האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־16:37, 6 בספטמבר 2022 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (removed Category:פסיכיאטריה using HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה עקרוני של איגוד הפסיכיאטרייה בישראל בנושא חוות דעת פסיכיאטרית לבתי משפט
תחום פסיכיאטריה
A Structural-Functionalist Understanding of Deviance.png
האיגוד המפרסם איגוד הפסיכיאטריה
פסיכיאטריה.png
קישור באתר האיגוד
תאריך פרסום 1995
יוצר הערך פרופ' פטר סילפן (יו"ר הועדה)
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 


ראו גםחוות דעת פסיכיאטרית לעונש מופחת - נייר עמדה

בחברה בישראל ניכרת עליה רצופה ועקבית של משפטים שעיסוקם ועניינם הוא בתחום הרפואה, וההזדקקות לרופא כמומחה בבית המשפט הולכת וגוברת. נוכח מציאות זו, החליט איגוד הפסיכיאטרייה בישראל בחודש פברואר 1995 על מינוי ועדה מקצועית נבחרת, לניסוח נייר עמדה אשר נועד לשקף את התפיסה המודרנית של הפסיכיאטרייה המשפטית ולהציע קווים מנחים אשר יהיו מקובלים על חברי האיגוד בארץ. הוועדה, בראשותו של פרופ' פטר סילפן שקדה על הכנת נייר עמדה במשך החודשים מרץ – אוגוסט 1995 ומגישה בזאת את הצעתה לנייר העמדה.

חברי הוועדה הם: פרופ' סילפן – יושב הראש, ד"ר מסטר, ד"ר זאבו, ד"ר שניידמן, ד"ר סגר, ד"ר הגש וד"ר עמנואל. הוועדה נעזרה בדיוניה בעורכת הדין דינה להמן כיועצת משפטית. נוכח היקפו העצום של הנושא הגבילה עצמה הוועדה להתמקד בנושאים העקרוניים ביותר ואלה אשר להם משמעות.

עקרונות לשמירה על דרישות החוק ועל רמה מקצועית נאותה של חוות הדעת ושל העד המומחה

ההנחיות המוצעות בנייר עמדה זה מתייחסות לחוות דעת פסיכיאטרית המיועדת לשימוש המערכת המשפטית במישרין וכן למערכות משפטיות, דהיינו גורמים נוספים בעלי סמכות משפטית. לפיכך מעמדה של חוות הדעת הוא כשל עדות מומחה רפואי שניתנה בפני בית המשפט וחלים עליה כל הכללים.

  1. הוועדה ממליצה בפני איגוד הפסיכיאטרייה בישראל לפעול למען הקמת מסלול התמחות-על מוכר בתחום הפסיכיאטרייה במשפטית
  2. הוועדה ממליצה שעד לקיומו בפועל של מסלול זה, חוות דעת פסיכיאטרית תינתן בהסתמך על רשימה מוסמכת של מומחים בפסיכיאטרייה (בכפוף למומחיות הנדרשת לפי גיל הנבדקים, כאמור בסעיף ג'). רשימה זו תיקבע על ידי ועדה שתוקם על ידי החברה לפסיכיאטרייה משפטית ובהתייעצות עם ראשי האיגודים הרלוונטיים. רשימה זו תועבר על ידי האיגוד להנהלת בתי המשפט תוך המלצה לפנות ולהיעזר רק במומחים הכלולים ברשימה זו. ועדה זו תתבקש גם לקבוע תוכנית ומסלול להכשרה מקצועית, אשר באמצעותו יכלו חברים נוספים אשר ימלאו את הדרישות להצטרף ולהיכלל ברשימת המומחים המומלצים, וזאת עד ליצירת התמחות-על, כאמור בסעיף א'
  3. בהתאמה להוראות תקנות סדר הדין האזרחי (1984) ייתן חוות דעת רק מומחה רפואי. נייר עמדה זה עוסק בחוות דעת פסיכיאטרית משפטית (פורנזית) המתבססת על בדיקה פסיכיאטרית, ולפיכך חוות דעת כזו יכולה להינתן אך ורק על ידי מומחה בפסיכיאטרייה

 

משיקולים של ניסיון, מומחיות וידע עדכני מומלץ העיקרון כי:

  1. עד גיל 18 – חוות הדעת תינתן על ידי מומחה בפסיכיאטרייה של ילדים ונוער
  2. מעל גיל 18 – חוות הדעת תינתן על ידי מומחה בפסיכיאטרייה של המבוגר
  3. בחוות דעת הדנות בעניינים פליליים כאשר העבירה בוצעה על ידי קטין והבדיקה וחוות הדעת נדרשות כאשר גיל הנבדק מעל 18 – הבדיקה יכולה להיעשות על ידי מומחה בפסיכיאטרייה של ילדים ונוער או על ידי מומחה לפסיכיאטרייה של המבוגר – הכל לפי נסיבות העניין
  4. חוות דעת בענייני משפחה אשר במרכזו עומדת טובת הילד, יינתנו בדרך כלל על ידי פסיכיאטר לילדים ונוער ובמידת הצורך בשיתוף פסיכיאטר של המבוגר

הסטנדרטים המומלצים לכתיבת חוות הדעת הפסיכיאטרית

חוות הדעת תיכתב בהתאם לנוסח המתחייב בחוק, דהיינו על פי פקודות דיני הראיות (נוסח מחדש) התשל"א – 1971.

