האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מגיפת COVID-19 - האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית - נייר עמדה - COVID-19 pandemia – israel association for geriatric medicine

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־21:16, 7 באפריל 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית ==רקע== בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איז...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית

רקע

בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.

שיטת מיון אפשרית – מוצעת

השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.

  1. יכולת תפקודית. הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure (FIM) (ref 6) (or a shortened modified version) הנמצא בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות basic activities of daily living (BADL: eating, dressing, bathing, transferring, toileting, mobility)
  2. מחלות רקע. למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה (ref 7). על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע
  3. גיל. על אף שגיל כרונולוגי לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים [ref 8]. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי ואת סיכויי ההחלמה

בנית שיטת מיון

שלושת הקריטריונים המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת (ref 9) שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 2).

טבלה 2 מהמסמך

תכנון שיטת מיון

בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים (ref 9) אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.

כלי ישראלי

אנו ממליצים על שימוש בכלי פשוט אשר יוכל לתת לקלינאים [בכל מקום לאורך הטיפול בחולה (בית, מוסד אשפוז ממושך, מלר"ד וכדומה)] את היכולת לבצע החלטה שקולה. כלי זה מבוסס על דעת מומחים, מכיל את הטרמינולוגיה והתפיסה הגריאטרית כמו גם את המבנה, המשאבים והערכים של המערכת הרפואית הישראלית. הכלי הזה נעשה תוך איזון זהיר בין צרכי החברה לזכויות המטופל הפרטני.

להוסיף את תוכן עמוד 33