טיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים - הנחיה קלינית - Treatment of H Pylori in children and adolescence
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
קווים מנחים לטיפול בהליקובקטר פילורי בילדים ומתבגרים, תקציר - המלצות האיגוד האירופאי והצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, פורסם ב-J Pediatr Gastroenterol Nutr 2017:64:991-1003 | ||
הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים | |
עריכה | ד״ר מיכל קורי, ד״ר נעם זביט, ד״ר חני טאף - אוליבסטון | |
תאריך פרסום | ינואר 2018 | |
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הליקובקטר פילורי
זיהום בהליקובקטר פילורי (ה.פ.) נרכש בילדות ומהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות מחלה פפטית וסרטן קיבה. בניגוד למבוגרים, נדיר שילדים ומתבגרים יפתחו סיבוכים ארוכי טווח של הדבקה זו, ואף ייתכן שלזיהום בה.פ. בשנות הילדות המוקדמת ישנם יתרונות אימוניים.
הצורך בעדכון הקווים המנחים לטיפול בה.פ. נבע מירידה ביעילות של טיפולי הארדיקציה בילדים במקביל לעלייה בשכיחות של זנים העמידים לטיפול. למרות שזיהום בה.פ. תמיד גורם לדלקת מיקרוסקופית בקיבה, למרבית הילדים אין תסמינים או תלונות. עבודות מחקר בילדים אינן תומכות בכך שה.פ. גורם לכאבי בטן פונקציונאליים. אי לכך ההחלטה לבדוק ולטפל בה.פ. תעשה רק כאשר יש יתרון מובהק לבירור ולטיפול. מטרת הטיפול הנה ארדיקציה של החיידק במעל ל- 90% מהטיפולים ועל ידי כך למנוע טיפול אנטיביוטי חוזר או בירור מיותר. פרוטוקול הטיפול שהומלץ בעבר, לווה באחוז גבוה של כישלון טיפולי ואינו מומלץ יותר.
ההנחיות המוצגות מתבססות על הנחיות של האיגוד האירופאי והאיגוד הצפון אמריקאי למחלות דרכי עיכול כבד ותזונה בילדים ומתייחסות לילדים עד גיל 18 בארצות מפותחות. ההנחיות שונות מהנחיות המקובלות עבור מבוגרים מתוך התחשבות בשיקולי סיכון לעומת תועלת, התלויים בגיל המטופל ובהתייחסות לסוגי אנטיביוטיקה שאינם מאושרים לשימוש בילדים. הקווים המנחים אינם מהווים גישה טיפולית בלעדית. ייתכן צורך בשינויים מתוך שיקולים רפואיים המתחשבים בנתונים אישיים או אזוריים.
מוצגות לפניכם כל 16 ההמלצות. מתוכן סומנו ההמלצות המיועדות לרופאי ילדים ורופאי משפחה המטפלים בילדים.
- אלגוריתם לבחירת טיפול ארדיקציה להליקובקטר פילורי בילדים המתבטט על עמידות לאנטיביוטיקה
קביעת הגורם לתלונות
המטרה העיקרית בבירור קליני של תלונות גסטרואינטסטינליות היא לקבוע את הגורם לתלונות ולא רק את נוכחות הליקובקטר פילורי.
בהעדר כיב או ארוזיות (מחלה פפטית) בקיבה או בתריסריון, ארדיקציה של הליקובקטר אינה צפויה לגרום לשיפור בסימפטומים בילדים. במידה וישנו חשד למחלה אורגנית כגורם לכאבי הבטן מומלץ לבצע אנדומקופיה של מערכת העיכול העליונה ולא להסתפק בבדיקות לא פולשניות לאיתור נוכחות החיידק.
בירור קליני
- בזמן גסטרוסקופיה מומלץ כי יילקחו ביופסיות קיבה למבחן אוראז ותרבית להליקובקטר רק כאשר מתוכנן מתן טיפול לה.פ.
- במקרים בהם זיהום בה.פ. הוא ממצא מיקר׳ במהלך אנדוסקופיה, ניתן לשקול טיפול תרופתי לאחר דיון עם הילד והוריו על יתרונות וחסרונות הקשורים בטיפול.
- אסטרטגיה של ״בדוק וטפל״ (test and treat) אינה גישה טיפולית מומלצת בקרב ילדים.
מטרת הבירור הקליני היא לאתר את הסיבה לסימפטומים של הילד. כיוון שידוע שה.פ. אינו גורם לסימפטומים בהיעדר מחלה פפטית, לא מומלץ לבצע בדיקות בלתי פולשניות לאיתור נשאות לחיידק ובוודאי לא לטפל על סמך בדיקות אלו.
