כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק כיבים בקרנית - Corneal ulcers
| זיהומים של הקרנית | ||
|---|---|---|
| Corneal infections | ||
| ICD-10 | Chapter H 16.0 | |
| ICD-9 | 370.00 | |
| יוצר הערך | פרופ' אור קייזרמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זיהום קרנית
הצטלקות עקב כיב בקרנית היא הגורם העיקרי לעיוורון או לראייה לקויה ברחבי העולם. רוב מקרי איבוד הראייה ניתנים למניעה, אם האבחנה האטיולוגית נעשית מוקדם ובמרכז טיפולי מתאים.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
כיב מרכזי בקרנית
כיב מרכזי נגרם לרוב עקב דלקת חיידקית של הקרנית, אם כי הכיב יכול להיגרם גם מדלקת נגיפית של הקרנית, מדלקת פטרייתית של הקרנית או מדלקת קרנית עקב אקנטאמבה. בעבר באופן כמעט בלעדי זיהום קרנית נגרם על ידי חיידק הפנאומוקוק, אולם בשנים האחרונות כתוצאה משימוש נרחב ובלתי מבוקר בתרופות אנטיביוטיות מערכתיות ומקומיות (בעיקר במדינות המפותחות), יותר ויותר חיידקים אופורטוניסטים, פטריות, ונגיפים נוטים לגרום ליותר מקרים של כיב בקרנית מאשר חיידק הפנאומוקוק.
כיב בשולי הקרנית (Marginal keratitis)
תסנין גבולי וכיבים
כיבים אלו משניים לדלקת בלחמית העין אשר הנה דלקת חיידקית חריפה או כרונית, במיוחד דלקת בלחמית ובעפעפיים על רקע סטאפילוקוק (Staphylococcal blepharoconjunctivitis) ולעתים נדירות יותר דלקת לחמית הנגרמת על ידי המופילוס אגיפיטוס (Haemophilus aegyptius). הכיבים אינם תהליכים זיהומיים. לרב הכיבים הם תוצאה של רגישות לרעלנים חידקיים, כאשר נוגדנים מכלי הדם של הגובלת (הלימבוס) מגיבים עם האנטיגן החיידקי אשר מתפזר דרך אפיתל הקרנית.
כיב מוראן (Mooren's ulcer)
הגורם לכיב מוראן עדיין אינו ידוע, אך גורם אוטואימוני נחשד.
דלקת פליקטנולרית של הקרנית והלחמית (Phlyctenular keratoconjunctivitis)
- מחלה הנובעת מרגישות יתר מאוחרת למוצרים חיידקיים. רוב המקרים של דלקת פליקטנולרית של הקרנית והלחמית כיום נגרמים על ידי רגישות יתר מאוחרת לסטפילוקוק אאורוס. האנטיגן משוחרר באופן מקומי על ידי חיידקי סטפילוקוק המתרבים על שולי העפעף במקרה של דלקת עפעפיים על רקע סטפילוקוק (Staphylococcal blepharitis).
- סוג נדיר של דלקת פליקטנולרית אשר החל בקדחת "עמק סן חואקין", הוא תוצאה של רגישות יתר לזיהום ראשוני עם הפטריה קוקידיואידס אימיטיס (Coccidioides immitis), אולם במחלה זו אין סכנה לראיה.
- סוג נוסף של דלקת פליקטנולרית הנו הסוג הנגרם עקב מחלת השחפת. התגובה יכולה להיות מופעלת על ידי דלקת לחמית חיידקית חריפה אבל קשורה בדרך כלל לעלייה זמנית בפעילות של שחפת ילדות.
דלקת קרנית פריפרית עקב מחלה אוטואימונית
פריפריית הקרנית מוזנת מנוזל הלשכה (Aqueous humor), נימים של הגובלת (לימבליים), ושכבת הדמעות; היא המשכית עם רקמת הלימפה התת-לחמית, וקשתות הלימפה בגובלת. הלחמית הסובבת את הגובלת (פרילימבלית) משחקת תפקיד חשוב בפתוגנזה של נגעי קרנית הנובעים הן ממחלת עיניים מקומיות והן ממחלות מערכתיות, במיוחד מחלות ממקור אוטואימוני. קיים דמיון בולט בין רשת הנימים של הגובלת ורשת הנימים הגלומרולריים בכליות. על מברנות האנדותל של הנימים של שתי הרשתות, מתקיימת שקיעת קומפלקסים חיסוניים ומחלות חיסוניות מתפתחות. לפיכך, היקף הקרנית לעתים קרובות משתתף במחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, פוליארטריטיס נודוזה, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), טרשת רב-מערכתית (סקלרודרמה), וגנר גרנולומטוזיס, מחלת קרוהן, ופוליכונדריטיס חוזרת.
כיב קרנית עקב מחסור בויטמין A
כיב קרנית מחוסר תזונה של ויטמין A עלול להיגרם מצריכה לקויה של ויטמין A במזון או ספיגה לקויה ממערכת העיכול וניצול לקוי של הגוף. התופעה עלולה להתפתח בתינוקות שיש להם בעיות האכלה, אצל אדם מבוגר עם דיאטה מוגבלת או תזונה לקויה באופן כללי, או אצל כל אדם עם חסימת מרה, מכיוון שהמרה במערכת העיכול היא הכרחית עבור ספיגה של ויטמין A. מחסור בויטמין A גורם לקרטיניזציה (Keratinization) כללית של האפיתל בכל הגוף. השינויים בלחמית ובקרנית יחד ידועים כקסרואופטלמיה (Xerophthalmia). מכיוון שגם האפיתל של דרכי הנשימה מושפע, חולים רבים, אם אינם מטופלים, ימותו מדלקת ריאות. חוסר ויטמינים גם גורם לפיגור כללי של צמיחה גרמית, והדבר חשוב מאוד אצל תינוקות. כך למשל, במידה ועצמות הגולגולת לא צומחות והמוח ממשיך לגדול, עולה הלחץ התוך-גולגולתי מה שיכול לגרום לפפילאדמה (Papilledema).
דלקת קרנית נוירוטרופית
אם העצב הטריגמינלי אשר מעצבב את הקרנית, נפגע על ידי טראומה, ניתוח, גידול, דלקת, או בכל דרך אחרת, הקרנית מאבדת את הרגישות שלה ואת רפלקס המצמוץ, שהוא אחת הדרכים הטובות ביותר להגנה נגד ניוון, כיב או זיהום.
דלקת קרנית חשיפתית
דלקת קרנית חשפיתית עלולה להתפתח בכל מצב שבו הקרנית אינה לחה מספיק או שאינה מכוסה היטב על ידי העפעפיים. דוגמאות כוללות אקסואופטלמיה (Exophthalmos) מכל סיבה שהיא, אקטרופיון (Ectropion), תסמונת העפעף השמוט (Floppy lid syndrome), חסרונו של חלק בעפעף כתוצאה מטראומה, וחוסר יכולת לסגור את העפעפיים כמו שצריך, כפי שקורה בשיתוק על שם בל (Bell's palsy). שני הגורמים העיקריים הם ייבוש הקרנית וחשיפת לטראומות מינוריות. הקרנית החשופה רגישה במיוחד לייבוש בזמן שינה. אם כיב מתפתח זה בדרך כלל מתרחש לאחר טראומה מינורית ובשליש התחתון של הקרנית.
קליניקה
כיב מרכזי בקרנית
כיבים מרכזיים הם בדרך כלל כיבים זיהומיים הגורמים לנזק לתאי האפיתל. הפצע ממוקם במרכז, הרחק מהגובלת הווסקולרית. היפופיון (Hypopyon) יהיה לפעמים נוכח יחד עם הכיב; היפופיון הוא אוסף של תאים דלקתיים המופיעים בלשכה הקדמית והוא אופייני הן לכיבי קרנית מרכזית הנוצרים על ידי חיידקים והן לכאלו הנוצרים על ידי פטריות. למרות שהיפופיון הוא סטרילי בכיבי קרנית שנוצרים על ידי חיידקים, אלא אם כן נוצר קרע בממברנת הדסמנט (Decement membrane), בכיבים שנגרמים על ידי פטריות הוא עלול להכיל רכיבי פטרייה.
כיב בשולי הקרנית (Marginal keratitis)
תסנין גבולי וכיבים
רוב הכיבים בגבול הקרנית הם שפירים, אך מאוד כואבים. תסנין גבולי וכיב מתחילים כמו תסנין קווי (לינארי) או סגלגל, המופרד מן הגובלת על ידי מרווח צלול, ורק מאוחר יותר עלול ליצור כיב ווסקולרי. הם נעלמים מעצמם, בדרך כלל לאחר 7 עד 10 ימים, אבל אלה המיוחסים לדלקת של העפעפיים והלחמית על רקע סטפילוקוק חוזרים בדרך כלל.
