האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־07:33, 12 בפברואר 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==כותרת== ‏5/2/2020 נייר עמדה בנושא בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כותרת

‏5/2/2020 נייר עמדה בנושא בדיקות לא פולשניות לאבחון החיידק הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי (ה.פ.) הוא חיידק שגורם לזיהום כרוני ברירית הקיבה ונחשב לגורם הסיכון העיקרי בהתפתחות סרטן קיבה. ניתן לאבחן ה.פ. בצורה לא פולשנית על ידי תבחין נשיפה מבוסס אוראה (13C-urea breath test- UBT) ועל ידי בדיקת אנטיגן בצואה. במדינת ישראל מתבצעות מדי חודש מעל 10,000 בדיקות לא פולשניות לאבחון ה.פ., רובן מסוג תבחין נשיפה. לנוכח הביקוש הרב והעלות הגבוהה בביצוע בדיקות אלו, השימוש בבדיקת האנטיגן בצואה, שנחשבת לזולה יותר, הולכת ועולה. בקווים המנחים האירופאים לטיפול בה.פ. (Malfertheiner, Gut 2016) מודגש כי תבחין הנשיפה הוא בדיקת הבחירה לאבחון לא פולשני של החיידק, עם רגישות וסגוליות גבוהה מאד. בדיקת האנטיגן בצואה (Stool antigen test-SAT) מקובלת כאופציה חילופית בתנאי שהערכה עברה הערכה ותיקוף אצל הנבדקים המקומיים, ובמקרה שלנו עם הה.פ. ה"ארץ ישראלי", ונמצאה יעילה לפחות באותה מידה כמו מבחן הנשיפה. בסקירה מקיפה על בדיקות לא פולשניות לאבחון ה.פ. (Best, Cochrane Database Syst Rev 2018) מובאות 7 עבודות שמשוות באופן ישיר בין תבחין הנשיפה לבין בדיקת האנטיגן בצואה, וכן עבודות נוספות שמשוות את הבדיקות בצורה בלתי ישירה. הסקירה כללה 101 מחקרים עם 11003 משתתפים, של 5839 ( 53.1% ) מהם היה ה.פ. חיובי. בהינתן סגוליות של 90% והיארעות של 53.1% חישוב גס מראה שמתוך 1000 נבדקים 46 יהיו false positive . בחישוב תיאורטי זה המספרים ל False negative יהיו פי שלושה גבוהים יותר בשימוש ב SAT לעומת UBT: UBT-13C - 30 (95% CI 15 to 58) לעומת SAT - 89 (95% CI 52 to 146) . התרגום של הנתונים הללו לכמות הבדיקות המבוצעות בישראל מצביע על כך שבכל חודש 460 נבדקים מתוך 10000 יהיו false positive בבדיקת האנטיגן בצואה ויקבלו משלב אנטיביוטי מיותר למשך 14 ימים, דבר העומד בסתירה למדיניות משרד הבריאות והר"י למיגור הטיפול האנטיביוטי המיותר. מנגד פי שלושה יותר חולים לא יקבלו טיפול אנטיביוטי שנועד למנוע את הסיבוכים של ה.פ. כולל כיב פפטי, וממאירות של הקיבה. לסיכום, באוכלוסיות עם שיעור ה.פ. סביב 40% (בדומה לשכיחות בארץ) רגישות תבחין הנשיפה היא 0.94 ורגישות בדיקות אנטיגן בצואה היא 0.83. מסקנת המחברים היא שיש להעדיף את בדיקת הנשיפה שהיא הבדיקה בעלת הדיוק הגבוה ביותר, על פני בדיקת האנטיגן בצואה. לציין שבנוסף לשימוש בתבחין SAT חסרונות נוספים: