מוגבלות שכלית התפתחותית - Intellectual disability
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
מוגבלות שכלית התפתחותית | ||
---|---|---|
Intellectual disability | ||
שמות נוספים | פיגור שכלי, אוליגופרניה | |
ICD-10 | Chapter F 70.–Chapter F 79. | |
ICD-9 | 317
–319 |
|
MeSH | D008607 | |
יוצר הערך | ד"ר מיכאל דובלין | |
מבוא
פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, פגיעות בכושר ההתבטאות ופגיעות חברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג.
פיגור שכלי מחולק לארבע רמות: קל, בינוני, קשה, ועמוק.
אפידמיולוגיה בישראל
שכיחות: כ- % 0.8 מהלידות.
מספר ילדים מיוחדים בישראל (בהערכה גסה – אין רישום מלא בישראל בשל מגזרים שלמים שלא מעבירים רישום) 40,000 ילדים . מוכרים ומטופלים ע"י השרות למפגר: 18,500.
שכיחות הפרעות נפשיות בקרב הסובלים מפיגור: כ- 30-60% דהיינו: פי- 3 מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.
ההפרעות הידועות בקרב הסובלים מפיגור שכלי:
כל סוגי הפסיכופתולוגיה:
- הפרעות פסיכוטיות
- הפרעות אישיות
- הפרעות אפקטיביות
- הפרעות נוירוטיות, בפרט: חרדה
כ- 10.07% מחניכי המוסדות למפגרים מאובחנים כבעלי DUAL- DIAGNOSIS
כ- 22.1% מחניכי המוסדות נחשבים כאי- שקטים. האבחנות הפסיכיאטריות השכיחות הן של פסיכוזה. רוב האנשים עם פיגור המופנים להערכה פסיכיאטרית הם בעלי פיגור קל ובינוני שיוצרים בעיות התנהגות הגורמות לצוות הטיפולי מעמסה מיוחדת והם אלו שמבקשים עזרה.
לגבי אנשים עם פיגור קשה ועמוק נמצא שגם אצלם יש הפרעות נפשיות ורגשיות קשות אך נוטים לייחס את התנהגותם האב-נורמלית למגבלות השכליות הקשות.