האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6834 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6834 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מניעה דחופה של היריון - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
מניעה דחופה של היריון

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 13/9/2017
יוצר הערך דניאל זיידמן, ראול אורבייטו, אידה אמודאי, עמוס בר, מוטי גולדנברג, מוטי חלק, אריה ישעיה, דגנית סמואל-אביטל, נגה פורת, יצחק פיינשטיין, אשר שושן
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפסקת היריון

במקום שהוא קיים ניתן דירוג ה־EBM בצבע ירוק

מניעת היריון דחופה (Emergency contraception), שקרויה גם "גלולת הבוקר שאחרי" או מניעת היריון לאחר מגע מיני (Postcoital contraception), היא טיפול שנועד למנוע היריון לאחר קיום יחסי מין ללא הגנה או עם הגנה לא מספקת[1]. שימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך הוא הדרך הטובה ביותר להפחתת שיעור ההיריונות הלא רצויים, אך מניעת היריון דחופה היא אפשרות טובה מאוד כאשר שיטות אחרות נכשלו[1]‏. EBM: III

נתונים מארצות הברית מורים כי כמחצית מההיריונות הם בלתי מתוכננים, ומתוכם כמעט מחצית יסתיימו בהפסקת היריון. יתרה מזאת, כמחצית מההיריונות הלא מתוכננים אירעו בקרב נשים שהשתמשו באמצעי מניעה בחודש בו הרו[2]. בישראל מדי שנה בעשור האחרון מבוצעות כעשרים אלף הפסקות היריון באישור הוועדה, מרביתם היריונות לא מתוכננים. אחת הדרכים שהוצעו להפחתת שיעור ההיריונות הלא מתוכננים היא שימוש נרחב יותר באמצעים למניעת היריון בחירום[1]. העלאת הזמינות של גלולות המשמשות למניעת היריון דחופה מעלה את שיעור השימוש, אך לא הוכח כי היא מפחיתה את ההיארעות של היריונות לא מתוכננים[3][4].‏ EBM: II-1

הוריות

הוריות שכיחות כוללות כישלון של שימוש באמצעי מניעה (למשל קונדום שנקרע או שכחה של יותר מגלולה אחת למניעת היריון) או אי שימוש באמצעי מניעה.

יש להציע מניעת היריון דחופה לאחר תקיפה מינית של אישה.

הוריות נגד

אין הוכחות שקיימים מצבים רפואיים שמהווים איסור למתן אמצעים למניעת היריון בחירום[1]‏. EBM: III

בשל משך הנטילה הקצר, הוריות נגד למתן גלולות משולבות למניעת היריון אינן נוגעות למתן אמצעים למניעת היריון דחופה. לפי ארגון הבריאות העולמי אין מצב בו הסיכון שבנטילת אמצעים למניעת היריון דחופה עולה על היתרונות. בין היתר מצוינים באופן ספציפי מצבים כמו היסטוריה של היריון חוץ רחמי, מחלת לב, מיגרנות או מחלת כבד, ונשים מניקות. גם דמם לדני בלתי מאובחן או חשד להיריון אינם מהווים סיבה לא לתת אמצעים למניעת היריון דחופה, אף על פי שאין הוריה למתן בנשים עם היריון מוכח, מאחר שלא תהיה במקרה זה כל השפעה[1]‏. EBM: III

אמצעים

  • תכשיר המכיל פרוג'סטין בלבד. גלולה אחת של 1.5 מ"ג (מיליגרם) של Levonorgestrel שניטלת מיד לאחר היחסים הלא מוגנים ועד 72 שעות אחריהם (משווק בישראל תחת השמות המסחריים "נורלבו" או "פוסטינור")[5][6]EBM: I
  • תכשיר המכיל מודולטור סלקטיבי של הקולטן לפרוגסטרון (SPRM - Selective Progesterone Receptor Modulators). גלולה אחת מכילה 30 מ"ג (מיליגרם) של Acetate Ulipristal, שניטלת מיד לאחר היחסים הלא מוגנים ועד 120 שעות אחריהם (משווק בישראל תחת השם ella)[7] EBM: I
  • התקן תוך-רחמי. ניתן להכניס התקן תוך חמישה ימים מהמגע המיני הבלתי מוגן[8][9]. אין מחקרים השוואתיים של התקן מול גלולות כאמצעי מניעה בחירום. אמצעי זה מומלץ במיוחד לוולדניות שממילא מעוניינות באמצעי מניעה לטווח ארוך. EBM: I

