האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תזונה וסרטן השד - Nutrition and breast cancer

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־14:24, 24 בדצמבר 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (←‏סיכום)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


תזונה וסרטן השד
Nutrition and breast cancer
Pink ribbon.svg
יוצר הערך ד"ר רונית אנדוולט
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – תזונה , סרטן השד

ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה, כי תזונה המתבססת על תפריט ים-תיכוני, הימנעות מהשמנה, הקפדה על פעילות גופנית סדירה, וצמצום צריכת האלכוהול, יכולים לתרום להפחתת הסיכון לפתח את סרטן השד.

מבוא

תזונה נכונה היא מרכיב חשוב וחיוני לבריאותנו. עודפי תזונה או חוסרים תזונתיים, עלולים להשפיע על גופנו, וכן על תהליך ההחלמה ממחלות שונות, ביניהן מחלת הסרטן. בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרי עוקבה שבדקו לאורך שנים קבוצות גדולות של אוכלוסייה, בניסיון לאתר גורמי סיכון תזונתיים לסוגים שונים של סרטן. המחקר הגדול ביותר בתחום זה נערך במחקר EPIC ‏ (The European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition). המחקר נערך בכעשרים מרכזי מחקר, בעשר מדינות באירופה, וכלל אלפי נבדקים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רכיבי תזונה ורפוסי אכילה מסוימים, לבין היארעות של סוגים שונים של סרטן. בעקבות מחקר מקיף זה, פורסמו עשרות מחקרים וניירות עמדה של ארגון הסרטן הבינלאומי.

אחת המסקנות שעלו ממחקר זה מתייחסת לסרטן השד, מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים, המתאפיינת בצורה שונה בגיל הפריון ולאחריו. ישנם מספר גורמי סיכון שאינם תזונתיים, העלולים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה, כמו למשל גורמי סיכון גנטיים, סביבתיים ועוד. אולם, בשנים האחרונות, נמצא כי קיימים רכיבים תזונתיים מסוימים, שנחשבים אף הם גורמי סיכון, ומהם ניתן להימנע. עוד התברר כי לתזונה נכונה ופעילות גופנית ישנה השפעה חיובית הן על חולות בסרטן השד, והן על נשים המחלימות ממחלה זו: תזונה מאוזנת, שמירה על משקל תקין והתמדה בפעילות גופנית סדירה תורמים למניעת הישנות המחלה.

גורמי סיכון תזונתיים

שתיית אלכוהול מרובה ואכילה בלתי מבוקרת העלולה לגרום להשמנה, הם שני פרמטרים המהווים גורמי סיכון לסרטן השד.

אלכוהול

צריכת אלכוהול מוגברת, קרי, שתייה מרובה של משקאות אלכוהוליים שונים כמו יין, בירה, וודקה וכו', נחשבת לגורם המעלה את רמת הסיכון לפתח סרטן שד. המגמה של נשים צעירות המרבות בשתיית אלכוהול, עלולה להוביל לעלייה דרמטית בשכיחות מחלה זו. המצב מחמיר כפי הנראה, בקרב נשים בגיל המעבר.

בהקשר זה נושא הכמות הוא קריטי, אך שנוי במחלוקת: ישנם חוקרים הטוענים כי שתיה מתונה בכמות של כוסית אחת ליום, איננה מזיקה בעוד ששתיה של 5 כוסות לשבוע ויותר, עלולה לגרום לנזק לרקמת השד. מנגד קיימים מחקרים אפידמיולוגים רחבים ותיאורטיים, המראים כי גם שתייה מתונה של כוסית אלכוהול ליום, עלולה לגרום לנזק מצטבר לרקמת השד, ומעלה את הסיכון לפתח סרטן שד[1].

מחקר שבדק נשים גרמניות אצלן שתיית אלכוהול שכיחה ונחשבת לסמן תרבותי, הצביע על קשר חזק בין צפיפות רקמת השד (גורם סיכון לסרטן השד) ובין צריכה מוגברת של אלכוהול, לעומת תזונה שמתבססת על דיאטה ים-תיכונית הנחשבת כמגינה על צפיפות רקמת השד[2].

עוד נמצא כי קיים קשר בין השמנה, רמות נמוכות של חומצה פולית, וצריכה גבוהה של אלכוהול, להעלאת הסיכון לסרטן השד. המנגנונים הביולוגים של הקשר בין אלכוהול ונזק לרקמת השד, עובדים דרך המערכת ההורמונלית של האסטרוגן. מסיבה זו מומלץ להפחית ככל האפשר בצריכת אלכוהול, בגיל המעבר[3].

הקשר בין צריכת אלכוהול וסרטן השד: נמצא שטיפול בסרטן שד מסוג HER2, מתנגש עם צריכה מרובה של אלכוהול[4].

השמנה כגורם סיכון

בגיל המעבר עלולה לחול עליה טבעית במשקל, המתבטאת בעיקר בהשמנה בטנית. הדבר גורם להעלאת רמות האינסולין בדם, וברמת חלבון הקרוי C, המעיד על עלייה בפעילות מנגנון הדלקת בגוף, המחמירה ככל שהמשקל גבוה יותר.

ממחקרים שונים עולה כי קיים קשר בין תזונה להיארעות סרטן השד[5] , [6] , [7], בגיל המעבר: התברר, כי אכילה המבוססת על דיאטה עשירה בפחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה (מזונות המתפרקים במהירות ומעלים את רמת הסוכר בדם באופן חד) בגיל זה, מעלה את הסיכון לסרטן השד בצורה מובהקת, לעומת דיאטה המבוססת על מזונות, להם אינדקס גליקמי נמוך[8] (כמו למשל דגנים מלאים המעלים את רמת הסוכר בדם בצורה מתונה יותר, מאשר מזונות המכילים סוכר וקמח לבן).

קשרים מיטיבים בין תזונה וסרטן השד

מחקרים שבוצעו במודלים של בעלי חיים, הראו קשר מיטיב בין אכילה של אומגה 3 בתפריט, וירידה בסיכון, לסרטן השד עם קולטן מסוג HER2‏[9]. מטא-אנליזה של מחקרים נוספים הראתה כי אכילה של דגי ים, ובעיקר כאלה המכילים חומצת שומן מסוג אומגה 3, היא בעלת אפקט מגן מפני סרטן שד. צריכה מוגברת של אומגה 3 הורידה ב-14% את הסיכון לסרטן שד[10].

עוד התברר ממחקרים אחרים, כי דיאטה ים-תיכונית ובעיקר תזונה עשירה בשמן זית גרמו לשכיחות נמוכה יותר של סרטן השד, בקרב נשים שצרכו סוג זה של דיאטה. בנושא זה בלט הקשר בין תזונה ים-תיכונית, לירידה בסיכון ללקות במחלה זו, בקרב נשים לאחר גיל המעבר: ככל שהללו הקפידו יותר על עקרונות דיאטה זו, כך ירד הסיכון לפתח את המחלה. במחקר השתתפו נשים יווניות שתפריטן עשיר בדגים, ירקות, פירות ושמן זית. ממצאים אלו נצפו במחקרי עוקבה[11].

עוד נמצא במחקרי EPIC, כי אכילה מרובה של ירקות העשירים בסיבים תזונתיים, מורידה סיכון לסרטן השד[12]. הדבר נכון במיוחד לגבי אכילה של ירקות עליים ועגבניות. במחקר שנערך בקרב נשים איטלקיות נמצא כי אכילה מרובה של ירקות אלה, המהווים חלק אינטגרלי מהתפריט היומיומי, הניבה את התגובה הטובה ביותר, בהקשר של הורדת הסיכון ללקות בסרטן השד.

