לוח החיסונים המומלצים למבוגרים 2012 - חוזר מנכ"ל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012
תחום	חיסונים, זיהומיות, משפחה, בריאות הציבור
סימוכין	משרד הבריאות - האגף לאפידימיולוגיה; תדריך חיסונים, ינואר 2012
תאריך פרסום	ינואר 2012

לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, 2012

קבוצת גיל החיסון	18 - 45 שנים	46 - 64 שנים	+ 65 שנים
אסכרה-פלצת/ אסכרה, פלצת, שעלת	חיסון ראשוני כולל שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
חצבת, חזרת, אדמת	שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות
אבעבועות רוח	שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות
נגיף פפילומה אנושי	3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים
שפעת	מנה אחת כל שנה.
דלקת כבד A	שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
דלקת כבד B	שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה.
זיהום פנוימוקוקי	1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה		מנה אחת
זיהום מנינגוקוקי	1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים .
שיתוק ילדים	שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה.
המופילוס אינפלואנזה B	מנה אחת
מקרא	לכל האוכלוסיה	לקבוצות סיכון

 

תרכיבים למתן חיסונים, 2012

קבוצות סיכון

דלקת כבד B

• עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיסי עם חולים או הפרשותיהם.
• עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיסי עם חומר ביולוגי מזוהם ^HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
• צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
• חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
• חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
• אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
• גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
• אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
• כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
• מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ^HBsAg.
• נפגעי פיגוע המוני.
• עצירים ואסירים.
• נפגעי תקיפה מינית.
• חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
• נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.

דלקת כבד A

• אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
• אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
• אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
• אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
• אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
• אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
• אנשים עם חסר Glucose*6*phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
• עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
• עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non*human primates).

מחלה מנינגוקוקית

• אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy, כגון sickle cell diseases.

מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.

• אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5*9 C או 3 (terminal complement deficiency).
• אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
• נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
• עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
• עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).

זיהומים פנוימוקוקיים

1. קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
   1. אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:
      * סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
      * מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
      * מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, cystic fibrosis, emphysema-! chronic obstructive pulmonary disease.
      * שחמת (cirrhosis), אלכוהוליזם.
      * דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
   2. בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
2. קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
   1. אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
      מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
   2. אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
      * מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת multiple myeloma ,Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
      * טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
      * זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
      * השתלת אברים ומח עצם
   3. מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
   4. חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע'^ דיאליזה.

מחלה הנגרמת ע"י Hib

אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים

• הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
• מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
• זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
• לאחר השתלת מח עצם.

שיתוק ילדים

• נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
• קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
• עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
• עובדי בריאות.

שפעת

החיסון מומלץ לכל מבוגר, אך במיוחד לאנשים שמשתיכים לקבוצות הסיכון

1. אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
   * מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית
   * טרשת עורקים
   * יתר לחץ דם
   * אי-ספיקת הלב
   * קצרת הסימפונות (אסטמה)
   * ברונכיטיס ממושך
   * פיברוזיס ציסטי
   * ברונכיאקטאזיס
   * אמפיזמה
   * שחפת
   * סוכרת
   * מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
   * מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
   * מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
   * חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
   * חוסר דם ממושך
   * בני בית של כל המפורטים לעיל
2. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
3. נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
4. עובדי הבריאות.