כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סוכרת מסוג 2 - סקירת קבוצות התרופות השונות
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| תרופות לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר ליאור טולקין | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
סוכרת הפכה למגיפה של העולם המערבי ושיעור חולי הסוכרת עולה גם במדינות המתפתחות. לפי ארגון הבריאות העולמי יש יותר מ-420 מיליון חולי סוכרת בעולם והמספר עולה מדי שנה. מכיוון שכך, הצורך במחקר ופיתוח של תרופות חדשות לסוכרת גדול, ואכן חברות התרופות משקיעות מאמץ רב בפיתוח תרופות מגוונות למחלת הסוכרת.
בעבר הוערכו תרופות לסוכרת בעיקר על פי יכולתן להוריד את ערבי הגלוקוז וההמוגלובין המסוכרר בדם, אך לאור העובדה שסוכרת היא במקרים רבים מחלה בעלת תסמינים מועטים, התגבש העיקרון שהמטרה בטיפול בסוכרת אינה רק הורדת ערכי הגלוקוז בדם אלא הורדת שיעור סיבוכי הסוכרת בטווח הרחוק. סיבוכים אלו כוללים פגיעה באברים שונים כולל העיניים, הכליות, מערכת העצבים, עורקי הרגליים, הלב, המח. עיקרון חשוב נוסף הוא בטיחות התרופות. חלק מהתרופות הוותיקות לסוכרת הראו יעילות מרשימה מבחינת הורדת ערכי הגלוקוז בדם אך גרמו לתופעות לוואי, בעיקר להיפוגליקמיה ולעלייה במשקל. בשנים האחרונות יש דגש מיוחד של ארגוני הבריאות על בטיחות קרדיווסקולארית ויש תרופות בעלות יעילות קרדיווסקולארית מוכחת. בבואנו לבחור טיפול תרופתי לסוכרת אנו צריכים לקחת בחשבון לא רק את יעילות התרופה בהורדת ערכי הגלוקוז בדם אלא את יעילותה בהורדת סיבוכי סוכרת, רמת הסיכון שלה להיפוגליקמיה ולהשמנה, הפרופיל הקרדיווסקולארי והכלייתי שלה וכן גורמים פארא-רפואיים כגון מחיר התרופה וכיסויה הביטוחי ולהתאימה למטופל העומד בפנינו. קיימים קווי הנחיה בישראל[1] ובעולם[2] הנדרשים לסוגיה זו. במאמר זה אסקור את התרופות העיקריות הנמצאות בשימוש בישראל. בטבלה 1 ו-2 מפורטות שמות התרופות הגבריות והמסחריות.
ביגואנידים - Biguanides: במשפחה זו תרופה אחת בלבד, מטפורמין (Metformin). מנגנון הפעולה העיקרי של המטפודמין הוא הפחתה של ייצור גלוקוז בכבד. התרופה אינה גורמת היפוגליקמיה או עלייה במשקל ויש מחקרים המעידים על יעילותה בהורדת שיעור סיבוכי הסוכרת[3]. ארגוני בריאות שונים ממליצים על מטפורמין כתרופת הבחירה בקו הראשון לטיפול ברוב הסוכרתיים.
סולפונילאוריאה- Sulfonylurea: משפחה ותיקה של תרופות לסוכרת. מנגנון הפעולה של תרופות אלו הוא גירוי תאי בטא בלבלב להפריש אינסולין. התרופות חוסמות תעלות אשלגן על ממברנת התא ובעקבות שינוי המתח החשמלי בתא, יוני סידן נכנסים לתא דרך תעלות סידן וגורמים להפרשת אינסולין. מדובר בתרופות פוטנטיות מבחינת הורדת ערכי הגלוקוז בדם ובעלות שימוש נרחב בעבר, אך בשל סיכון יתר להיפוגליקמיה השימוש בתרופות אלו פחת בשנים האחרונות.
גלינידים - Glinides: תרופות אלו דומות למשפחת הסולפונילאוריאה מבחינת מנגנון הפעולה אך שונות מבחינות אחרות. מדובר בתרופות בעלות זמן מחצית חיים קצרה של כשעה ופינויין מתבצע בכבד, כך שהן מתאימות בעיקר לטיפול פרנדיאלי ולחולי כליות. גם תרופות אלו עלולות לגרום להיפוגליקמיה, אם כי פחות מאשר תרופות מקבוצת הסולפונילאודיאה.
חסמי אלפא גלוקוזידאז - Alpha Glucosidase inhibitors: תרופות המפחיתות את ספיגת הגלוקוז במעי ועל ידי כך מונעות עלייה ברמת הגלוקוז בדם. Acarbose היא הנציגה היחידה מקבוצה זו בישראל. מדובר בתרופה שאינה גורמת היפוגליקמיה או לעלייה במשקל אך השימוש בתרופה מוגבל מאוד בשל תופעות לוואי גסטרואינטסטינליזת ובעיקר גזים.
