כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק Low-density lipoprotein receptor-related protein 4
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| Low-density lipoprotein receptor-related protein 4 | |
|---|---|
| שמות אחרים | LRP4; multiple epidermal growth factor-like domains 7 (MEGF7) |
| מעבדה | כימיה בדם ובנוזל השדרה |
| תחום | זיהוי נוגדנים כנגד LRP-4 במקרי חשד ל-myasthenia gravis. |
 | |
| טווח ערכים תקין | טיטר שלילי של נוגדנים כנגד LRP-4. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מיאסטניה גראביס
ב-myasthenia gravis (להלן MG) נוגדנים עצמיים פתוגניים מכוונים כנגד חלבוני-יעד חוץ-ממברנליים בתר-סינפטיים בצומת עצב-שריר. כאשר נוגדנים אלה תוקפים נפגע מעבר האיתות בין העצב לשריר, שהוא נקודת הציון הקלינית של המחלה, המתבטאת בחולשת שרירים.
זוהו שלושה נוגדנים פתוגניים: האחד כנגד הקולטן לאצטילכולין (AChR), השני כנגד האנזים קינאז הספציפי כנגד שריר (MuSK), והשלישי כנגד LRP-4 (low-density lipoprotein-related protein (Zisimopoulou וחב' ב-Autoimmunity Review משנת 2013, ו-Meriggioli ו-Sanders ב-Expert Review in Clinical Immunology משנת 2012). נוגדנים כנגד החלבון agrin המופרש מתאי עצב התגלו בחולי MG (Zhang וחב' ב-PLos One משנת 2014, Gasperi וחב' ב-Neurology משנת 2014). למרות שהנוגדנים כנגד agrin נמצאו מפחיתים צברים של AChR ב-myotubes, הם לא הוכחו כפתוגנים במודלים של חיות (Drachman ו-Kaminski ב-Neurology משנת 2014).
Myasthenia gravis היא מפגע אוטו-אימוני המאופיין על ידי ptosis חולשת שרירים כללית, כתוצאה מפגם בהעברת איתות בסינפסה בצומת עצב-שריר (Romi וחב' ב-Acta Neurol Scand משנת 2006, Newsom-Davis ב- Acta Myologia משנת 2007, ו-Farrugia ו-Vincent ב-Curr Opin Neurol משנת 2010). בערך ב-80% מאלה עם MG, המחלה מתפתחת בתיווך של נוגדנים כנגד הקולטן של אצטילכולין (להלן AChR) (Lindström וחב' ב-J Exp Med משנת 1976). נוגדנים אלה מפחיתים את מספר הקולטנים המתפקדים ב-endplate של סיבי השריר (Drachman וחב' ב-Ann NY Acad Sci משנת 1987), משרים נזק בתיווך משלים (complement) (Engel ב-Prog Brain Res משנת 1979) וחוסמים את הקישור של אצטילכולין לקולטניו (Burger וחב' ב-Muscle Nerve משנת 1990). עד 50% בין בעלי נוגדנים אלה עם MG ללא נוגדנים עצמיים כנגד AChR, נתגלו נוגדנים כנגד LRP-4 (Hoch וחב' ב-Nature Med משנת 2001, McConville וחב' ב-Ann Neurol משנת 2004, ו-Guptill וחב' ב-Muscle Nerve משנת 2011).
נוגדנים כנגד AChR מוצאים ב-90% מהמטופלים עם MG מפושטת, ובערך ב-50% באלה עם תסמינים עיניים מבודדים. נוגדנים אלה הם בעיקר מהסוג IgG1 ו-IgG3 , והנזק הנגרם על ידי נוגדנים אלה מסתייע על ידי הרס בתיווך משלים (complement) של הממברנה הבתר-סינפטית על ידי צימות של קולטנים שכנים (Verschuuren וחב' ב-Autoimmunity Reviews משנת 2013). שינויים קדם-סינפטיים , כגון הגברת הפרשה של אצטילכולין כתגובה לדה-פולריזציה עצבית, מפצים באופן חלקי על ההפחתה ב-AChR (Plomp וחב' ב-Annals in Neurology משנת 1995). MG הכרוכה ב-נוגדנים כנגד AChR, מראה את כל המאפיינים הטיפוסיים של המחלה, כגון ptosis, המאפיין הדו-מודאלי של התפרצות המחלה (בגילים 20-40 שנה בקרב נשים, ובגילים 50-70 שנה בקרב גברים), במגוון הרחב של תסמינים ובאסוציאציה השכיחה עם פתולוגיה של בלוטת התימוס.
החלבון LRP-4
החלבון LRP-4 הוא חבר במשפחת הקולטנים low-density lipoprotein (או LDL), והוא מורכב מחלק חוץ-ממברנלי המכיל 8 מקטעי LDL class a (או LDLa), מקטע דמוי-EGF, ארבעה מקטעי β-propeller, סליל טרנסממברנלי ואזור ציטופלזמי. כפי שהראו מספר מחקרים, המקטע החוץ-ממברנלי של LRP-4 מספיק לשפעול של MuSK, ובמיוחד זוהה המקטע הקושר-agrin כקטע ה-N טרמינלי של LRP-4, המכיל את החוליות 6-8 של של LDLa, את שני המקטעים הראשונים דמויי-EGF, והמקטע הראשון של β-propeller (Zhang וחב' ב-J Biol Chem משנת 2011). מקטע חוץ-ממברנלי גדול יותר של LRP-4, המכיל את חוליות 4-8 של LDLa, ואת שלושת מקטעי β-propeller כמו גם מקטע דמוי-EGF, נדרש להתקשרות של LPR-4 למקטע הראשון דמוי-אימוגלובולין של MuSK. בנוסף לתפקיד הקריטי של LRP-4 בשפעול של MuSK, פועל LRP-4 באופן דו-כיווני המספק איתותים רטרוגרדים הנחוצים להתמיינות (דיפרנציאציה) מוקדמת בקדם-סינפסיה (Yumoto וחב' ב-Nature משנת 2012).
נוגדנים כנגד AChR מוצאים ב-90% מהמטופלים עם MG מפושטת, ובערך ב-50% באלה עם תסמינים עיניים מבודדים. נוגדנים אלה הם בעיקר מהסוג IgG1 ו-IgG3 , והנזק הנגרם על ידי נוגדנים אלה מסתייע על ידי הרס בתיווך משלים (complement) של הממברנה הבתר-סינפטית על ידי צימות של קולטנים שכנים (Verschuuren וחב' ב-Autoimmunity Reviews משנת 2013). שינויים קדם-סינפטיים , כגון הגברת הפרשה של אצטילכולין כתגובה לדה-פולריזציה עצבית, מפצים באופן חלקי על ההפחתה ב-AChR (Plomp וחב' ב-Annals in Neurology משנת 1995). MG הכרוכה בנוגדנים כנגד AChR, מראה את כל המאפיינים הטיפוסיים של המחלה, כגון ptosis, המאפיין הדו-מודאלי של התפרצות המחלה (בגילים 20-40 שנה בקרב נשים, ובגילים 50-70 שנה בקרב גברים), במגוון הרחב של תסמינים ובאסוציאציה השכיחה עם פתולוגיה של בלוטת התימוס.