אופן הפעולה

נראה שאין מנגנון פעולה אחד עבור האמצעים למניעת היריון דחופה, אלא שההשפעה היא בהתאם ליום במחזור בו קוימו יחסי המין, הזמן במחזור בו ניתן אמצעי המניעה ואמצעי המניעה שניתנו. הודגם כי מתן של Acetate Ulipristal או Levonorgestrel גורמים לדיכוי או דחייה של הביוץ. Levonorgestrel ידחה את התפתחות הזקיק כשהוא ניתן לפני העלייה ברמת ה-LH (Luteinizing Hormone)‏. Acetate Ulipristal יעכב את חריגת הביצית מהזקיק גם לאחר שרמת LH החלה לעלות[7]. על פי הידוע, לא סביר כי אמצעים אלה מונעים את השרשת הביצית המופרית. התקן תוך רחמי מונע הפריה תוך השפעה על חיוניות ותפקוד הזרע והוא עשוי להשפיע על הביצית המופרית ורירית הרחם[1].

נוטים לעיתים להתבלבל בין אמצעים למניעת היריון דחופה והפסקת היריון תרופתית. אבל, בעוד שתרופות להפסקת היריון משמשות להפסקת היריון קיים, אמצעים למניעת היריון דחופה יעילים רק לפני שההיריון נקלט. אמצעים למניעת היריון דחופה יכולים למנוע היריון במשך חמישה ימים ויותר שחולפים בין המגע המיני וההשרשה של הביצית המופרית, אך הם אינם יעילים לאחר ההשרשה. מחקרים באמצעי מניעה הורמונליים במינון גבוה מצביעים כי שימוש באמצעי מניעת הריון דחופה אינם מהווים סיכון להריון קיים ואינם מסכנים את העובר[1].

אופן המתן

יש לתת את האמצעים למניעת היריון דחופה מוקדם ככל האפשר לאחר יחסי המין הבלתי מוגנים. מחקרים מורים שמתן של גלולות Levonorgestrel או גלולות משולבות יעיל יותר ככל שהוא ניתן מוקדם יותר[7][10][11]‏ EBM:I

  • אין צורך בבדיקה גופנית או בבדיקות מעבדה לפני מתן אמצעים למניעת היריון דחופה
  • אין לעכב את מתן אמצעים למניעת היריון דחופה עד לקבלת בדיקת היריון או כאשר יחסי המין הלא מוגנים התרחשו בימים לא פוריים
  • מתן של Levonorgestrel יעיל עד 72 שעות לאחר המגע המיני ואילו Acetate Ulipristal שומר על יעילותו עד 120 שעות לאחר המגע הלא מוגן. לכן קיימת האפשרות לתת לנשים המעוניינות בכך אמצעי מניעת הריון דחופה עד 120 שעות לאחר קיום היחסים
  • מתן מראש של אמצעים למניעת היריון דחופה עשוי להוביל לשימוש מוקדם יותר[12][13][14][15]. EBM:I
  • מתן גלולות מסוג Levonorgestrel או Acetate Ulipristal יעיל פחות אם הם ניטלים ממש לפני הביוץ או כאשר האישה קיימה יחסי מין לא מוגנים פעמים נוספות במהלך אותו מחזור[11]. EBM:I
  • אם האישה הקיאה פחות משלוש שעות לאחר נטילת גלולות מסוג Levonorgestrel או Acetate Ulipristal מומלץ לתת לה מיד מנה נוספת. EBM:III
  • אם האישה סובלת מהקאות חמורות ניתן לתת גלולות מסוג Levonorgestrel גם בהשמה בנרתיק[16][17]. EBM:II-3
  • אפשר לתת גלולות למניעת היריון בחירום מסוג Levonorgestrel או Ulipristal Acetate פעמים חוזרות אפילו באותו מחזור EBM:III
  • גלולות Levonorgestrel או Acetate Ulipristal המשמשות בחירום יעילות פחות למניעת היריון קבועה בהשוואה לאמצעי מניעה ארוכי טווח קיימים. שימוש ממושך בגלולות אלהיחשוף את האישה לרמות הורמונים גבוהות יחסית ויהיה מלווה ביותר תופעות לוואי, כולל הפרעות בסדירות המחזור. על כן, אין להשתמש בגלולות Levonorgestrel או Acetate Ulipristal למניעת היריון בחירום כאמצעי מניעה ארוך-טווח[1]. EBM:III