גליטזונים - Thiazolidinediones: תרופות הפועלות על מנגנון חשוב בפתוגנזה של סוכרת מסוג 2. תרופות אלו מגבירות את הרגישות לאינסולין על ידי הפעלה של PPaRy. ה- Rosiglitazone שהייתה בשימוש נרחב בעבר הוצאה משימוש בשל עבודות שהציגו קשר בין התרופה לבין עלייה בארועים לבביים ותמותה[4] (אם כי לאחר כמה שנים ברוויזה של העבודות הקשר הזה הוטל בספק). יש בשימוש תרופה אחת, ה-Pioglitazone. התרופה אינה גורמת היפוגליקמיה אך עלולה לגרום לאגירת נוזלים, לעלייה במשקל ולהחמרה באי ספיקת לב וכן לירידה בצפיפות העצמות. כמו כן הועלה חשד לסיכון מוגבר לסרטן כיס השתן אך חשד זה לא הוכח.
תרופות הפועלות על בסיס האפקט האינקרטיני
אפקט זה מתאר את התופעה שגלוקוז הניתן דרך להיפוגליקמיה. קבוצת התרופות הזאת פוטנטית יותר מאשר חסמי ה-4קקס ויש להן יתרון נוסף בכך שעל ידי האטת ריקס הקיבה ופעולה ישירה על מרכז השובע במח, הן גורמות לירידה בתאבון ובעקבות זאת ליתרה במשקל. תרופות מקבוצה זו הראו בטיחות קרדיווקולאתת ותרופה אחת אף הדגימה יתדה בסיכון למוות מסיבה קרדיזזסקולארית*. חסמי Sodium glucose cotransporter 2) SGLT2 inhibitors): תרופות החוסמות את התעלה העיקתת בכליה שאחראית לספיגה בחזרה של גלוקוז שעבר סינון גלומרולת ועל ית כך ריכוז הגלוקוז בשתן עולה ואילו תבוזו בדם יורד. למנגנון פעולה זה, שאינו קשור לפעולת אינסולין, יתרונות חשובים הכוללים יתדה משמעותית ברמות הגלוקת בדם ללא הגברת הסיבון להיפוגליקמיה, נטייה לירידה במשקל (בשל איבוד קלוריות בשתן) ויתרה קלה בערכי לחץ הדם. בעבודות שבדקו טיפול EmpagliflozinO בסוכרתיים בעלי סיכון קריווסקולאת גבוה נצפתה תירה משמעותית בתמותה קרתווסקולארית ובאשפוזים בשל אי ספיקת לב7 ובן כלימה של נזק כלייתי מהסוכות. תופעות הלוואי העיקריות כוללות עלייה מסוימת בשכיחות זיהומים גניטליים וזיהומים בדרכי השתן. יש לציין תופעת לודאי נדירה אך משמעותית והיא התפתחות של Diabetic Ketoacidosis שעלולה להתרחש גם ברמות תקינות של גלוקוז בדם. קיימות בשוק תכשירים המשלבים מטפורמין עם 2-sglt. אינסולין (insulin): קבוצה של תחפות פוטנטיות לסוכרת הניתנות מחקות תת עוריות. אע יודעים היום שעוד טרם שמטופל עומד בקחטריונים לאבחנה לפחות מ-50% ומכאן ההיגיון לטיפול באינסוליץ גם בסוכרת מסוג 2. תופעות הלוואי העיקריות של אינסולץ הן היפוגליקמיה ועלייה במשקל. ניתן לחלק את תכשירי האינסולין ל 3 קבוצות 1 . אינסולין ארוך טווח. 2• אינסולין קצר טווח. 3. אינסולין משולב. אינסולין בזאלי - בעבר האינסולין היחיד בעל זמן פעולה אתך היה NPH-n אך משך פעולתו היה סביב חצי יממה ונדרשו 2 זריקות לכיסוי 24 שעות. כמו p עצמת פעילותו לא הייתה אחידה לאורך זמן הפעולה והסיכון להיפוגליקמיה היה יחסית גתל. בהמשך פותחו תכשירי אינסולין מאלי אנאלוגים שנתנו כיסוי ארוך יותר עם פעילות דומה במשך תב שעות היממה. התכשיר הראשון מסוג זה היה Glargine ומחקר גדול הוכיח לגביו בטיחות קרדיווסקולארית*. לאחר מכן פותח ^Detemir הנפוץ לשימוש גם בהריון". בהמשך פותח האינסולץ ^Biosimilar הראשון הדומה מבחינה ביולוגית ^0Glargine,. בשנים האחרונות פותחו תכשית הדור הבא של קבוצת האינסולין הבזאלי ^Degludec-rn Toujco הנותנים זמן פעולה מעבר ל-24 שעות, רמה עוד יותר אחידה במשך היממה וגמישות בזמן ההזרקה עם בטיחות קרריווסקולארית מוכחת"•“. אינסולין קצר טווח ־ אינסולץ המיועד לכיסר ארוחה. בעבר השתמשנו 0-Regular insulin שהיה קצר טווח יחסית ^nph אך החל לפעול רק כ־30 דקות לאחר הזרקתו, שיא פעולתו כ־2-4 שעות לאחר הזרקתו ומשך פעולתו עד 8 שעות. בשנים האחרונות פותחו תכשירי אינסולין קצר טווח אנלוגים להם תחילת פעולה מהירה תוך כ-10 דקות. שיא פעולה