דאבת השרירים - Fibromyalgia

פיברומיאלגיה היא תסמונת חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה. מצב זה מאופיין בנוכחות של כאב מפושט במערכת השרירים, אשר אינו נגרם על ידי דלקת במפרקים. מדובר במחלה שכיחה ביותר הפוגעת על פי ההערכה ב – 3-4% מכלל האוכלוסיה ושכיחה באופן משמעותי בנשים בהשוואה לגברים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בהבנת המנגנון העומד מאחורי תסמונת הפיברומיאלגיה ובפיתוח תרופות יעילות לטיפול במצב זה. יחד עם זאת הטיפול בפיברומיאלגיה אינו יכול להיות מבוסס רק על תרופות ויש חשיבות מרכזית למרכיבי טיפול נוספים, כמו פעילות גופנית וטיפול משלים.

אטיולוגיה

בניגוד למצב ברוב המחלות הראומטולוגיות, פיברומיאלגיה איננה נחשבת למחלה דלקתית או אוטואימונית. מדדי הדלקת בבדיקות הדם (כמו למשל שקיעת הדם) תקינים בדרך כלל (אלא אם קיימת מחלה אחרת במקביל). פיברומיאלגיה אינה גורמת לעיוות של המפרקים ואינה מובילה לניוון שרירים. חשוב גם לדעת שפיברומיאלגיה איננה מחלה פרוגרסיבית ההולכת ומתדרדרת על פני השנים, אך עלולות להיות תקופות טובות יותר או פחות על פני זמן. הגורם לפיברומיאלגיה אינו ידוע בצורה חד משמעית. נראה, כי קיים רקע גנטי למצב זה, אשר שכיחותו מוגברת בקרב משפחות מסויימות. כמו כן אירועים שונים המתרחשים במהלך החיים, לרבות זיהומים ויראליים, חבלות שונות ואף טראומות נפשיות עלולים להוביל להתפרצות של תסמונת הפיברומיאלגיה.

קליניקה

הסימפטום המרכזי של פיברומיאלגיה הוא נוכחות של כאב כרוני ומפושט במערכת השרירים (המשמעות המילולית של המונח "פיברומיאלגיה" היא "כאב ברקמות החיבור ובשרירים"). כאבים אלו מורגשים הן לאורך עמוד השידרה (בצוואר ובגב) והן בגפיים העליונות והתחתונות. כמו כן קיימת רגישות עזה ללחיצה על פני נקודות רבות על פני הגוף, עד שלעיתים גם נגיעה קלה עלולה להיות מורגשת כמכאיבה. נוסף על הכאבים, החולים סובלים באופן טיפוסי מהפרעות שינה משמעותיות, עם קושי להירדם, יקיצות מרובות ושינה בלתי מרעננת. כצפוי, בעייה זו מלווה בעייפות בולטת משך שעות היממה. לעיתים קרובות ישנם סימפטומים נוספים המורגשים במערכות שונות בגוף, כמו כאבי בטן ונפיחות בטנית (מעי רגיש), תכיפות במתן שתן, קושי בריכוז ובזיכרון ועוד.

אבחנה

קל לאבחן את תסמונת הפיברומיאלגיה על סמך סיפור המחלה ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית. יחד עם זאת אין בידינו בדיקת הדמייה או בדיקת מעבדה המסייעת לאבחנה של פיברומיאלגיה. לפיכך בדיקות עזר משמשות במקרה זה כדי לשלול נוכחות של מחלות אחרות (בעיקר מחלות דלקתיות) אשר עלולות לגרום לכאב מפושט. לא פעם חולי פיברומיאלגיה עלולים לעבור שורה ארוכה של בדיקות בנסיון למצוא אבחנה חלופית ורצוי להמנע מבדיקות אשר אינן נחוצות.

קישורים חיצוניים

הטיפול בפיברומיאלגיה נחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי. כך, פעילות גופנית נחשבת לנדבך מרכזי בתוכנית הטיפול. הפעילות המועדפת היא פעילות בעלת אופי אירובי, כלומר פעילות שמפעילה הן את הלב והריאות והן את מערכת השרירים. הליכה היא דוגמא מצויינת לפעילות כזו וכך גם שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים. חשוב להתחיל בפעילות באופן הדרגתי ולהתמיד בו בצורה סדירה ככל האפשר. טיפולים שונים במים חמים (הידרותרפיה) יכולים גם כן להקל, כמו גם רחצה בחמי מרפא.

הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה מתבסס על מספר תרופות המשפיעות על עיבוד כאב במערכת העצבים המרכזית. חלק מתרופות אלו הן במקורן תרופות נוגדות דיכאון, אך תרופות אלו יעילות גם אצל חולים שאינם סובלים מדיכאון. אמיטריפטילין היא תרופה המשפרת את איכות השינה ובהדרגה משפיעה גם הכאב של חולי פיברומיאלגיה. דולוקסטין (DULOXETINE) היא תרופה חדשה יותר, אשר הוכחה כיעילה לטיפול בפיברומיאלגיה כמו גם לכאבים אחרים הקשורים למערכת העצבים וכן כטיפול נוגד דיכאון. PREGABALIN , שאיננה תרופה נוגדת דיכאון, היא גם כן תרופה בעלת יעילות מוכחת לטיפול בכאב של תסמונת הפיברומיאלגיה. בנסף חולים רבים נזקקים לשימוש בתרופות נוגדות כאב. טרמדול היא תרופה משככת כאב, אשר יעילה באופן יחסי במצב זה.

החולים בפיברומיאלגיה, כמו גם במצבים אחרים הכרוכים בכאב כרוני, עלולים לסבול מפגיעה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד החברתי. שינוי זה גורר לעיתים קרובות תסכול ודכדוך ומאידך גיסא רגשות שליליים מסוג זה עלולים להעצים את הנזק וליצור מעגל קסמים של כאב ודכדוך. לכן, בנוסף לשיטות הטיפול שתוארו, יש מקום לטיפול פסיכולוגי משלים בפיברומיאלגיה, אשר מטרתו לזהות ולצמצם דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים. טיפול כזה ידוע כטיפול קוגנטיבי התנהגותי ושיטה זו הוכחה כיעילה בטיפול בפיברומיאלגיה, בשילוב עם שיטות טיפול נוספות. 

חולים רבים הסובלים מפיברומיאלגיה נעזרים גם בשיטות של רפואה משלימה להקלה על הסימפטומים. אף כי המידע המדעי הקיים בנוגע לשיטות אלו הוא מוגבל יחסית, יש חולים המרגישים הקלה ניכרת בעקבות טיפולים כמו אקופונקטורה וניתן לשלב טיפולים אלו עם הטיפול הקונבנציונאלי אותו תיארנו.

לסיכום פיברומיאלגיה היא תסמונת שכיחה המאופיינת בכאב מפושט, עייפות ורגישות עזה. הכרת התסמונת ומהלכה חשובים הן עבור החולים והן עבור הסובבים אותם ( בני משפחה ואנשי צוות רפואי). אף כי בדיקות ההדמייה והמעבדה תקינות, חולי הפיברומיאלגיה עלולים לסבול כאב קשה ומגביל. בעזרת טיפול משולב ונכון ניתן לרוב להגיע להקלה משמעותית בתסמיני הפיברומיאלגיה.

מאת- ד"ר יעקב אבלין