבים במרכז הקרנית הנגרמים על ידי החיידקים הללו שכיחים יותר היום מאשר בעבר. רבים מהם נגרמים עקב טיפול מקומי בסטרואידים (Steroids). הכיבים לעיתים קרובות גורמים לכאב, ועשויים גם להתלוות ב-Hypopion ובתסנינים בשולי הקרנית. הכיבים לרוב שטחיים, ומיטת הכיב קשיחה למגע כאשר היא מגורדת.

גירוד הכיבים עשוי להניב קוקים גרם חיוביים יחידים, בזוגות, או בשרשראות .תוארו מקרים של קרטופתיה (Keratopathy) גבישית זיהומית (מצב שבו לקרנית יש מראה גבישי) בקרב חולים המטופלים בסטרואידים מקומיים לטווח-ארוך. ברוב המקרים, המחלה נגרמת על ידי Staphylococcus alpha haemolyticus.

כיב קרנית הנגרם על ידי Mycobacterium Fortuitum, Mycobacterium Chelonae ו-Nocardia

כיבים נדירים. לעיתים מופיעים לאחר טראומה, ולעיתים קשורים למגע עם אדמה. הכיבים גורמים לכאב קל. במיטת הכיב מופיעים לעיתים קרובות קווים מקרינים, המקנים לו מראה דמוי שמשה סדוקה. היפופיון עשוי להיות נוכח או לא. משטח יכיל בדרך כלל מוטות Acid fast דקים (Mycobacterium Fortuitum, Chelonae) או פילמנטים (Filaments) גרם חיוביים, ולעיתים יכיל אורגניזמים (Organisms) מסועפים (Nocardia).

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אור קיזרמן, סגן מנהל מחלקת עיניים ומנהל שרות הקרנית, מרכז רפואי ברזילי