כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תוספי תזונה והרגלים בהיריון - נייר עמדה
כותרת
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 29 - תוספי תזונה והרגלים בהיריון | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם | החברה לרפואת האם והעובר החברה לרפואת נשים בקהילה  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | יולי 2019 |
| יוצר הערך | כותבי הערך |
מבוא
לתזונה האימהית במהלך ההיריון יש השפעה קצרת טווח וארוכת טווח על מצבי בריאות וחולי בהרה עצמה וגם אצל העובר היילוד והבוגר. למרות מחקרים רבים בתחום זה, עדיין קיימות שאלות שאינן פתורות. מרבית המחקרים בתחום, הם מחקרי עוצבה רטרוספקטיביים עם ערפלנים רבים המשפיעים על איכות המידע ועל טיב ההמלצות הנגזרות ממנו.
המטרה של נייר העמדה, להבהיר את עמדת האיגוד באשר לחלק מהמרכיבים בנושא התזונה וההרגלים בהיריון.
במקום שהוא קיים, דירוג EBM יופיע בצבע ירוק
עליה במשקל בהיריון
[Level II]
משקל תקין לפני הכניסה להיריון ועליה מותאמת במשקל במהלך ההיריון, מפחיתים את הסיכון לסיבוכי היריון כמו יתר לחץ-דם, סוכרת ולידה מוקדמת וכן, מפחיתים את הסיכון ללידה בניתוח קיסרי.
תוספת המשקל המומלצת במהלך השליש הראשון להיריון: 0.5-2 ק"ג.
תוספת המשקל המומלצת בהיריון עם עובר יחיד בהתאם ל-BMI בתחילת ההיריון:[1] [2]:
| BMI בתחילת ההיריון | תוספת משקל בכל ההיריון בק"ג | תוספת המשקל לשבוע בשליש שני ושלישי להיריון |
|---|---|---|
| תת משקל 18.5 > BMI | 12.5-18 | 0.51 |
| משקל תקין 24.9 > 18.5 < BMI | 11.5-16 | 0.42 |
| משקל עודף 29.9 > 25 < BMI | 7-11.5 | 0.3 |
| השמנה 30 < BMI | 5-9 | 0.22 |
תוספת המשקל המומלצת בהיריון עם תאומים בהתאם ל-BMI בתחילת ההיריון [1] [2]:
| BMI בתחילת ההיריון | תוספת משקל בכל ההיריון בק"ג |
|---|---|
| תת משקל 18.5 > BMI | אין מספיק מידע |
| משקל תקין 24.9 > 18.5 < BMI | 17-25 |
| משקל עודף 29.9 > 25 < BMI | 14-23 |
| השמנה 30 < BMI | 11-19 |
ויטמינים לנשים בהיריון
[Level III]
תוספת ויטמינים לנשים בהיריון (Multivitamin) מומלצת ע"י מרבית ארגוני הבריאות, בעיקר לנשים בסיכון מוגבר: הריונות מרובי עוברים, צמחוניות, מעשנות כבדות, הרות בגיל ההתבגרות, הרות עם אי-סבילות ללקטוז.
ברזל בהיריון
[Level II]
במהלך ההיריון וההנקה נדרשת צריכת ברזל מוגברת. מרבית הנשים, אינן יכולות למלא צורך זה ע"י תזונה בלבד. חסר בברזל עלול להוביל לאנמיה אימהית העלולה לגרום לסיבוכי היריון כמו לידות מוקדמות והאטה בצמיחה התוך-רחמית.
מומלץ על מתן יומי של Elemential Iron במינון יומי של 30 מ"ג לכל הרה החל מהשליש הראשון להיריון כדי למנוע אנמיה [3].
30 mg of elemental iron שווה ערך ל[3]:
- 150 mg ferrous sulfate heptahydrate
- 90 mg ferrous fumarate,
- 250 mg ferrous gluconate
ניתן להמליץ על תוספת ברזל על פי רמת הפריטין. כאשר רמות הפריטין מעל 70 מיקרוגרם לליטר, אין צורך בתוספת ברזל. כאשר הרמות בין 30 ל-70 מיקרוגרם לליטר מומלץ ליטול 30-40 מ"ג ברזל ליום וכשהפריטין נמוך מ-30 מיקרוגרם לליטר, מומלץ ליטול מינון יומי של 80-100 מ"ג ברזל ליום [4].
