האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 21 בפברואר 2012
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מיזופרוסטול

דירוג ה- EBM במקום שהוא קיים ניתן בצבע ירוק

מיזופרוסטול (Misoprostol) היא תרופה אנלוגית לפרוסטגלנדין E1, שרשומה כיום במשרד הבריאות תחת ההוריה העיקרית של "מניעת גירוי הקיבה בעקבות נטילת נוגדי דלקת לא סטרואידלים‏ (NSAIDs‏, Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs)." קיימת גם הוריה גינקולוגית רשומה בישראל - לריקון הרחם לאחר מתן Mifegyne‏ (Mifepristone), כחלק מהפרוטוקול התרופתי של הפסקת היריון מוקדמת יזומה. לאור הנתונים המצטברים ממחקרים קליניים, ובהתחשב בעלות הנמוכה ובנוחות השימוש, נראה שלמיזופרוסטול יש מקום לטיפולים נוספים בתחום הגינקולוגי.

השפעות המיזופרוסטול תלויות במינון, וכוללות ריכוך והרחבה של תעלת צוואר הרחם, והתכווצויות של הרחם[1]. תופעות הלוואי של התרופה כוללות כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים וצמרמורות[1].

ניתן לתת מיזופרוסטול באופן פומי, נרתיקי, תת-לשוני, בוקאלי ורקטאלי[1][2].

אין אינטראקציות ידועות בין מיזופרוסטול ותרופות אחרות. מתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים לשיכוך כאב אינו משפיע על היעילות של המיזופרוסטול[3][4].‏ EBM: I.

הוריות מקובלות, אך לא רשומות, לשימוש במיזופרוסטול בתחום הגינקולוגי:

  1. טיפול בהפלה עצמונית
  2. שימוש להרחבת תעלת צוואר הרחם, בדומה ללמינריה, לפני ביצוע פעולות תוך רחמיות כמו ריקון ניתוחי של הרחם, החדרת התקן תוך רחמי או היסטרוסקופיה (Hysteroscopy)

טיפול בהפלה עצמונית

הפלה עצמונית מהווה את אחת הסיבות השכיחות ביותר לפניה לרופא הנשים. בשנים האחרונות הצטברו נתונים ממחקרים רבים שמוֹרים בבירור כי הטיפול במיזופרוסטול הינו בטוח ויעיל במקרים של הפלה נדחית (Missed Abortion)[5][6][7].‏ EBM: I.

מחקרים עדכניים מורים כי השימוש במיזופרוסטול יכול למנוע בכ-75 אחוזים מהמקרים את הצורך בריקון ניתוחי של הרחם[7][8]. נתונים דומים נמצאו גם במחקרים שנערכו בישראל[9][10]. גם כאשר מתן המיזופרוסטול לא הביא לריקון מלא של חלל הרחם, הטיפול התרופתי בעל תועלת, מאחר והוא מהווה הכנה יעילה לפני ריקון ניתוחי של הרחם, כתחליף ללמינריה[11].‏ EBM: I.

מבחינת סיבוכים ותופעות הלוואי, הרי שטיפול עם מיזופרוסטול קשור יותר בדימום ממושך בהשוואה לפעולה הניתוחית, ובמיעוט של המקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית[5][6][7].

ביחס לבטיחות לטווח רחוק, הרי שלא נמצאה עליה בשיעור ההידבקויות בחלל הרחם[12]. מעקב של עד 6 שנים מצא שאין הפרעה לפריון או להיריון לאחר טיפול תרופתי[13][14][15]. ‏EBM: I.

מיזופרוסטול רשום כיום במשרד הבריאות בהוריה של ריקון הרחם לאחר מתן Mifegyne לשם הפסקת הריון יזומה. מאחר ויש דמיון רב בפעולה של המיזופרוסטול לריקון הרחם במקרים של הפלה נדחית או בלתי שלמה, הרי שמדובר בהוריות גינקולוגיות דומות מאד.

מחקרים רבים מהעולם, והניסיון שהצטבר בישראל, מורים כי ניתן לראות במתן מיזופרוסטול אפשרות חליפית מקובלת לריקון ניתוחי במקרים של הפלה עצמונית[16].

אופן השימוש

הוריות התאמה לטיפול

היריון תוך רחמי מודגם באולטרה-סאונד ללא עובר בתוכו או עם עובר ללא דופק (הפלה נדחית או בלתי שלמה).

