כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק בדיקות דימות באישה המניקה - הנחיה קלינית
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| בדיקות דימות בקרב האישה המניקה | ||
| ||
| הוועדה המקצועית |
| |
| עריכה |
-ד"ר טל דה-האן PharmD
| |
| קישור | באתר הסתדרות הרפואית בישראל | |
| תאריך פרסום | נובמבר 2021 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דימות
הרכב הוועדה
- ד"ר מורן פרידמן, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
- ד"ר נועה גור אריה, MD, IBCLC, איגוד רופאי המשפחה בישראל
- גב' מירי פבזנר, BS Pharm, IBCLC, ארגון הרוקחות בישראל, איגוד מקצועות ההנקה
- מגר' מאיה ברלין, BSc Pharm, MSc Med, ארגון הרוקחות בישראל
- פרופ' מתי ברקוביץ, MD, החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית
- ד"ר דינה רחל צימרמן, MD, MPH, IBCLC, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
- ד"ר מירה ליבוביץ, MD, MPH, MBA, FABM, IBCLC, החברה לרפואת הנקה בישראל
- ד"ר צבי בר סבר, MD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
- פרופ' זהר קידר, MD, PhD, האיגוד הישראלי לרפואה גרעינית
- ד"ר אורית גולן, MD, איגוד הרדיולוגים בישראל
- ד"ר סמדר פקר-ניר, MD, איגוד הכירורגים בישראל
- פרופ' רינת גבאי בן זיו, MD, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, החברה הישראלית לרפואת אם עובר
- מגר' אנה בריק, BSc Pharm, ארגון הרוקחות בישראל
- ד"ר טל דה-האן, PharmD, ארגון הרוקחות בישראל
- מגר' רנה כהן, BSc Pharm, MBA, ארגון הרוקחות בישראל
חברים נלווים:
- גב' שלי גת, BSc, IBCLC
- ד"ר טלה פלחן חזן, PhD
- ד"ר ג'ון קנדי, PhD
הקדמה
בישראל, בדומה לנעשה בשאר העולם, קיים שימוש נפוץ בבדיקות דימות שונות כבדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר לאוכלוסייה הכללית ובתוכה גם נשים מניקות. בארץ, אין אחידות בהמלצות הניתנות לנשים מניקות לפני בדיקות דימות, ופעמים רבות, נשים מודרכות להפסקה זמנית של ההנקה באמצעות שאיבת חלב וזריקתו ו\או הפסקת הנקה שאינה זמנית, ללא הצדקה או ביסוס מדעי.
להנקה השפעות משמעותיות על בריאות האימהות, התינוקות והציבור ועל כן, חשוב לטפל בנשים המניקות בצורה מיטבית, ללא דחייה של הערכה או טיפול, ובד בבד, לתמוך במניקות ולעודד המשך הנקה לרבות, הימנעות מהפסקת הנקה זמנית או שאינה זמנית, בהיעדר הוריה רפואית לכך[1][2][3][4]. התועלת הבריאותית בהנקה גדלה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר ומכאן, החשיבות לתמוך ולעודד הנקה בלעדית למשך חצי שנה, ובהמשך הנקה בשילוב עם מוצקים עד לגיל שנה ויותר לפי רצון האם והתינוק[1][2][3][4]. זאת, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, האיגודים האמריקאים של רופאי הנשים, ילדים ומשפחה[5][6][7][8][9].
מטרת ההנחיות
מטרת הנחיות אלו היא לספק הנחיות ו\או המלצות בנוגע לבטיחות בדיקות דימות בנשים המניקות, בהסתמך על הנחיות קליניות בנושא בעולם, מבוססות ספרות עדכנית וכן, על סמך הספרות המקצועית הקיימת נכון למועד כתיבת הנחיות אלו.
במרבית המקרים לא יהיה צורך בהפסקת ההנקה מלבד, מקרים בודדים בהם נדון ונסקור את הספרות וההמלצות הקיימות[4][10][11].
במעמד הפניית אישה מניקה לבדיקת דימות והחלטה על המשך ההנקה או הפסקתה, יש לבחון בטיחות חומר הניגוד שניתן לאם הן, מבחינת היונק והן, מבחינת ההשפעה על ההנקה[10][11]. לאחר בחינת השפעות אלו על בסיס מחקרים, ספרות מקצועית ותכונות החומרים, ניתן להעריך תועלת לעומת סיכון לאם וליונק ובהתאם לאלו, להמליץ באם להפסיק הנקה באפן זמני או מוחלט, לרבות, שאיבת חלב אם עם או בלי השלכתו[10][11]. מחד תופעות לוואי וסיכונים שבחשיפת היונק לחומר הניגודי, ומנגד תופעות לוואי והשלכות בריאותיות קצרות וארוכות טווח[1] בהפסקת הנקה מוחלטת (הפסקת הנקה בטרם עת) וכן, זמנית ליונק ולאימו[10][11]. השלכות תחלואה ותמותה של היונקים והאימהות בשל הפסקת הנקה בטרם עת מבוססות בספרות הרפואית[1], אך גם הפסקת הנקה זמנית, יכולה לגרום למצוקה ותחלואה לאם ולתינוקה לרבות גודש, סתימת צינורית חלב, דלקת של השד, ירידה זמנית בייצור חלב וחשיפה לתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) עם ההשלכות שבכך.
בסיכום ההמלצות שמובאות כאן, כאשר הייתה אי התאמה בין הקווים או בהיעדר המלצות מקצועיות, ספרות או מחקרים, נלקחו בחשבון התכונות הפרמקוקינטיות של החומרים.
ההנחיות מתייחסות לנשים מניקות שאינן הרות. להנחיות בנושא בדיקות דימות בהיריון יש לפנות לנייר העמדה של החברה לרפואת אם ועובר והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה[12].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 Victora CG, Bahl R, et al; Breastfeeding in the 21st century: epidemiology, mechanisms, and lifelong effect. Lancet 2016; 387:475-90.
- ↑ 2.0 2.1 Rollins NC, Bhandari N, et al; Why invest, and what it will take to improve breastfeeding practices? Lancet 2016; 387:491-504.
- ↑ 3.0 3.1 McFadden A, et al; Enabling breastfeeding for mothers and babies, Cochrane Special Collections , Feb 2017.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 The Physician’s Role in promoting and supporting Breastfeeding and treating the Breastfeeding mother and child, Clinical Guidelines, May 2018, https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_90_Hanaka.pdf.
- ↑ Implementation Guidance: Protecting, promoting, and supporting breastfeeding in facilities providing maternity and newborn services, the revised Baby-Friendly Hospital initiative, Geneva: World Health Organization; 2018. Licence: CC BY-NC-SA 3.0 IGO.
- ↑ Committee Opinion No. 658: Optimizing Support for Breastfeeding as Part of Obstetric Practice. Obstet Gynecol 2016 Feb;127)2(:e86-92.
- ↑ Practice Guidelines: AAFP Releases Position Paper on Breastfeeding. Am Fam Physician. 2015 Jan 1;91(1):56-57.
- ↑ Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012;129:e827-e841.
- ↑ חשיבות ההנקה
- ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 Mitchell KB et al, ABM Clinical Protocol # 31: Radiology and Nuclear Medicine Studies in Lactating Women. Breastfeeding Medicine 2019; Vol 14 no5.
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 Iodinated Contrast Media Guideline, The Royal Australian and New Zealand College of Radiologists, V2.3, March 2018.
- ↑ Radiological Examination during Pregnancy, Position Paper, March 2020. https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne153_dimutPregnancy.pdf