כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק 21 שנה ו-2,000 מאמרים על רפואה ובריאות
| 21 שנה ו-2,000 מאמרים על רפואה ובריאות | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | פרופסור בן-עמי סלע | |
נתחיל בקצת היסטוריה: בשנת 2001 פנו מנהלי אתר האינטרנט "טבעלייף בריאות" לד"ר פיה רענני אז רופאה צעירה במכון ההמטולוגי בשיבא, (וכיום פרופ' רענני מנהלת אגף ההמטולוגיה בביילינסון), בבקשה שתכתוב מאמר בנושאי עיסוקה לאתר. פיה שהייתה מאוד עסוקה כרופאה ומטפלת מסורה בחוליה, לא מצאה את הזמן הנדרש בכתיבת המאמר המבוקש, אך המליצה על אחד, בן-עמי סלע, שפרסם כבר אז כארבעים מאמרים בכתב העת "הרפואה" ועוד כ-200 מאמרים בכתבי-עת רפואיים חיצוניים, ושמו הלך לפניו כמרצה מצטיין לסטודנטים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. אנשי "טבעלייף בריאות" פנו אלי בעצתה, וסרבתי לפנייתם בהיותי עסוק בניהול המכון לכימיה פתולוגית בשיבא, בפיתוח שיטות מעבדה של מדידת אנליטים שונים, ובהוראה.
מה שדרבן אותי להקדיש זמן ומרץ לכתיבת 2,000 מאמרים על נושאי רפואה ובריאות, היו אלפי פניות במייל ובטלפונים של רופאים ואזרחים מן השורה שפנו אלי באינספור סוגיות בתחום בדיקות המעבדה. אכן, בעידן הדיגיטלי בו מתקבלות תשובות של בדיקות מעבדה תוך 3–4 שעות מביצוע בדיקות אלו על צג המחשב הביתי או הסמארטפון, ציבור גדול של נבדקים הפך לשותף לבירור הרפואי הנוגע לבריאותו או למחלתו. אך לא רק הציבור הרחב: גם סטודנטים לרפואה, סטאז'רים, מתמחים ואף רופאים בכירים מן השורה, היו פונים אלי בשאלות על משמעות תוצאות בדיקה זו אחרת. זכורני, כאשר הבאתי ארצה את בדיקת טרופונין במאמר הראשון שהתפרסם פרי עטי בשנת 1993 בכתב העט "הרפואה", וסדרת מאמרים שלי שלוותה מאמר זה בשנות ה-90 על מדד חשוב זה להתקפי-לב, הפכו אותי לפרשן של הבדיקה ומשמעותה בחדרי המיון והטיפול הנמרץ. ובדומה, בדיקת BNP או brain natriuretic peptide, שאני הייתי הראשון להכנסתה לשגרת בדיקות השגרה לזיהוי אי-ספיקת לב, לצד או במקום בדיקת אקו-לב הוותיקה, ועוד כיוצא באלה.
וכך קרה שבאוגוסט 1993 פנה אלי פרופ' יעקב רותם - רופא הילדים המיתולוגי בשיבא, והעורך של כתב העת "הרפואה" בשאלה: "מדוע לא תכתוב ספר על בדיקות המעבדה, שישמש את עם ישראל", אלה ממש היו דבריו על דף קטן בכתב ידו השמור אצלי עד היום בקלסר מאובק. ומעשה שטן, שלושה חודשים לאחר מכן קבלתי שיחת טלפון מבעל הוצאת הספרים "פרולוג" שפנה אלי בבקשה שאכתוב מדריך בדיקות המעבדה שכלל 100 בדיקות הודפס במהדורה של 4,000 ונחטף מסטימצקי ומצומת ספרים כלחמניות חמות.
חלפו מספר שנים והרעיון של כתיבה אינטרנטית החל להבשיל בתוכי, ואמנם בשנת 2002 החלטתי ליישם אותו. המאמר הראשון אותו כתבתי היה על המשמעות הקלינית של הומוציסטאין, אותה חומצת אמינו לא רגילה שרמות גבוהות שלו יוחסו לפגיעה בכלי-דם, בלב, ואף עלולות לגרום שבץ-מוחי. זו מולקולה שהמעבדה בניהולי בשיבא הייתה הראשונה שפיתחה שיטה למדוד את ריכוזה בדם, ואשר זכתה אפילו לספר שכתבתי אודותיה שיצא בשנת 1995 שוב בהוצאת פרולוג. וכך החלו הדברים להתגלגל: מאז ועד עצם ימים אלה, מדי יום ראשון בשבוע מתפרסמים שני מאמרים חדשים במגוון רחב של נושאי רפואה ובריאות. נושאי המאמרים משתדלים להיות אקטואליים: בנושא נזקי עישון סיגריות ואף זה של הסיגריות האלקטרוניות נכתבו כ-20 מאמרים במרוצת 21 השנים האחרונות, וכך גם בנושאים "חמים" של אפידמיות ופנדמיות שהכו בנו בשנים אלו: הקורונה, נגיפי אבולה וזיקה, ההתעוררות של מחלת הכולירע, ועוד בישין מרעין אחרים.
ההשקעה בכתיבת מאמרים אלה אינה קטנה: חיפוש אחר מאמרים בכתבי-עת מובילים כגון Nature, New England Journal of Medicine ,JAMA, British Medical Journal, Lancet ו-Mayo Clinic Proceedings, גוזל זמן רב, וקריאת המאמר הרלוונטי וההתייחסות אליו גוזלת אף זמן ארוך יותר. כתיבת מאמר כזה נמשכת בממוצע כ-20 שעות. כתיבת שני מאמרים מדי שבוע היא עניין של 40 שעות ישיבה ליד המחשב, וזו ההשקעה של 21 שנים ללא הפוגה, שהביאה אותי ואת קוראי ל-2,000 מאמרים אותם אני משלים היום. אך בכך לא הושלם המאמץ: לאורך כל השנים הללו, אני מקבל מדי יום 2 שיחות טלפוניות או פניות במייל, מאנשים המבקשים להגיע ל"קליניקה" שלי, לאחר שקראו מאמר שלי המתאר מצב קליני המדמה את מצבם ב"דיוק נמרץ", מתוך הנחה מוטעית שאני רופא שיכול להביא להם מזור, וחלק מהם אף טוענים שהם "השחיתו זמן וכסף רב בביקוריהם אצל רופאים שלא פתרו את בעייתם". כאן אני נאלץ לאכזב אותם בכך שאיני רופא, שאין לי קליניקה, אך אני לא פותר אותם בלא-כלום: לאחר האזנה לתיאור מצבם, אני מציע להם לבצע בדיקה זו-או-אחרת על מנת לקבל תמונה ברורה יותר על בעייתם, ולרוב אני מפנה אותם לרופא בעל מוניטין שאני מכיר, ומאמין שהוא המתאים להם. גם שיחות/מיילים אלה גוזלים ממני זמן לא קטן, אך אני סבור שזו חובתי לנזקקים אלה.
מה שהגביר אצלי את המחויבות להמשיך ולכתוב מאמרים באתר טבעלייף-בריאות באינטרנט, הייתה הצלחת מפעל אינטרנטי נוסף שנרתמתי לו בשנת 2011, והוא כתיבת הספר הווירטואלי "מדריך בדיקות המעבדה" באתר המיועד לרופאים "ויקירפואה", אף שכל עם ישראל יכול להיכנס ולצפות בו. כתיבת 494 ערכים של בדיקות מעבדה שונות, הייתה יוזמה של פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה, שפנה אלי בשנת 2010 וביקש שאכתוב את כל מה שצריך לדעת על בדיקות המעבדה. גם אותו דחיתי בתחילת הדרך מסיבות של "חוסר זמן", אך לאחר שנה של פניות חוזרות שלו, נעניתי. אכן, וכמו שאמר לי ד"ר שלמה אלמוג הטוקסיקולוג של שיבא, מדובר ב"מפעל חיים". ארבע מאות תשעים וארבע ערכים שנכתבו, תופסים נפח של כ-4,000 דפי A4, ועד בוקר זה גלשו בהם 12,345,768 איש ואישה, וגם כאן רבים מתוכם פונים אלי בשאלות על משמעות ערך זה או אחר. גם כאן כתיבה זו גוזלת זמן רב, ומגיעה על חשבון זמן איכות של אדם ממוצע בגילי.
אני מתחיל כעת את האלף השלישי בסדרת המאמרים הרפואיים/בריאותיים הללו. איני יכול להתחייב שבגילי (אחדים מידידי הטובים ביותר צופים על גיל 80 מהצד הלא נכון) אצליח להגיע בשלום למאמר שמספרו 2,500, אך אעשה מאמץ כן לעשות זאת. כאן ניפרד כידידים, שכן העדתי רבות על עיסתי. שנה טובה ובעיקר בריאה!
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)