כיב
כאשר בזמן גסטרוסקופיה נמצא כיב בקיבה או בתריסריון יש לבצע בדיקה להליקובקטר פילורי. במידה וזוהה ה.פ. מומלץ לטפל ולאחר מכן לוודא ארדיקציה.
כאבי בטן
מומלץ לא לבצע בדיקה לאבחון הליקובקטר פילור׳ בילדים עם כאבי בטן פונקציונליים.
ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סיפטומים חריגים או סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות ה.פ., לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור ה.פ. תוצאה חיובית עלולה לגחם למתח מיותר אצל הילד והוריו, ואף להוביל לביצוע אכחסקופיה מיותרת לפי המלצות ROME IV.
במידה ומופיעים סימני אזהרה, יש לשקול אנדוסקופיה.
סימני האזהרה כוללים: כאבים בבטן ימנית עליונה או תחתונה, דיספאגיה, אודינופאגיה, הקאות חוזחת, דימום ממערכת העיכול, ירידה במשקל, שבירת עקומת גדילה, עיכוב בהתבגרות מינית, חום לא מוסבר, רקע משפחתי של מחלת מעי דלקתית, צליאק או מחלה פפטית.
5
6
7
8
9
10
11
12
13
טיפול קו ראשון
- טבלה 1 - המלצות לטיפול קו ראשון בהליקובטר פילורי
רגישות ה. פלור׳ | המלצות טיפוליות |
---|---|
רגישות ידועה | |
רגיש ל-CLA ו-MET | PPI - AMO - CLA למשך 14 יום במינון סטנדרטי או טיפול עוקב |
עמיד ל-CLA רגיש ל-MET | PPI - AMO - MET למשך 14 יום או טיפול משולב ביסמוט |
עמיד ל-MET רגיש ל-CLA | PPI - AMO - CLA למשך 14 יום או טיפול משולב ביסמוט |
עמיד ל-CLA ול-MET | PPI-AMO-MET למשך 14 יום עם מינון גבוה של מוקםיפן או טיפול משולב ביטסוט |
רגישות לא ידועה | |
מינון גבוה (טבלה 3) PPI - AMO - MET ל-14 יום או טיפול משולב ביטמוט |
אמוקסיצילין-AMO=amoxicillin
קלריטרומיצין-CLA=clarithromycin
PPl=proton pump inhibitor
מטרונדזול-MET=metronidazole
- הערות כלליות לטבלאות ולטיפול
- טיפול עוקב - Sequential therapy, הכולל 10 ימי טיפול. במשך 5 ימים ראשונים - PPI ,AMO, ב-5 ימים הבאים PPI ,CLA ,MET. החיסרון בטיפול זה הוא חשיפה לשלושה סוגי אנטיביוטיקה.
- אין לתת טיפול עוקב במידה וקיימת עמידות לאחת האנטיביוטיות או במקרים בהם הרגישות לא ידועה
- עמידות כפולה ל-CLA + MET - ניתן להתגבר על העמידות ל-MET ע״י מתן של טיפול למשך 14 יום הכולל PPI, AMO, MET עם מינון גבוה של מוקסיפן. (טבלה 2 ב). מעל גיל 8 ניתן לשקול טטרציקלין או לבופלוקסצין (דורש 29 ג) למשך 14 יום. טיפול זה אפשרי גם למתבגרים עם רגישות לפניצילין
- ביסמוט - המופיע בטבלאות מתייחס ל- Bismuth Subsalicylate אשר אינו קיים בארץ בצורה זו. התכשיר הקיים בארץ הינו Bismuth Subcitrate - בצורת דה-נול או קל-בטן. אין עבודות על יעילות תרופה זו
- PPI
- מינון גבוה יותר של PPI, משפר את הצלחת הטיפול המבוסס על AMO, CLA. ילדים צעירים זקוקים למינון גבוה יותר של PPI ביחס למשקל גוף בהשוואה למתבגרים ולמבוגרים, בכדי לגרום לדיכוי חומצה יעיל
- אזומפרזול - Esomeprazole (נקסיום) עובר פירוק איטי יותר באנשים בעלי פולימורפיזם גנטי המכתיב מטבוליזם מהיר של CYP2C19 ואי לכך בעל עדיפות. טיפול זה מאושר בישראל לילדים מעל גיל 12. מתחת לגיל זה דרוש 29-ג
- מינוני ה - PPI המופיעים בטבלאות מתייחסים לאזומפרזול ולאומפתול. במידה ומשתמשים ב - PPI אחרים יש להתאים את המינון
- אזומפרזול (נקסיום) ניתן לנטילה לפני או אחרי ארוחה לפי נוחות המטופל
- תרופות PPI אחרות יש ליטול כ-15 דקות לפני הארוחה. אזומפרזול (נקסיום) מתפזר במים וניתן לנטילה בצורה נוזלית.