כיב מוראן (Mooren's ulcer)
זהו כיב בגובלת, חד צדדי ב 60-80% מהמקרים מאופיין בהידקקות כואבת פרוגרסיבית של הלימבוס והחלק הפריפריאלי של הקרנית שלעיתים קרובות מוביל לאובדן העין. זה קורה בדרך כלל בגיל מבוגר, אך לא נראה שהדבר קשור למחלות מערכתית שלרוב שכיחות אצל קשישים.
דלקת פליקטנולרית של הקרנית והלחמית (Phlyctenular keratoconjunctivitis)
דלקת זו הייתה בעבר אחד הגורמים העיקריים לאבדן ראייה בארה"ב, במיוחד בקרב האסקימואים והאינדיאנים. בפליקטנולות (Phlyctenules) מרוכזות הצטברויות של לימפוציטים, מונוציטים, מקרופאגים, וגם נויטרופילים. הם מופיעים תחילה על הגובלת, אבל בהתקפות חוזרות ונשנות הם עשויים לערב את הלחמית והקרנית. דלקת פליקטנולרית של הקרנית היא דו צדדית, ווסקולרית ומוגלדת, אולם דלקת פליקטנולרית של הלחמית לא תשאיר שום עקבות.
דלקת קרנית פריפרית עקב מחלה אוטואימונית
השינויים בקרנית הם משניים לדלקת בלובן העין, עם או בלי חסימת כלי הדם של הלובן. הסימנים הקליניים כוללים ווסקולריזציה, תסנין ועכירות, וכן הידקקות היקפית שעלולה להתקדם לכדי ניקוב.
כיב קרנית עקב מחסור בויטמין A
כיב קרנית טיפוסי הקשור לחוסר בויטמין A ממוקם במיקום מרכזי, לרב הנו דו צדדי, צבעו אפור והוא כרוני, עם היעדר מוחלט של ברק הקרנית באזור הסובב את הכיב. הקרנית הופכת רכה ונמקית (ומכאן המונח קראתומלציה (Keratomalacia)), וניקוב הוא סיבוך נפוץ. האפיתל של הלחמית עובר התקרנות (Keratinization), דבר המבוטא בהופעת נקודת בי-טוט (Bitot's spot). זהו אזור דמוי קצף בצורת משולש בתוך הלחמית, לרוב בצד הטמפורלי, עם בסיס המשולש בגובלת והתארכות הקודקוד כלפי זווית העין הצידית. בתוך משולש הלחמית המתקמט לכיוון מרכז הגובלת, ניתן לראות נפילה של חומר יבש המתקלף ממנו. משטח לחמית מנקודת בי-טוט יציג חיידקים סאפרופיטיים-בציליים יבשים רבים ((מוטות מעוגלים קטנים, Corynebacterium xerosis) ותאי אפיתל מקורנים (Keratinized) .
דלקת קרנית נוירוטרופית
בשלבים המוקדמים של כיב נוירוטרופי טיפוסי, תמיסת פלאורוסין תפיק הכתמה מנוקדת (Punctuate) של האפיתל השטחי. ככל שתהליך זה מתקדם, נחשפים אזורים בלתי סדירים. לפעמים האפיתל עשוי להיות חסר בשטח גדול של הקרנית. בהיעדר תחושת הקרנית, אפילו דלקת קרנית חמורה עלולה לייצר חוסר נוחות מעטה. החולים חייבים להיות מוזהרים ולדעת לחפש אדמומיות של העין, ירידה בראיה, או עלייה בהפרשות הלחמית, ולגשת לטיפול עיניים בהקדם במקרה של התפתחות אחד מהתסמינים.
דלקת קרנית חשיפתית
סוג זה של דלקת הקרנית יהיה סטרילי אלא אם כן הוא יזוהם משנית.