מומלץ ליטול את תכשירי הברזל עם כוס מים מלאה, שעה לפני או אחרי מוצרי חלב, קפאין או ביצים. מומלץ ליטול עם מיץ הדרים או עם ויטמין C כדי להגביר את הספיגה.
כאשר יש בעיית ספיגה, או במקרים בהם רמות הפריטין אינן עולות למרות טיפול פומי וההמוגלובין נמוך מ-9 גרם %, יש לשקול טיפול בברזל תוך- ורידי, המועדף מבחינת פרופיל תופעות הלוואי הוא Ferric Gluconate.
במקרים של אנמיה סימפטומטית יש צורך במתן דם.
חומצה פולית
חומצה פולית[5] [6] [7] [8] היא ויטמין מקבוצה B. היא חיונית לבנייה תקינה של DNA. מזונות עשירים בחומצה פולית כוללים: ירקות עם עלים ירוקים, קטניות ופירות הדר.
נטילה של חומצה פולית החל משלושה חודשים טרם ההתעברות ובמשך שלושת החודשים הראשונים של ההיריון, מקטינה את הסיכון למומים מולדים ובפרט מום מולד בתעלה העצבית (Neural tube defect) ב-50%-70%. [Level I]
משרד הבריאות קבע כי יש להמליץ לכל הנשים בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום.
יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4-5 מ"ג ליום לנשים מקבוצות הסיכון הבאות:[Level II]
- נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית (Neural tube defect)
- זוגות אשר להם קרוב משפחה אח, אחות, אחיין או אחיינית עם מום מולד בתעלה העצבית
- נשים המטופלות בתרופות אנטי-אפילפטיות. נשים המטופלות ב-methotrexate או בליתיום
- נשים עם סוכרת טרום-הריונית
- נשים עם BMI מעל 30. נשים הצורכות אלכוהול
- נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי לדוגמה: crohn's disease, celiac
- נשים עם מוטציות של MTHFR או עם רמות הומוציסטאין גבוהות
קיים מידע המראה, כי טיפול בחומצה פולית במינון של 4-5 מ"ג לכל הנשים יעיל יותר בהפחתה של סיכון למומים עובריים בהשוואה למינון של 0.4 מ"ג ליום. מינון זה עלול למסך אנמיה מחסר ויטמין B12 ולכן, לנשים המטופלות במינון של 4-5 מ"ג ליום יש לשקול מעקב אחר רמות B12 בדם. [Level II]
צריכת סידן בהיריון
להתפתחות תקינה של שלד העובר נדרשים 30 גרם סידן במהלך ההיריון. ספיגת הסידן עולה במהלך ההיריון כדי לספק את צורכי העובר המתפתח.
צריכת הסידן המומלצת לנשים במהלך ההיריון וההנקה היא 1000 מ"ג ליום[9]. [Level II]
יתכן, יתרון במתן תוספת סידן למניעה של רעלת היריון לנשים בקבוצת סיכון. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע זאת בוודאות.
ויטמין D
לויטמין D[10] [11] יש תפקיד חשוב בספיגה של סידן ובבניית השלד והשיניים של העובר. כמו כן, הוא משפר את הפעילות של המערכת החיסונית ולכן, חיוני להתפתחות תקינה של העובר וכנראה שגם למניעה של זיהומים. בחלק מהעבודות התצפיתיות נמצא קשר בין חסר של ויטמין D לבין התפתחות של סוכרת בהיריון, הפרעה בגדילת העובר ברחם וסיכון מוגבר ללידה מוקדמת וללידה בניתוח קיסרי.
המקור העיקרי לויטמין D הוא בספיגה דרך העור מקרני השמש ובמינונים נמוכים יותר, מתזונה. רמות החציון של ויטמין D באוכלוסייה, מושפעות מאזורים גאוגרפיים שונים, מעונות השנה ומצבע העור.
אין הגדרות ברורות מה הן הרמות התקינות של ויטמין D בדם האם בהיריון ומה הערך התחתון אשר רמות הנמוכות ממנו, כרוכות בעלייה בסיכון לסיבוכי היריון. מקובל להגדיר חסר בויטמין D כאשר הרמות של 25-hydroxy-vitamin D בסרום נמוכות מ-20 ננוגרם למיליליטר (שווה ערך ל-50 ננומול לליטר).
אין מספיק מידע כדי לתמוך בביצוע סקר לרמות ויטמין D בכל ההרות אלא, רק לאוכלוסיית הנשים שבסיכון לחסר ויטמין D: צמחוניות, חשיפה מועטה לשמש, כהות עור, סובלות מהפרעות ספיגה, נשים עם סינדרום נפרוטי, אי-ספיקת כליות, נשים הנוטלות תרופות אנטיאפילפטיות או נשים הסובלות מהיפופרתירואידיזם. אם מאובחן חסר בויטמין D יש לתת תוספת במינון של: 1000-2000 IU/d.
אמנם ידוע, כי נטילה של ויטמין D מעלה את רמתו בדם, אבל המינון הנדרש אינו ברור, הרמה המיטבית בדם לא ודאית וכמו כן, לא הוכח שיפור בתוצאות ההיריון עם העלייה ברמות ויטמין D בדם. ה-FDA ממליץ על צריכה יומית של 600 IU/d. במרבית הויטמינים להרות יש 400 IU/tablet.
[Level II]
אומגה 3
חומצת שומן אלפא לינולאית (ALA - alfa linoleic acid)[12] [13] [14] היא חומצת שומן חיונית שאינה יכולה להיווצר בגוף ומקורה חייב להיות מתזונה (שמן קנולה, שמן וזרעי פשתן, אגוזי מלך, קטניות וירקות עליים ירוקים). החומצה האלפא לינולאית מהווה את המקור ליצירה של שתי החומצות הארוכות בקבוצת האומגה 3 - איקוזפנטנואית (EPA - eicosapentanoic acid) ודוקוזהקסנואית (DHA - docosahexanoic acid). המקורות התזונתיים ל-2 חומצות השומן - EPA -DHA, הם דגי מים עמוקים (בעיקר דגים שמנים) וכן אצות ימיות.
לחומצות השומן הארוכות מסדרת אומגה 3 תפקיד חיוני בפעילות דלקתית וחיסונית בגוף והן בעלות השפעה על פעילות מערכת הקרישה. חומצת השומן הארוכה DHA נפוצה במוח ומשפיעה על תהליכי הזיכרון וקוגניציה, על למידה ועל התפתחות הראיה.
מחקרים תצפיתיים קושרים בין חסר באומגה 3 לפגיעה בהתפתחות נוירולוגית וקוגניטיבית של היילוד והתינוק ולעלייה בסיכון לתחלואה אימהית ועוברית. כמו כן, מחקרים תצפיתיים מצאו כי תזונה עשירה בדגי-ים במהלך ההיריון, הפחיתה לידות מוקדמות ולידות של תינוקות בעלי משקל נמוך. [Level II-III]
שני מחקרים אקראיים מצאו שצריכה מוגברת של שמן דגים הפחיתה לידה מוקדמת ושיעורי לידות של תינוקות במשקלים נמוכים בנשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת. לא נמצאה ירידה בשכיחות דיכאון שלאחר לידה לאימהות שצרכו כמות מספקת של אומגה 3 [Level II].
לילדים של אימהות אשר נטלו שמן דגים במהלך ההיריון וההנקה נמצאו מדדי אינטיליגנציה ועיבוד מנטאלי גבוהים יותר בגיל 4 שנים [Level III].
על סמך המידע הקיים, מסתמן כי צריכת אומגה 3 במהלך ההיריון וההנקה עשויה להוות יתרון בהתפתחות המנטאלית של הילדים ובהארכה מסויימת של משך ההיריון [Level II-III].
בהיריון ובהנקה מומלץ לצרוך 200-300 מ"ג DHA+EPA ליום. במדינות רבות בעולם ובכללן ישראל, מרבית הנשים, אינן מגיעות לרמות המומלצות ע"י תזונה בלבד. ההמלצה המקובלת כיום, היא לצרוך שתי מנות דג לשבוע או תוסף הכולל אומגה 3.
יוד
כותבי הערך
צוות עדכון נייר העמדה (2018)
ד"ר מאיה פרנק וולף, פרופ׳ אריאל מני, פרופ׳ טל בירון-שנטל, פרופ׳ יואב יינון, פרופ׳ משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ׳ משנה קליני עדו שולט, פרופ׳ אייל שיינר. החברה לרפואת האם והעובר.
מהדורה ראשונה מ-2012
בשיתוף החברה לרפואת האם והעובר והחברה לרפואת נשים בקהילה. חברי הועד לרפואת האם והעובר: פרופ׳ יריב יוגב - יו"ר, ד"ר מיכל קובו, ד"ר סורינה גריסרו, ד"ר יואב יינון, פרופ׳ אייל שיינר, פרופ׳ משנה עדו שולט, ד"ר זהר נחום.
חברי ועד החברה לרפואת נשים בקהילה: ד"ר נגה פורת - יו"ר ד"ר רובי אמסטר, ד"ר אידה אמודאי , פרופ׳ שמואל לוריא, ד"ר משה רויבורט, ד"ר אדוארדו שכטר, ד"ר יוחנן שמעוני.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Weight gain during pregnancy. Committee 12. Opinion No. 584. American College of Obstetricians and Gynecologists. Obstet Gynecol 2013;121:210-2.
- ↑ 2.0 2.1 www . iom . edu / CMS/3788/48191/680 04/6823 0. aspx. (Accessed May 29, 2009).
- ↑ 3.0 3.1 WHO. Guideline: Daily iron and folic acid supplementation in pregnant women. Geneva, World Health Organization, 2012.
- ↑ Milman N. Iron prophylaxis in pregnancy- general or individual and in which dose? Ann Hematol 2006; 85:821-828.
- ↑ MRC Vitamin Study Research Group. Prevention of neural tube defects: result of the Medical Research Council Vitamon Study. Lancet, 1991;338:131-7.
- ↑ Czeizel AE, Duas I. Prevention of the first occurance of neutal tube defects by periconceptional vitamin supplementation. N Engl J Med, 1992;327:1832-5.
- ↑ Czeizel AE, Duas I. Prevention of the first occurance of neutal tube defects by periconceptional vitamin supplementation. N Engl J Med, 1992;327:1832-5.
- ↑ טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות
- ↑ http://ods. od. nih/gov/factssheets/ Calcium_pf.asp.
- ↑ Vitamin D supplementation for women during pregnancy (Review) 2012 The cochrane collaboration.
- ↑ Aghajafari F, Nagulesapillai T, Ronksley PE, Tough SC, O'Beirne M, Rabi DM. Association between maternal serum 25-hydroxyvitamin D level and pregnancy and neonatal outcomes: systematic review and meta-analysis of observational studies. BMJ. 2013;346:1169.
- ↑ Makrides M, Gibson RA, McPhee AJ, Yelland L, Quinlivan J,Ryan P. DOMInO Investigative Team Effect of DHA Supplementation During Pregnancy on Maternal Depression and Neurodevelopment of Young Children: A Randomized Controlled Trial. JAMA. 2010; 304(15):1675-1683.
- ↑ Makrides M, Duley L, Olsen SF.Marine oil, and other prostaglandin precursor, supplementation for pregnancy uncomplicated by pre-eclampsia or intrauterine growth restriction. Cochrane Database Syst Rev. 2006 19;3:CD003402.
- ↑ Imhoff-Kunsch B, Briggs V, Goldenberg T, Ramakrishnan U. Effect of n-3 long chain polyunsaturated fatty acid intake during pregnancy on maternal, infant and child health outcomes: a systematic review. Pediatric & Perinatal Epidemiology. 2012;26(1):91-107.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאיה פרנק וולף, פרופסור אריאל מני, פרופסור טל בירון-שנטל, פרופסור יואב יינון, פרופסור משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופסור משנה קליני עדו שולט, פרופסור אייל שיינר