ניהול הטיפול התרופתי - Medication Therapy Management

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ניהול הטיפול התרופתי (MTM) הוא מונח הבא לתאר קשת רחבה של שירותים הניתנים ע"י רוקחים, או מומחים אחרים לתרופות בתוך הצוות הרפואי.

בהגדרה שאומצה בקונצנזוס בשנת 2004, ע"י מקצוע הרוקחות בארה"ב, MTM הינו שרות, או קבוצת שירותים שמטרתם למקסם את תוצאות הטיפול התרופתי של החולה.

שירותים אלה כוללים בארה"ב: סקירת תרופתית מקיפה, ייעוצים פרמקותרפאוטים, ניהול טיפול נוגד קרישיות יתר של הדם, חיסון, חינוך והעברת תכניות בריאות לשינוי אורחות חיים (לחולי סכרת, יתר לחץ דם ואחרים) . שירותי רוקחות קלינית אחרים.

רוקחים מספקים שרותי "ניהול הטיפול תרופתי" כדי להוציא את המירב מתוך הטיפול התרופתי. הם עושים זאת ע"י זיהוי, מניעת ופתרון בעיות שנובעות מתרופות.

התועלת שבניהול הטיפול התרופתי

לניהול הטיפול התרופתי יש שלוש מטרות עיקריות:

1. שיפור מצבו הקליני של החולה - מחקרים הראו זאת בטיפול בחולה הסכרתי, בחולה עם כשל לבבי, בחולים בסיכון גבוה(נמצא ששרותים אלה הורידו ב 50% את שיעור התמותה יחסית לחולים שלא היו מעוניינים לקבל שרותי MTM. [1]. במחקר של Planas et al מ 2009 ([2]) נמצא במחקר כפול סמיות אקראי ששרותי רוקחות המבוססים על תכנית "ניהול הטיפול התרופתי" (MTM)היו יעילים בשיפור הבקרה על לחץ הדם של חולי סוכרת ויתר לחץ גםץ אחוז החולים שהשיגו את יעד המטרה בלחץ הדם עלה מ 16% ל 48% אצל כאלה שקבלו שרותי MTM וירד מ 20% ל 6.67% בקבוצת הבקרת.

2. שיפור באיכות חיים - ראה ציטוט מתוך דוח מבקר המדינה בהמשך. בסקירה של ה Chocran [3]נמצאו 8 מחקרים שבדקו את תפקיד הרוקח בשיפור איכות חיים, 3 מתוכם הצביעו על שיפור של 3 תחומים לפחות.

3. שיפור בעלויות - לחולה, למבטח ולמדינה. דוח מבקר המדינה 61ב, טיפול מרובה תרופות לקשישים שפורסם במאי 2011, מסכם בתקצירו שאיזון הטיפול התרופתי לקשיש עשוי להשפיע על איכות חייו, להגדיל את תוחלת החיים שלו, לצמצם אשפוזים במחלקות הפנימיות, ובמקרה של צמצום בתרופות - אף לחסוך בהוצאות לקשיש ולהקטין את ההוצאה הלאומית לתרופות. על כן על משרד הבריאות ועל קופות החולים לטפל בכך.

על חשיבות הנושא דובר גם בערך Polypharmacy ובערך המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - הנחיה קלינית

קהל היעד לקבלת שירותי ניהול הטיפול התרופתי

1. על פי המלצת הארגונים האמריקאים, נכון להיום, בארה"ב זכאים לשרות הזה, חולים שמקבלים הרבה תרופות (המינימום נקבע ע"י נותן השרות ולא יכול להיות גבוה מ -8 תרופות), בגלל הרבה מחלות (המינימום נקבע ע"י נותן השרות ולא יכול להיות יותר מ 3) ועולים לMEDICARE יותר מ 3000$ לשנה בתרופות שמכוסות על ידי PART D של חוק המדיקייר לתרופות. [4]

2. בארץ, על פי דוח מבקר המדינה 61ב, יכולים להנות מהשרות כל החולים המבוגרים שמעל גיל 75 וצורכים מעל 8 תרופות.