אבחנה
טיפול
כיב בשולי הקרנית (Marginal keratitis)
תסנין גבולי וכיבים
טיפול בדלקת עפעפיים על ידי רחצה על ידי שמפו וחומרים אנטימיקרוביאליים, אמור בדרך כלל לפתור את הבעיה. קורטיקוסטרואידים מקומיים עשויים להיות נחוצים במקרים חמורים. תכשירי סטרואידים מקומיים אמנם מקצרים את זמן המחלה ומקלים על התסמינים, אשר יכולים להיות לעתים קשים, אבל הטיפול הבסיסי של דלקת העפעפיים הוא חיוני בכדי למנוע הישנות. לפני התחלת טיפול בסטרואידים, יש לשלול כיב קטארלי (Catarrhal ulcer) בקרנית הנובע מדלקת קרנית הרפטית בגובלת. מכיוון שדלקת קרנית הרפטית גבולית היא בדרך כלל חסרת תסמינים עקב הרדמת הקרנית לה גורם וירוס ההרפס, לא קשה להבדיל בינו לבין הכיב הגבולי החיידקי המפיק כאב ורגישות יתר.
כיב מוראן (Mooren's ulcer)
הכיב אינו מגיב לא לאנטיביוטיקה ולא לסטרואידים. רעיון של כריתה כירורגית של גובלת הלחמית במאמץ להסיר חומרים רעילים נתמך לאחרונה. במקרים נבחרים, נעשה שימוש בהצלחה בהשתלת קרנית שכבתית טקטונית. טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון עשוי להיות מועיל במחלה מואצת.
דלקת פליקטנולרית של הקרנית והלחמית (Phlyctenular keratoconjunctivitis)
פליקטנולוס שאינו מטופל מתרפא לאחר תקופה של 10-14 ימים, אך טיפול מקומי עם תכשירי סטרואידים מקצר באופן דרמטי את מהלך ההחלמה ביום או יומיים, ולעתים אף מפחית את ההצטלקות והווסקולריזציה. לעומת זאת, כשהגורם הוא סטאפילוקוק התגובה לסטרואידים היא פחות דרמטית, והטיפול מורכב בעיקרו מהשמדת הזיהום החיידקי הסיבתי.
דלקת קרנית פריפרית עקב מחלה אוטואימונית
הטיפול מכוון לשליטה על המחלה המערכתית; טיפול מקומי לבדו אינו יעיל לרב, ושימוש בתרופות מדכאות חיסון נדרש לעתים קרובות. סיבוך של נקב בקרנית עלול לדרוש השתלת קרנית.
כיב קרנית עקב מחסור בויטמין A
חוסר מתון בויטמין A במבוגרים צריך להיות מטופל במנה של 30,000 יחידות / ליום במשך שבוע. במקרים מתקדמים נדרשים מינונים גבוהים בהרבה - 20,000 יחידות / לק"ג / ליום. ניתן להשתמש בסולפונאמיד (Sulfonamide) או במשחה אנטיביוטית באופן מקומי בעין בכדי למנוע זיהום חיידקי משני. הדרישה היומית הממוצעת של ויטמין A הנה 1500-5000 יחידות בינלאומיות לילדים, על פי הגיל, ו-5000 יחידות למבוגרים.
דלקת קרנית נוירוטרופית
שמירה על לחות הקרנית בעזרת דמעות מלאכותיות ומשחות סיכה עשויה לעזור להגן עליה. לאחר שדלקת קרנית מתפתחת, הדבר חייב להיות מטופל באופן מיידי. הטיפול האפקטיבי היעיל ביותר הוא לשמור על העין הסגורה באמצעות הדבקה של העפעפיים, או על ידי טרזורפיה (Tarsorrhaphy), או באמצעות שיתוק העפעף על ידי בוטולינום טוקסין ([Botox] Botulinum Toxin A). משקפי שחייה עשויים להיות שימושיים בלילה. זיהום קרנית משני חייב להיות מטופל כראוי.
דלקת קרנית חשיפתית
המטרה הטיפולית היא לספק הגנה ולחות על פני הקרנית כולה. שיטת הטיפול תלויה במצב היסודי: ניתוח פלסטי של העפעפיים, תיקון של אקסואופטלמוס, או שימוש באפשרויות שהוזכרו לעיל בדיון על דלקת קרנית נוירוטרופית.
פרוגנוזה
הצטלקות עקב כיב בקרנית היא הגורם העיקרי לעיוורון או לראייה לקויה ברחבי העולם. רוב מקרי איבוד הראייה ניתנים למניעה, אם האבחנה האטיולוגית נעשית מוקדם ובמרכז טיפולי מתאים.
דגלים אדומים
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אור קיזרמן, סגן מנהל מחלקת עיניים ומנהל שרות הקרנית, מרכז רפואי ברזילי