הוריות נגד לשימוש במיזופרוסטול להפסקת היריון

אופן הטיפול והמעקב

  • יש מספר צורות נתינה ומינונים מקובלים[1]
  • אין צורך בהשהיה בהשגחה לאחר החדרת הטבליות
  • האישה תוזמן לביקורת
  • יוסבר לאישה כי בכל מקרה של דמם רב, כאבים בלתי נסבלים, הרגשה כללית רעה, חולשה או חום עליה להתייעץ עם הרופא המטפל או לפנות מידית לחדר מיון
  • אם בבדיקת אולטרא-סאונד עדיין נצפה חומר הריוני ברחם או שרירית הרחם מעובה באופן שמחשיד להימצאות שארית ברחם, ניתן לחזור ולתת מיזופרוסטול
  • דמם לדני חריג או סימנים לזיהום מחייבים לשקול ביצוע ריקון כירורגי של הרחם
  • יש לשקול ריקון כירורגי של הרחם במידה ובמעקב נצפה עדיין ברחם שק היריון או שרירית הרחם מאד מעובה באישה הסובלת מתסמינים, באופן שמחשיד להימצאות שארית ברחם

סיבוכים ותופעות לוואי

ההפלה שמלווה טיפול עם מיזופרוסטול קשורה בכאבי בטן ובדימום ממושך יחסית, אך נדיר שמקרים אלה יחייבו התערבות. בשימוש דרך הנרתיק תופעות לוואי כמו בחילות, הקאות או שלשולים, נדירות יחסית. מתן פרוסטגלנדינים עלול להוביל לעליה קלה וחולפת בחום הגוף, לצמרמורות, חולשה וכאבי ראש.

בטיחות לטווח רחוק

אין עדויות לסיכון מוגבר להידבקויות בחלל הרחם או להפרעה לפריון והיריון עתידי, לאחר טיפול עם מיזופרוסטול[12][13][14][15].

דגשים להסכמה מדעת בטיפול עם מיזופרוסטול מול ריקון ניתוחי של הרחם

  1. יתכן ויידרש מעקב תכוף וממושך יותר
  2. צפוי במהלך הטיפול יותר כאב ודימום לדני (ניתן להמליץ על אנלגטיקה עם NSAIDs)
  3. סיכויי הצלחה של כ-75 אחוזים, כשהכישלונות מתחלקים בין כשלון מוחלט וצורך בגרידה לבין שארית חומר הריוני שמחייבת התערבות

שימוש במיזופרוסטול להרחבה של תעלת צוואר הרחם

הכנה של צוואר הרחם על מנת שיהיה רך ופתוח יותר לפני ביצוע פעולה תוך רחמית עשויה להקל על הפעולה ולשפר את בטיחותה[17]. שימוש במיזופרוסטול יכול לשמש חלופה לשימוש בלמינריה להרחבת תעלת צוואר הרחם לפני ביצוע ריקון ניתוחי של הרחם[5][17], דגימת רירית הרחם, הכנסת התקן[18] או היסטרוסקופיה[19].‏ EBM: I.

אופן השימוש

הוריות התאמה לטיפול:

  • אין רגישות ידועה לפרוסטגלנדינים


הוריות נגד לשימוש במיזופרוסטול לפני פעולה תוך רחמית:

  • ראו בסעיף הקודם

אופן הטיפול והמעקב:

  • יש מספר צורות נתינה ומינונים מקובלים[1]
  • אין צורך בהשגחה לאחר החדרת הטבליות
  • אצל אישה בחדילת אורח (Postmenopausal) ניתן לשקול מתן Estradiol נרתיקי במשך 14 יום לפני מתן מיזופרוסטול[20]

הועדה המכינה 2012

  • דניאל זיידמן (יו"ר)
  • עמוס בר
  • אידה אמודאי
  • יעקב בורנשטיין
  • אמנון בז'ז'ינסקי
  • רחל בכר
  • אדם גבע
  • מוטי גולדנברג
  • יגאל וולמן
  • משה זלוצובר
  • מוטי חלק
  • אריה ישעיה
  • איל סיוון
  • נגה פורת
  • יצחק פיינשטיין
  • ירון צלאל


וחברי וועד החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה.

צוות עדכון 2017

  • פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
  • פרופ' ראול אורבייטו
  • ד"ר אידה אמודאי
  • ד"ר עמוס בר
  • פרופ' מוטי גולדנברג
  • פרופ' יגאל וולמן
  • פרופ' מוטי חלק
  • ד"ר אריה ישעיה
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל
  • ד"ר נגה פורת
  • ד"ר יצחק פיינשטיין
  • פרופ' אשר שושן