3. בפועל, צרכני השרות שרוכשים אותו באופן פרטי בישראל, הם חולים שצורכים הרבה תרופות, מהרבה רופאים, בגלל הרבה מחלות ואיכות החיים שלהם פגועה - סבל פיסי וחוסר תפקוד הם הגורמים הראשיים שמביאים את החולים לרכוש שרותי פרטיים כאלה בישראל. (מידע אישי)

מהן בעיות שנובעות מתרופות?

בעיות שרוקח יכול לאתר במהלך ייעוץ MTM כוללות:

• תרופות שניתנות ללא סיבה נראית לעין (בעבר אולי היתה סיבה... אך לא בזמן הסקירה).
• תרופות חסרות – החולה מדווח על בעיה, אך לא נמצאת תרופה מתאימה ברשימת התרופות שלו לטיפול בבעיה.
• תופעות לוואי – החולה מדווח על בעייה שהרוקח מזהה כתופעת לוואי של תרופה אחרת.
• הטיפול לא מתאים – החולה לא מגיב לטיפול כמצופה, הוא לא משיג יעדים טיפוליים, או לחילופין קיים טיפול תרופתי מתאים יותר למצבו כפי שמדווח ביום הסקירה.
• מינון גבוה מדי – המינון שלוקח החולה גבוה מדי מסיבות שונות, לפעמים עקב גילו, או משקלו הנמוך, תפקודי כליה או כבד לקויים, התרופה אינה מתפנה כמצופה. לפעמים העיכוב בפינוי התרופה נגרם בגלל נוכחות תרופה אחרת שנלקחת ע"י אותו חולה.
• מינון תרופתי נמוך מדי – אם בגלל גיל, אינטראקציה עם תרופה אחרת , גנטיקה או כל סיבה אחרת.
• החולה לא לוקח את התרופה כמו שהרופא רשם לו – אם מסיבות שקשורות במחיר התרופה, במחסור בשוק, או מפני שהחולה לא הבין, או בחר לקחת כמות שונה מזו שנקבעה לו וסיבותיו עמו.

שיטת ה-MTM כוללת 5 מרכיבי ליבה

1. סקירה תרופתית מקיפה - של החולה שכוללת את כל ההסטוריה הרפואית שלו, התרופתית, כל צמחי המרפא שלוקח, תוספי תזונה ותכשירים ללא מרשם רופא. הסקירה כוללת דיווח על תופעות לוואי שהוא סובל מהן, הרגלים ואורחות חיים שיכולים להשפיע על הטיפול התרופתי ודיווח על מה הוא באמת לוקח ומדוע.
2. רשומת תרופות אישית - הרוקח בונה לכל חולה "רשומת תרופות אישית" – זהו תיק תרופות, מסודר לפי הסיבות ללקיחת התרופות, וכולל את המידע הנחוץ לגבי אופן לקיחת כל תרופה, מי הרופא שרשם אותה וממתי. רשומה זו משמשת את החולה בהמשך דרכו בבואו לכל רופא מקצועי או בעל מקצוע רפואי אחר, שאינו נגיש לתיק התרופות האישי של החולה.
3. תכנית לניהול התרופות – הרוקח מעריך את המידע שקבל במטרה לאתר בעיות שנובעות מתרופות, מבצע תעדוף של הבעיות היותר משמעותיות, ובונה תכנית חדשה לטיפול באותן בעיות או למניעתן. התכנית יכולה לכלול המלצות לרופא המטפל לשינוי מינון, או הוספת תרופה כמו גם הפחתה של תרופה עם או בלי המלצות לשינוי אורחות חיים.
4. התערבות או הפנייה – בשלב זה, לעתים קרובות, הרוקח יוצר קשר עם הרופא המטפל, מציג לפניו את התכנית ודן איתו באשר ליישומה, במיוחד במה שקשור בתרופות מרשם. חלק מההתערבויות כולל המלצות לגבי תכשירים ללא מרשם, או תוספי תזונה שהרופא לא תמיד מודע לקיומם ברשומת התרופות של החולה, והביצוע הינו בידי החולה ובאחריותו (כמו הפסקה או התחלת טיפול.)
5. תיעוד ומעקב – מסירת ה"תכנית לניהול התרופות" (סעיף 3 למעלה) לחולה, הכוללת את ההתערבות או ההפנייה (סעיף 4 למעלה) איננה ערובה לכך שה MTM ישיג את יעדו למיקסום תוצאות הטיפול התרופתי. המרכיב החמישי והאחרון בתהליך ה MTM כולל תיעוד בצורה אחידה של המידע שנאסף, ניתוח הבעיות שנובעות מתרופות והצגת התכנית, וכן קשר רציף עם החולה ועם רופאיו. המעקב, כולל ליווי בביצוע התכנית ותגובה לתופעות או שינויים שקורים בעקבות יישום התכנית, אלה שצפויים ואלה שאינם צפויים.