- מינון PPI ואנטיביוטיקה יתבסס על משקל גוף לפי טבלה 2
- טבלה 2 א - מינון סטנדרטי
התרופה | טווח משקל (מ"ג) | מינון בוקר (מ"ג) | מינון ערב (מ״ג) |
---|---|---|---|
PPI | 24-15 | 20 | 20 |
34-25 | 30 | 30 | |
מעל 35 | 40 | 40 | |
MOXYPEN | 24-15 | 500 | 500 |
34-25 | 750 | 750 | |
מעל 35 | 1000 | 1000 | |
CLA | 24-15 | 250 | 250 |
34-25 | 500 | 250 | |
מעל 35 | 500 | 500 | |
MET | 24-15 | 250 | 250 |
34-25 | 500 | 250 | |
מעל 35 | 500 | 500 |
- טבלה 2 ב - מינון גבוה של אמוקסיצילין - AMOXICILLIN
טווח משקל (ק"ג) | מינון בוקר (מ״ג) | מינון ערב (מ״ג) |
---|---|---|
24-15 | 750 | 750 |
34-25 | 1000 | 1000 |
מעל 35 | 1500 | 1500 |
בדיקת תוצאות הטיפול
מומלץ לבדוק את תוצאות הטיפול כנגד ה.פ. לפחות 4 שבועות לאתר השלמת הטיפול, באמצעות אתת השיטות הבאות:
- מבחן נשיפה C13 או
- אנטיגן בצואה בשיטה מונוקלונלית
היעלמות התלונות אינה מדד להצלחת הטיפול בשל כך מומלץ לבדוק את העלמות החיידק בעזרת מבחן אמין לפחות 4 שבועות לאחר סיום הטיפול אינדיקציות לביצוע אנדוסקופיה וביופסיה חוזרת לצורך וידוא ארדיקציה של החיידק, הן נדירות, למעט במצבים של מחלה פפטית מורכבת.
מבחן נשיפה מסוג UBT- C13 - פחות אמין בילדים מתחת לגיל 6 שנים ולעיתים מתקבלת תשובה חיובית כוזבת, עקב נפח פיזור נמוך יותר וקצב יצירת פחמן דו חמצני שונה.
תשובות חיוביות כוזבות ייתכנו גם עקב בעיות טכניות -סירוב לבלוע את הסובסטרט או חיידקים בחלל הפה המייצרים אוראז.
בדיקות לזיהוי אנטיגן להליקובקטר בצואה המבוצעות כיום בקופת חולים בשיטה מונוקלונלית דו שלבית, הן אמינות במידה שווה לבדיקות נשיפה ואינן תלויות גיל.
טיפול חוזר
במקרים בהם הטיפול לארדיקציה של ה.פ. נכשל, טיפול חוזר יותאם על פי רגישות החיידק, גיל הילד המטופל וזמינות התרופות האנטיביוטיות השונות.
בהשוואה למבוגרים, קיימות פחות אופציות תרופתיות לטיפול קו שני בילדים. הגבלה זו מדגישה את החשיבות בבחירה מושכלת של הטיפול הראשוני, כדי למקסם את הסיכוי להצלחה.
לסיכום
ילדים עם כאבי בטן חוזרים, ללא סימני אזהרה, קרוב לוודאי סובלים מכאבי בטן פונקציונליים שאינם קשורים בנוכחות ה.פ.
לא מומלץ לבצע בדיקות לא פולשניות לאיתור ה.פ. גם כאשר הכאב ממוקם לאפיגסטריום, במרבית המקרים מדובר בדיספסיה פונקציונלית ־ Functional Dyspepsia. במידה שאין סימני אזהרה ניתן לתת טיפול קצר בחוסמי H2 או PPI במידה של חוסר תגובה מומלץ להפנות לגסטרואנטרולוג ילדים להמשך בירור. [1]
הקווים המנחים החדשים מתמקדים במתן טיפול לילדים אך ורק כאשר ישנה אינדיקציה ברורה, על סמך בדיקה אנדוסקופית. מומלץ שבמידת האפשר, הטיפול האנטיביוטי ייקבע על סמך רגישות החיידק ויינתן במינון גבוה. יש להדגיש את החשיבות בהקפדה על הטיפול במלואו.
ביבליוגרפיה
- ↑ Gastroenterology 2016; 150:1456 -1468