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Marret et al; Overview and expert assessment of off-label use of misoprostol in obstetrics and gynaecology: review and report by the College national des gynecologuesobstetriciensFran^ais. Eur J ObstetGynecolReprod Biol.2015;187:80-4
  2. ↑ Kulier R, Kapp N, Gulmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011 Nov 9;11:CD002855
  3. ↑ Livshits A, Machtinger R, David LB, Spira M, Moshe-Zahav A, Seidman DS. Ibuprofen and paracetamol for pain relief during medical abortion: a double­blind randomized controlled study. Fertil Steril 2009;91:1877-80
  4. ↑ Avraham S, Gat I, Duvdevani NR, Haas J, Frenkel U, Seidman DS. Pre-emptive effect of ibuprofen versus placebo on pain relief and success rates of medical abortion: a double-blind, randomized, controlled study. Fertil Steril. 2012;97(3):612-5
  5. ↑ 5.0 5.1 5.2 Webber K, Grivell RM. Cervical ripening before first trimester surgical evacuation for non-viable pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2015;(11):CD009954. doi: 10.1002/14651858.CD009954.pub2
  6. ↑ 6.0 6.1 Tang OS, Ho PC. The use of misoprostol for early pregnancy failure. Curr Opin Obstet Gynecol 2006;18:581-6
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 Zhang J, Gilles JM, Barnhart K, Creinin MD, Westhoff C, Frederick MM; NICHD Management of Early Pregnancy Failure Trial. A comparison of medical management with misoprostol and surgical management for early pregnancy failure. N Engl J Med 2005;353:761-9
  8. ↑ Neilson JP, Gyte GM, Hickey M, Vazquez JC, Dou L. Medical treatments for incomplete miscarriage (less than 24 weeks). Cochrane Database Syst Rev. 2010;(1):CD007223
  9. ↑ Stockheim D, Machtinger R, Wiser A, Dulitzky M, Soriano D, Goldenberg M, Schiff E, Seidman DS. A randomized prospective study of misoprostol or mifepristone followed by misoprostol when needed for the treatment of women with early pregnancy failure. Fertil Steril 2006;86:956-60
  10. ↑ Machtinger R, Stockheim D, Seidman DS, Lerner-Geva L, Dor J, Schiff E, Shulman A. Medical treatment with misoprostol for early failure of pregnancies after assisted reproductive technology: a promising treatment option. Fertil Steril. 2009;91:1881-5
  11. ↑ MacIsaac L, Grossman D, Balistreri E, Darney P. A randomized controlled trial of laminaria, oral misoprostol, and vaginal misoprostol before abortion. Obstet Gynecol 1999;93:766-70
  12. ↑ 12.0 12.1 Tam WH, Lau WC, Cheung LP, Yuen PM, Chung TK. Intrauterine adhesions after conservative and surgical management of spontaneous abortion. J Am Assoc Gynecol Laparosc 2002;9:182-5
  13. ↑ 13.0 13.1 Graziosi GC, Bruinse HW, Reuwer PJ, Teteringen O, Mol BW. Fertility outcome after a randomized trial comparing curettage with misoprostol for treatment of early pregnancy failure. Hum Reprod 2005;20:1749-50
  14. ↑ 14.0 14.1 Tam W, Tsui M, Lok I, Yip S, Yuen P, Chung T. Long-term reproductive outcome subsequent to medical versus surgical treatment for miscarriage. Hum Reprod 2005;20:3355-9
  15. ↑ 15.0 15.1 Smith LFP, Ewings PD, Quinlan C. Incidence of pregnancy after expectant, medical, or surgical management of spontaneous first trimester miscarriage: long term follow-up of miscarriage treatment (MIST) randomised controlled trial. BMJ 2009;339:b3827
  16. ↑ Stockheim D, Carp H.Misoprostol for early pregnancy failure. Isr Med Assoc J.2010;12:375-6
  17. ↑ 17.0 17.1 Kapp N, Lohr PA, Ngo TD, Hayes JL. Cervical preparation for first trimester surgical abortion. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 2. Art. No.: CD007207. DOI: 10.1002/14651858.CD007207.pub2
  18. ↑ Saav I, Aronsson A, Marions L, et al. Cervical priming with sublingual misoprostol prior to insertion of an intrauterine device in nulliparous women: a randomized controlled trial. Hum Reprod. 2007;22:2647-2652
  19. ↑ Al-Fozan H, Firwana B, Al Kadri H, Hassan S, Tulandi T. Preoperative ripening of the cervix before operative hysteroscopy. Cochrane Database Syst Rev. 2015;(4):CD005998. doi: 10.1002/14651858.CD005998.pub2
  20. ↑ Oppegaard KS, Lieng M, Berg A, Istre O, Qvigstad E, Nesheim BI. A combination of misoprostol and estradiol for preoperative cervical ripening in postmenopausal women: a randomised controlled trial. BJOG 2010;117:53-61


המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה