שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה

פרק ראשי

תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #3.10: שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
שם המחבר	פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
שם הפרק	שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections
מוציא לאור
מועד הוצאה	תשע"א – 2010
מספר עמודים	196
הקדשה	ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי

הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line

בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה

מספר	סוג הזיהום	סימני היכר	הגישה האבחנתית וטיפולים
1.	זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis)	סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור	תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + אם יש הפרשה: לקחת תרבית + תחילת טיפול אנטיביוטי + תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 3-2 ימים אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
2.	זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection	חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי	תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל + הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + תחילת טיפול אנטיביוטי + התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
3.	בקטרמיה או ספסיס	חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.	תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + תחילת טיפול אנטיביוטי IV דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות + המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ) הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים

הטיפול האנטיביוטי המומלץ

הטיפול דרך הווריד

הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.

• בחולה שבא מהקהילה: IV Cefazolin 1-2 gram x 3 + IV Gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV Cloxacillin 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
• בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV Amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או Piperacillin-Tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)

הטיפול הפומי

במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 miligram x 2.

ביבליוגרפיה

• Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.