הסטנדרטים המוצעים נועדו לשמש כמודל מומלץ ואופטימלי אשר ראוי למלא אחריהם בדרך כלל, אך בצורה גמישה ומתוך התאמה לנסיבות. חוות דעת לוקות בחסר, בדרך כלל אם יחסר בחן מידע משמעותי באחד ממרכיבי המודל או יותר, או אם הבודק אינו מבדיל בין עובדות ומסקנות, או שאינו מזהה ומשיב על השאלה המשפטית אשר לגביה נתבקש לחוות את דעתו.

להלן מודל מומלץ לכתיבת חוות דעת פסיכיאטרית

  1. מבוא: הבודק יפרט את השכלתו, ותאריו ומומחיותו, את ניסיונו המקצועי ותפקידיו בעבר ובהווה. הנבדק יזוהה כמפורט, וכן הגורם אשר הפנה אותו להערכה הפסיכיאטרית המשפטית. מטרת הבדיקה תצוין, כלומר יש לכלול התייחסות ברורה לשאלה המשפטית אשר בבסיס הבדיקה.
    יובהרו המדדים המשפטיים שעל פיהם ירשם כיצד הוסברו לנבדק נסיבות הבדיקה ומידת יכולתו להבין את שהוסבר לו.
    יצוין על פי אלו חוקים או תקנות נעשית הערכת הנבדק (למשל: על פי החוק לטיפול בחולי נפש, תקנות הביטוח הלאומי וכיוצא בזה)
  2. מקורות המידע: יש לזהות ולפרט את כל מקורות המידע. יש לתעד מועד, משך, ומיקום הבדיקה. כל המסמכים אשר נעשה בהם שימוש יזוהו ויפורטו בכתב תוך אזכור מהותם, מועד כתיבתם, ועל ידי מי נכתבו
  3. פרטי המקרה: (אם מאורע מסוים הביא לבדיקה): יתוארו נסיבות המקרה וההתרחשויות אשר קרו בעקבותיו. התיאור יתבסס הן על מקורות מידע רלוונטיים והן על תיאורו של הנבדק. רצוי לפרט ככל האפשר וכן להביא דברים בשם אומרם
  4. אנמנזה: תימסר אנמנזה אישית, התפתחותית, משפחתית, רפואית, פסיכיאטרית, ומשפטית. מידת הפירוט וההדגשים יהיו מותאמים לנסיבות המקרה ולמידת הרלוונטיות שלהם.
    מומלץ לקבל הטרו-אנמנזה ממקורות רלוונטיים
  5. סטטוס נפשי: חשוב לבצע בדיקה מקצועית וכוללנית ולציין את הנסיבות שבהן נעשתה ההערכה, וכן באם הנבדק מקבל טיפול תרופתי, ומי נכח במעמד הבדיקה. במידת הצורך יערך אבחון משפחתי, ו/או זוגי, ו/או הורי. הבדיקה תעשה על-פי העקרונות המקובלים והיסודיים של הערכת סטטוס נפשי בבדיקה פסיכיאטרית ובכלל זה: תיאור והערכה של ההופעה החיצונית, ההתנהגות, התמצאות ושיתוף הפעולה, דיבור, מצב אפקטיבי, פרספציה (Perception), אינטליגנציה (Intelligence), הערכת תקינות הלך ותוכן החשיבה, תשומת לב, זיכרון, שיפוט, מידת התובנה למצבו ולנסיבות, הערכת תפקודים קוגניטיביים ובוחן המציאות
  6. סטטוס משפטי (פורנזי): משמעות התרגום המשפטי של הבדיקה הפסיכיאטרית והרלוונטיות שלה להקשר המשפטי. בפסיכיאטרייה קיימים מצבים רבים אשר ישנו את המשמעות המשפטית של כל מקרה לגופו כגון: מצב פסיכוטי, פעולה בהשפעת מחשבות שווא, ליקוי בכושר השכלי, הפרעות קוגניטיביות, ופגיעות מוחיות, הפרעות רגשיות כולל קושי בריסון דחפים וטראומות קודמות.
    בהתאם לנסיבות יש להתייחס להשפעות נוספות, כגון: השפעת חומרים אורגניים, מצב הכרה, השפעת טראומות נפשיות קודמות וכיוצא בזה. לפיכך הסטטוס המשפטי יכלול תיאור של כל המרכיבים המנטליים והרגשיים הרלוונטיים ונסיבות הבדיקה ומשמעותה, למשל: אחריות פלילית, כושר לעמוד בדין, הבנת ההליך המשפטי או האדמיניסטרטיבי
  7. בדיקות מיוחדות: יובאו ויפורטו תוצאות בדיקות עזר ובדיקות משלימות אחרות, רלוונטיות
  8. האבחנה וניסוחה מנקודת ראות משפטית: יש לסכם את ממצאי הבדיקה על-פי נקודות הראות הרלוונטיות הן לאבחנה הפסיכיאטרית והן במסקנות העונות על השאלה המשפטית אשר בבסיס הבדיקה. יש להקפיד על ניסוח בהיר, בשפה ברורה ומובנת לכל, ולהימנע משימוש מוגזם בניסוחים מקצועיים בלבד ובהתאמה למושגים המשפטיים הרלוונטיים. יש לתעד התבססות על ספרות מקצועית, אם נעשה בה שימוש
  9. מסקנות והמלצות: יש להתייחס ולענות לשאלה משפטית, ולנסח את ההמלצות בשפה אשר ניתן ליישמה מבחינה משפטית. הניסוח יהיה בהיר, ובעל משמעות ברורה והחלטית ככל האפשר

אמות מידה מקצועיות ואתיות

  1. סודיות מקצועיות
    יש להסביר לנבדק כי כל מה שנמסר במהלך הבדיקה עשוי לשמש כחומר גלם בהכנת חוות הדעת אשר תימסר לבית המשפט או לגורם המשפטי הדן בעניינו
  2. אתיקה
    המומחה הבודק יהיה נאמן לעקרונות היסודיים של האתיקה המקצועית ובפרט יקפיד על: נאמנות לאמת, אובייקטיביות והימנעות ממשוא פנים
  3. הימנעות מאינטרסים זרים
    בהכנת חוות הדעת המקצועית יישמר בקפדנות העיקרון של הפרדה מלאה בין כל אינטרס אישי, ובפרט נושא התמורה הכספית ובין תוכן חוות הדעת ומסקנותיה. מומלץ כי שכר הטרחה ייקבע לפני סיומה ומסירתה למבקש
  4. בקרה מקצועית
    הועדה ממליצה על הקמת מנגנון מרכזי שיאפשר מעקב ובקרה מקצועית על הרמה של עמיתי המקצוע בתחום, אשר יקבל סמכות ואחריות על מעקב ופיקוח ואף הסקת מסקנות, והנושא עצמו יועבר לדיון והחלטה על דרכי יישומו במסגרת החברה הפסיכיאטרית המשפטית

קודים והנחיות מומלצים לפסיכיאטר כעד מומחה

  1. על הפסיכיאטר להיות בעל ניסיון, מומחיות, וידע עדכני בתחום שבו הוא מעיד, וכן עליו להכיר היטב את הנהלים המקובלים בזמן ובמקום שבו התרחש נשוא הדיון המשפטי
  2. עדות המומחה צריכה לייצג הערכות מקצועיות התואמות את הסטנדרטים המקובלים
  3. על המומחה להעיד באובייקטיביות, בהגינות, באמת, על-פי מיטב העובדות המשמעותיות והנתונים המדעיים העדכניים והמשמעותיים לגופו של כל עניין
  4. על המומחה להגביל עצמו לעדות בתחומים אשר יש בהם יכולת הכרעה מקצועית אובייקטיבית, ולהגדיר היטב את ההבדל בין הסבר מקצועי אובייקטיבי לבין הסבר השערתי – סובייקטיבי
  5. רצוי שהמומחה ידע את גבולותיו האישיים ואת גבולות המדע שהוא מייצג, ינהג בצניעות הנאותה, ויקבל על עצמו אמות מידה מוסריות גבוהות
  6. על המומחה המעיד לעבור ביסודיות, בהגינות, ובאובייקטיביות על החומר העובדתי, ואל לו להזניח חומר משמעותי כלשהו כדי להימנע ממשוא פנים. המבחן לאובייקטיביות הוא ההסכמה להכין חוות דעת אשר תוכל להיות מיוצגת ללא שינוי הן בפני התובע והן בפני הצד הנתבע
  7. על המומחה לשתף פעולה בכל מאמץ סביר מצד בית המשפט או עורכי הדין של הצדדים כדי לספק מידע יותר ברור בעבודתו