הגישה הניתוחית להחלפת מפרק הירך - נייר עמדה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הגישה הניתוחית להחלפת מפרק הירך
תחום	אורתופדיה
מפרק הירך במבט קדמי. באיור הורחקה עצם הירך מהמרחשת והוסרה מרבית קופסית המפרק.
האיגוד המפרסם	האיגוד הישראלי לאורתופדיה
קישור	באתר הר"י
תאריך פרסום	יולי 2018
יוצר הערך	ד"ר אריה קנדל;ד"ר אורן בן לולו; ד"ר ודים בנקוביץ; ד"ר ירון בר זיו; ד"ר רונן דבי; ד"ר מתן יואב; פרופ' יונה קוסשוילי
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – החלפת מפרקים

גישה ניתוחית להחלפת מפרק ירך

ניתוח להחלפת מפרק הוא אחד הניתוחים המוצלחים ביותר לשיפור איכות החיים אם לא המוצלח בהם, בוודאי באורתופדיה ואולי ברפואה בכלל. זאת כאשר בוחנים את תרומתו לתפקוד המטופל לאחר הניתוח ברמת הכאבים והעצמאות התפקודית בבית ובקהילה. הניתוח הפך לשכיח ביותר בגילאים שונים, בהתאם לסיבת תחלואת/שחיקת המפרק, ומבוצע בהצלחה במרכזים רפואיים רבים בישראל ומחוץ לה. ההיסטוריה של ניתוח זה היא בת יותר ממאה שנים, אך מקובל לראות את פריחתו משנות השישים של המאה העשרים. מנתח אנגלי בשם John Charnley הצליח לפתח טכניקה ניתוחית ומשתלים שהפכו למאוד אמינים בידיו ובידי אחרים. המשתלים נתנו מענה למטופלים לשנים רבות של פעילות מלאה ללא צורך בניתוחים חוזרים. מקובל לחשוב כי ניתוח עשוי לשרת את החולה לשנים ואין בהכרח צורך בהחלפה חוזרת. עבור כ-90 אחוזים מהמטופלים זה יהיה הניתוח היחיד שיעברו במפרק. הרף האיכותי הזה שהוצב מסביר גם את הקושי של חדשנות ושיפורים שכן אם יש פתרון כל כך טוב אין סיבה לשנות.

למרות האופטימיות האמיתית מהפתיח יש להבין כי במהלך השנים צפו הרופאים האורתופדים וגם מקצת מהמטופלים מכשלים של הניתוחים. ברור כי השאיפה והרצון הרפואי הוא להיטיב עם המטופל ולמצוא את הפתרון האיכותי ביותר. עם זאת, כאשר מדברים על טכנולוגיה אמינה ואיכותית, ברור עד כמה קשה להכניס שינויים שיעמדו במבחן זמן כה רב. על כן הקהילה הרפואית מנהלת במרכזים רפואיים שונים ובמקומות רבים בפיקוח המדינה מעקב ורישום רציף על ניתוחים אלה כדי לקדם שינויים בזהירות ובאיכותיות. שינויים יכולים להופיע בכל הקשרי לניתוח: בגישה הניתוחית (קדמית, אחורית או צידית), בטכנולוגיה הניתוחית (מונחית מחשב, רובוטית), בחומרי המשתלים, באזורי התנועה, בדרך חיבור המשתל לעצם ועוד. בכל התחומים האלה רואים ניסיונות לשפר ולהטיב, אך כדרכו של המחקר לעיתים התאוריה לא מוכיחה את עצמה ואנו חווים גם כשלים.

אחת הדוגמאות לדיון המקצועי והציבורי אותן אנו חווים היא בחירת הגישה הניתוחית, בעיקר קדמית מול אחורית. על כן הוקמה על ידי האיגוד האורתופדי ועדת מומחים אשר ניסתה לתת מידע מקצועי ברור על בחירת הגישה הניתוחית לציבור המטופלים והמטפלים. חברי הוועדה הם מנתחי מפרק הירך אשר מנתחים בגישות שונות. הם אינם זהים בדרך בה הם מנתחים, עם זאת הם סקרו את הספרות הרפואית, וכן ניירות עמדה של ארגונים רפואיים ואורתופדים בישראל ומחוץ לה, ועל סמך אלה הגיעו למספר המלצות פשוטות להבנה. אין בכוונת נייר עמדה זה בכדי לתאר את כל הלבטים סביב קבלת ההחלטות, אלא להציג תמונת מצב עדכנית על קבלת ההחלטות בבחירת הגישה הניתוחית.

המלצות שגובשו והתואמות המלצות של איגודים אחרים בעולם

• קיימות מספר גישות ניתוחיות למפרק הירך, ואף אחת מהן אינה "חדשה" מרעותיה
• לגישה ניתוחית השפעה משנית בלבד על תוצאות הניתוח. עיקר ההשפעה על תוצאת הניתוח היא מיומנות הצוות המנתח
• בספרות הרפואית קיימות עדויות מגוונות בהקשר ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהגישות לפרק הירך, אך אין מידע מוצק עדיין בעד יתרון כללי של גישה מסוימת על פני רעותה
• על המנתח לומר למטופל מה הגישה העדיפה עליו במקרה זה, אך אין לטעון כי גישה זו עדיפה על פני גישות אחרות (המשמשות מנתחים אחרים)

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אריה קנדל - המרכז הרפואי הדסה; ד"ר אורן בן לולו - המרכז הרפואי בני ציון; ד"ר ואדים בנקוביץ - סורוקה, המרכז הרפואי אוניברסיטאי; ד"ר ירון בר זיו - המרכז הרפואי אסף הרופא; ד"ר רונן דבי - המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי; פרופ' מתן יואב - המרכז הרפואי הדסה; פרופ' יונה קוסשוילי - המרכז הרפואי קפלן