ומה לגבי סויה? למרבית סוגי סרטן השד רצפטורים הורמונליים, ולכן סויה והאיזופלבונים (פיטואסטרוגנים) שמצויים בה, היכולים להקשר לרצפטורים אלו, אבל אינם מייצרים את ההורמון אסטרוגן, נחשבים כמגינים מפני סרטן השד. עדיין לא נעשו מחקרים בבני אדם שהוכיחו זאת. צריך לזכור כי השפעת הסויה על בני אדם, שונה מהשפעתה על בעלי חיים[13].

תפריטים המבוססים על תזונה צמחונית או טבעונית, נמצאו כמפחיתי סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, בעיקר בשל השפעתם על רמות הכולסטרול, אך עדיין אין סימוכין לכך שתזונה צמחונית או טבעונית מפחיתה סיכון לסרטן השד. נוסף על כך, ישנן מספר עדויות כי שתייה של תה וצמחי מרפא יכולים לסייע במניעת פרוליפרציה (שגשוג) של תאים, אך יש צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח זאת בצורה חד-משמעית[14].

ממחקר עוקבה רחב היקף, שנערך בקרב מורות בארצות הברית במשך מספר שנים, נמצא כי לדפוסי אכילה יש קשר מיטיב או מרע על היארעות סרטן שד. המחקר כלל 91,779 מורות מאזור קליפורניה, והוא נמשך 14 שנה, בשנים 1995-2009. בין המשתתפות אותרו כ-4,140 מקרים של סרטן שד חודרני. בניסיון לאתר את הקשר בין דפוסי אכילה והיארעות הסרטן, נצפה במחקרים שונים, קשר מגן בקרב נשים שאכלו הרבה פירות וירקות, וירידה של 15% בסיכון לסרטן השד. נוסף על כך נצפתה ירידה משמעותית, בשיעור של 44%, בסיכון להתפתחות סרטן השד ממקור הורמונלי, אצל נשים שהרבו כאמור, באכילת פירות וירקות. לעומתם נמצא כי נשים שאכלו סלט המורכב מחסה בלבד, והרבו בהוספת רטבים לסלט, שתיית קפה, תה, ויין, העלו את הסיכון שלהן לפתח סרטן שד ממקור הורמונלי ב-30%‏[13].

נמצא קשר בודד בין תזונה והעלאת הסיכון לסרטן בכלל, ויתכן אף לסרטן השד: מתברר כי אכילת בשרים מעובדים, כמו נקניק, נקניקיות, שניצלונים, מעלה את הסיכון לפתח מחלות ממאירות.

סיכום

לאור האמור לעיל, מומלץ לשמור על משקל תקין ולהימנע מהשמנה באמצעות היצמדות לתפריט המבוסס על אכילה מרובה של פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות (דיאטה ים תיכונית) בכמות של לפחות 2.5 כוסות ליום, צמצום צריכה של משקאות אלכוהוליים, הימנעות מאכילת בשרים מעובדים, ומשימוש מוגבר במלח.

בנוסף לשמירה על המשקל, יש להקפיד על פעילות גופנית סדירה של לפחות 150 דקות בשבוע, כאשר פעמיים בשבוע מומלץ לבצע פעילות מחזקת שרירים.

היצמדות להמלצות אלה המבוססות על הנחיות מוסדות מחקר שונים כמו WCRF ‏ (World Cancer Research Fund) , וכן AICR ‏ (American Institute for Cancer Research).‏[7], יכולה לסייע הן בהורדת הסיכון ללקות בסרטן שד, והן בהפחתת הסיכון להישנות המחלה[15].

