כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק גיל המעבר - טיפול בתסמינים - Menopausa
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| גיל המעבר - טיפול בתסמינים | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| שמות נוספים | אפשרויות הטיפול בתסמיני גיל המעבר ובהמשך חיי האישה | |
| יוצר הערך | פרופסור ברי קפלן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – גיל המעבר
עם העלייה בתוחלת החיים בעולם, כאשר תוחלת החיים של נשים בישראל היא 84 שנה והכניסה לגיל המעבר בארץ היא בגילאי 49-48 שנה לערך, הנשים בישראל חיות יותר משליש מחייהן לאחר תקופת המעבר.
עם הפסקת המחזור החודשי, הפסקה הנובעת מירידה דרמטית של ייצור האסטרוגן בשחלות, חוסר זה של אסטרוגן בגוף האישה גורם לתופעות רבות הקשורות בכל האתרים בגוף שעליהם משפיע האסטרוגן, ואתרים אלה נמצאים כמעט בכל איבר בגוף האישה.
תופעות חוסר האסטרוגן מתחילות בצורת גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, ירידה באנרגיה הכללית, ירידה בחשק המיני, וממשיכות בשינויים בריריות הנרתיק וצינורית השתן, וכל אלה כקדימון להידרדרות מתמשכת של מצב העצמות, הלב, כלי הרם ואיברים נוספים בגוף האישה.
המטרה היא, אם כן, שיפור בריאות האישה בגיל המעבר שתיעשה קודם כל על ידי הנחיות לתזונה נכונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ובדיקות מונעות המומלצות בתקופה זו, כגון ממוגרפיה ובדיקת צפיפות העצם, ובהמשך טיפול תרופתי בתפירה אישית המותאמת לצורכי המטופלת.
הטיפול ההורמונלי החלופי
החוסר ההורמונלי באסטרוגן מצריך טיפול בהורמון האסטרוגן. הטיפול ניתן בעיקר להקלת התופעות הראשוניות של גיל המעבר כגלי חום, הזעות לילה, דפיקות לב מואצות והפרעות שינה, ובהמשך הטיפול נחשב למונע אפשרי או לדוחה מצבים מסוימים של מחלות כרוניות כגון בעיות במערכת המין והשתן, ירידה במסת וחוזק העצם, מחלות לב וכלי דם. נשים פונות בצדק לנותני השירות הרפואי בבבקשה לקבלת תשובות מוחלטות לשאלה האם להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי, והערכת האיזון בין תועלת וסיכון למטופלת מהווה, אם כן, אתגר אף לרופא המנוסה ביותר.
הסיכון בטיפול הורמונלי שונה מאישה לאישה, תלוי בסוג הטיפול, במינון, במשך הטיפול, בצורת מתן הטיפול, גיל התחלת הטיפול ובצורך בתוסף מעבר לטיפול באסטרוגן המגן על הרחם בנשים שלא עברו כריתת רחם. קיים צורך בהתאמה אישית של הטיפול תוך הגברת היתרונות והפחתת הסיכון בטיפול. אחת לתקופה יש לבחון שוב את היחס בין תועלת לסיכון הכרוכים בטיפול.
הטיפול ההורמונלי יעיל בעיקר בשנים הראשונות של הכניסה לתקופת המעבר וניתן להמשיכו שנים רבות בהתאם לרצון המטופלת ולהעדר הוראות נגד. זאת, תוך מעקב רפואי צמוד. אין להתחיל טיפול כאשר עברו יותר מעשר שנים מהכניסה לגיל המעבר. נשים צעירות אשר נכנסו לגיל המעבר בטרם עת זקוקות לטיפול הורמונלי לפחות עד לתאריך הצפוי של כניסה לגיל המעבר במועדה, קרי עד לגיל 50 ואז ניתן להחליט על המשך הטיפול.