ברביטורטים - Barbiturates
מדריך בדיקות מעבדה | |
ברביטורטים | |
---|---|
Barbiturates | |
מעבדה | כימיה בדם וכימיה בשתן |
תחום | מדידת חומרים המשמשים במערכת העצבים המרכזית. |
יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
ברביטורטים (Barbiturates) מהווים קבוצת תרופות הנגזרת מחומצה ברביטורית (Edward וחב' ב- J Pharmaceut Sci משנת 2006) והם פועלים לדיכוי מערכת העצבים המרכזית ולגרום לספקטרום רחב של תגובות. חומצה ברביטורית היא המבנה ההורה של כל הברביטורטים. יעילותם בשימוש רפואי למטרות היפנוטיקה, כנוגדי פרכוסים וכסם המפחית חרדה ומרגיע. יחד עם זאת, יש להם פוטנציאל של התמכרות פיזית ופסיכולוגית כאשר הם בשימוש יתר. השימוש בהם למטרות בִּילּוּי בשל תכונות האנטי-דאגניות שלהם, גורם להיותם מפוקחות ברוב הארצות. ברביטורטים הפועלים באופן ממוצע מפחיתים את משך הזמן שלוקח להירדם, מאריכים את משך השינה ומקצרים את משך שינת REM. בין השאר ברביטורט כגון phenobarbital משמש לטיפול באפילפסיה, למניעת עוויתות, ליצירת היפנוזה, לצורך הרגעה והרדמה. ברביטורטים הוחלפו על ידי בנזודיאזפינים או על ידי תרופות אנטי-פסיכוטיות, למשל בנדודי שינה ובחרדה, בגין העובדה שהסכנה בנטילת מנת-יתר של בנזודיאזפינים נמוכה יותר, וכן בגלל החסר של אנטידוט למצבים של מנת-יתר של של ברביטורטים. אך ברביטורטים משמשים בהיקף מצומצם, כחומרי הרדמה כללית, לטיפול באפילפסיה וכתרופה למיגרנה חריפה. כן משמשים ברביטורטים במקרים של סיום חיים בכבוד או בהוצאות להורג.
מנגנון הפעולה
ברביטורטים פועלים כמאפננים אלוסטריים חיוביים ובמינונים גבוהים הם פועלים כאגוניסטים של הקולטן של GABAA (Löscher ו-Rogawski ב-Epilepsia משנת 2012). GABA הוא הניורוטרנסמיטור המעכב העיקרי ב-CNS של יונקים. ברביטורטים נקשרים לקולטן של GABA במספר ניכר של "כיסים" טרנס-ממברנליים (Chiara וחב' ב-J Biol Chem משנת 2013), השונים מנקודות הקישור של בנזדיאזפין. בדומה לבנזדיאזפינים, ברביטורטים מחזקים את ההשפעה של GABA בקולטן זה. בנוסף להשפעה GABAergic זו, ברביטורטים חוסמים את הקולטנים של AMPA ושל kainate, שהם תת-סוגים של הקולטן של גלוטמאט יונוטרופי. גלוטמאט הוא הנוירוטרנסמיטור המגרה העיקרי ב-CNS של יונקים. הממצא שברביטורטים מחזקים את הקולטנים של המעכב GABAA ומעכבים את הקולטנים של המגרה AMPA, יכול להסביר את ההשפעות העדיפות של ברביטורטים ב-CNS, בהשוואה לאלה של תכשירים חלופיים כגון בנזודיאזפינים ו-quinazolinones. בריכוזים גבוהים יותר, ברביטורטים מעכבים את השחרור התלוי ב-Ca+2 של נוירוטרנסמיטורים כגון גלוטמאט בהשפעת P/Q-type voltage-dependent calcium channels (Brunton וחב' ב-Goodman & Gilman's Pharmacological Basis of Therapeutics משנת 2005). ברביטורטים מייצרים את השפעותיהם הפרמקולוגיים על ידי הגברת השפעת תעלות יוני כלוריד בקולטן של GABAA ובכך הגברת יעילות GABA, בעוד שבנזודיאזפינים מגבירים את התדירות של פתיחת תעלות יוני כלוריד בקולטן של GABAA ובכך מגבירים את הפוטנטיות של GABA. הפתיחה הישירה של תעלות יוני כלוריד היא הסיבה לטוקסיות המוגברת של ברביטורטים בהשוואה לבנזודיאזפינים במינון-יתר (Harrison וחב' ב-Neuropsychopharmacol משנת 2000, ו-Siegel וחב' ב-Basic Neurochemistry Molecular Cellular and Medical Aspects משנת 1999). יתרה מכך, ברביטורטים הם תרכובות לא-בררניות יחסית, הנקשרים לכל משפחת העל של תעלות היונים, בהם מייצגת תעלת היונים של הקולטן של GABAA רק אחת ממספר נציגים. משפחת-על זו של קולטני Cys-loop, כוללת את תעלת הקולטן הנוירונלי nAch , את תעלת