תהליך ה-MTM כולל לרוב 4 שלבים

1. איסוף המידע – שלב זה מתבצע בד"כ לפני הפגישה הראשונה. החולה ממלא טפס מובנה ומספק את כל המידע הסובייקטיבי שקשור לטיפול בתרופות מרשם וללא מרשם, צמחי מרפא ותוספי תזונה. למידע הסובייקטיבי הוא מצרף מידע אובייקטיבי כמו סיכומי מחלות ותוצאות בדיקות מעבדה אחרונות.
2. פגישה ראשונה – החולה נפגש עם הרוקח שלומד על ניהול הטיפול התרופתי בפועל, על האפקטיביות של כל מה שהוא לוקח ועל בעיות שנובעות מתרופות שהחולה מרגיש או חושש מהן.
3. הרוקח בונה את רשומת התרופות, מנתח את המידע, מאתר בעיות שנובעות מתרופות, ובונה תכנית לניהול הטיפול התרופתי. בשלב זה הרוקח יוצר קשר עם הרופאים הרלוונטים, כך שבפגישה השנייה, שיכולה להיות גם טלפונית, התכנית כבר קבלה בד"כ את אישורם של הרופאים הרלוונטים.
4. פגישה שנייה ומעקב – הרוקח מוסר את רשומת התרופות האישית ואת תכניתו לניהול התרופות של החולה. בהמשך, החולה מדווח על התקדמות יישום התכנית, על תחושותיו ושיפור במדדים קלינים ואיכות חיים.

קישורים חיצוניים

המידע הנ"ל מתבסס על

• מידע מתוך אתר ארגון הרוקחים האמריקאים
• קורס להכלת שירותי MTM בקהילה, שעברה כותבת הערך בארה"ב במסגרת ארגון הרוקחים היועצים (ASCP)
• [5]Physician-Related Barriers to the Effective Management of Uncontrolled Hypertension
• דוח מבקר המדינה 61ב, טיפול מרובה תרופות בקשישים טיפול מרובה תרופות לקשישים
• J Am Pharm Assoc (2003). 2009 Mar-Apr;49(2):164-70.

Evaluation of a hypertension medication therapy management program in patients with diabetes.[6]

• Ann Pharmacother. 2009 May;43(5):882-9. Epub 2009 Apr 28.

Community pharmacist-provided extended diabetes care, [7]

• J Manag Care Pharm. 2009 Jan-Feb;15(1):18-31.

Analysis of pharmacist-provided medication therapy management (MTM) services in community pharmacies over 7 years. [8]

• Health Aff (Millwood). 2011 Apr;30(4):646-54.

In Connecticut: improving patient medication management in primary care. [9]

• Cochrane Database Syst Rev. 2010 Jul 7;(7):CD000336.

Effect of outpatient pharmacists' non-dispensing roles on patient outcomes and prescribing patterns [10]

• , Ann Pharmacother. 2009 Apr;43(4):603-10. Epub 2009 Mar 24.

Assessment of the impact of medication therapy management delivered to home-based Medicare beneficiaries. Welch EK, Delate T, Chester EA, Stubbings T. [11].

• MEDICARE PRESCRIPTION DRUG BENEFIT, Solicitation for Applications for New Prescription Drug Plans (PDP) Sponsors

2012 Contract Year, [http://www.cms.gov/PrescriptionDrugCovContra/Downloads/PDPApplication.pdf

המידע שבדף זה נכתב על ידי סימה לבני