ביבליוגרפיה

  1. Brooks PJ, Zakhari S. Moderate alcohol consumption and breast cancer in women: from epidemiology to mechanisms and interventions. Alcohol Clin Exp Res. 2013 Jan;37(1):23-30.
  2. Voevodina O, Billich C, Arand B, Nagel G. Association of Mediterranean diet, dietary supplements and alcohol consumption with breast density among women in South Germany: a cross-sectional study. BMC Public Health. 2013 Mar7;13:203.
  3. Demark-Wahnefried W, Goodwin PJ. To your health: how does the latest research on alcohol and breast cancer inform clinical practice? J Clin Oncol. 2013 Jun 1;31(16):1917-9.
  4. Lemieux J, Diorio C, Cote MA, Provencher L, Barabe F, Jacob S, St-Pierre C, et al. Alcohol and HER2 polymorphisms as risk factor for cardiotoxicity in breast cancer treated with trastuzumab. Anticancer Res. 2013 Jun;33(6):2569-76.
  5. Cheraghi Z, Poorolajal J, Hashem T, Esmailnasab N, Doosti Irani A. Ef fect of body mass index on breast cancer during premenopausal and postmenopausal periods: a meta-analysis. PLoS One. 2012;7(12).
  6. Gaudet MM, Patel AV, Teras LR, Sun J, Campbell PT, Stevens VL, Jacobs EJ, et al. Obesity-related markers and breast cancer in CPS-II Nutrition Cohort. Int J Mol Epidemiol Genet. 2013 Sep 12;4(3):156-66.
  7. 7.0 7.1 Romaguera D, Vergnaud AC, Peeters PH, van Gils CH, Chan DS, Ferrari P, et al. Is concordance with World Cancer Research Fund/AmericanInstitute for Cancer Research guidelines for cancer prevention related to subsequent risk of cancer? Results from the EPIC study. Am J Clin Nutr. 2012 Jul;96(1):150-63.
  8. Romieu I, Ferrari P, Rinaldi S, Slimani N, Jenab M, Olsen A, et al. Dietary glycemic index and glycemic load and breast cancer risk in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC). Am J Clin Nutr. 2012 Aug;96(2):345-55.
  9. Zou Z, Bidu C, Bellenger S, Narce M, Bellenger J. n-3 polyunsaturated fatty acids and HER2-positive breast cancer: interest of the fat-1 transgenic mouse model over conventional dietary supplementation. Biochimie. Epub 2013 Sep 6.
  10. Zheng JS, Hu XJ, Zhao YM, Yang J, Li D. Intake of fish and marine n-3 polyunsaturated fatty acids and risk of breast cancer: meta-analysis of data from 21 independent prospective cohort studies. BMJ. 2013 Jun 27;346:f3706.
  11. Trichopoulou A, Bamia C, Lagiou P, Trichopoulos D. Conformity to traditional Mediterranean diet and breast cancer risk in the Greek EPIC (European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition) cohort. Am J Clin Nutr. 2010 Sep;92(3):620-5.
  12. Douglas CC, Johnson SA, Arjmandi BH. Soy and its isoflavones: the truth behind the science in breast cancer. Anticancer Agents Med Chem. 2013 Oct;13(8):1178-87.
  13. 13.0 13.1 Link LB, Canchola AJ, Bernstein L, Clarke CA, Stram DO, Ursin G, Horn-Ross PL. Dietary patterns and breast cancer risk in the California Teachers Study cohort. Am J Clin Nutr. Epub 2013 Oct 9.
  14. Li F, Li S, Li HB, Deng GF, Ling WH, Xu XR. Antiproliferative activities of tea and herbal infusions. Food Funct. 2013 Apr 25;4(4):530-8.
  15. Chaudhry ZW, Brown RV, Fawole OA, Wilson R, Gudzune KA, Maruthur NM, et al. Comparative effectiveness of strategies to prevent weight gain among women with and at risk for breast cancer: a systematic review. Springerplus. 2013 Jun 26;2(1):277. Print 2013 Dec.
  • Pierobon M, Frankenfeld CL. Obesity as a risk factor for triple-negative breast cancers: a systematic review and meta-analysis. Breast Cancer Res Treat. 2013 Jan;137(1):307-14.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רונית אנדוולט מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות



פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20