יעילות

  • בשמונה מחקרים שכללו יותר מ-9,500 נשים שהשתמשו בגלולות ה-Levonorgestrel בלבד נמצא שאחוז ההריונות שנמנע היה בטווח של 59 אחוזים עד 94 אחוזים, כלומר זהו השיעור בו פחתו סיכויי האישה להרות[6][7][18][19][20]. EBM:I
  • מחקרים מצאו כי Acetate Ulipristal יעיל יותר מגלולת Levonorgestrel והוא שומר על יעילותו עד 5 ימים (120 שעות) לאחר מגע מיני לא מוגן. מחקרים השוואתיים מצאו כי בטווח הזמן של עד 24 שעות, לאחר מגע מיני לא מוגן, שיעור ההריונות עם Acetate Ulipristal הוא 0.9 אחוזים בהשוואה לשיעור של 2.3 אחוזים עם Levonorgestrel ובפרק הזמן של 0–72 שעות, לאחר מגע מיני לא מוגן, שיעור ההריונות בקרב נשים שנטלו Acetate Ulipristal היה 1.4 אחוזים בהשוואה לשיעור של 2.2 אחוזים בקרב נשים שהשתמשו ב-Levonorgestrel[7][10][11]
  • הוכח שנטילת גלולות עם Levonorgestrel בלבד יעילה פי שניים מנטילת גלולות משולבות במצבי חירום וקשורה בפחות תופעות לוואי (בחילות והקאות), אולם Acetate Ulipristal יעיל מנטילת גלולות עם Levonorgestrel בלבד ללא הבדל בפרופיל תופעות הלוואי
  • התקן שמוכנס לרחם תוך חמישה ימים מהמגע המיני הבלתי מוגן קשור בשיעור היריון של 0.2 אחוזים בלבד, והוא למעשה אמצעי היעיל ביותר במצבי חרום[8][9]

משקל גוף עשוי להשפיע על יעילותן של גלולות למניעת הריון דחופה. Levonorgestrel עשוי להיות פחות יעיל בנשים עם עודף משקל (BMI, Body Mass Index, בין 25- 29.9) או עם השמנת יתר (BMI גבוה מ-30). עדויות מוגבלות מצביעות על כך שיעילות Acetate Ulipristal מופחתת בקרב נשים עם השמנת יתר. למרות זאת, אין למנוע מנשים הסובלות מעודף משקל או השמנת יתר שימוש בגלולות למניעת הריון דחופה משום שהעדויות לירידה ביעילותן מוגבלות. יעילותו של התקן תוך רחמי אינה מושפעת ממשקל ולכן הוא עשוי להוות אלטרנטיבה לגלולות בקרב נשים עם השמנת יתר.

תופעות לוואי

נטילת Levonorgestrel במינון של 1.5 מיליגרם לא נמצאה קשורה לסיבוכים חמורים או מקרי מוות[21]. על כן בישראל אין צורך במרשם רופא על מנת לקנות את "Postinor new".‏ EBM: III

מחקרים על מתן מינונים גבוהים של גלולות למניעת היריון מורים כי נטילת גלולות למניעת היריון דחופה לא מעלה את הסיכון להיריון צעיר או להתפתחות העובר[22]‏. EBM: III

אמצעים למניעת היריון דחופה אינם מעלים את הסיכון להיריון חוץ רחמי, וכמו כל אמצעי המניעה, למעשה מפחיתים את הסיכון המוחלט להיריון מחוץ לרחם על ידי הפחתה של הסיכוי הכולל להיריון. EBM: III

תופעות לוואי קצרות טווח

  • בחילות והקאות: נטילת Levonorgestrel קשורה בשיעור נמוך באופן מובהק של בחילות והקאות בהשוואה לגלולה המשולבת[6][7][10][11][18]. EBM: I.פרופיל תופעות הלוואי של Ulipristal Acetate דומה לזה של Levonorgestrel
  • דמם לדני לא סדיר: לאחר שימוש באמצעים למניעת היריון דחופה הדמם הווסתי בדרך כלל מתרחש בתוך שבוע לפני או אחרי המועד הצפוי[10]. יש נשים שסובלות מהכתמות או דימום לא סדיר בשבוע או בחודש שלאחר הטיפול. דמם בלתי סדיר, הנובע משימוש באמצעים למניעת היריון דחופה, חולף ללא טיפול[7]‏. EBM: I
  • תופעות לוואי נוספות: רגישות בשדיים, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש ועייפות

מעקב

אין צורך במעקב מיוחד לאחר שימוש בגלולות למניעת היריון בחירום. עם זאת, יש להנחות את האישה לבצע בדיקת היריון אם יהיה לה איחור של יותר משבוע[1]‏. EBM: III

יש להנחות את האישה לפנות לרופא אם היא תסבול מדימום בלתי סדיר ממושך או מכאבי בטן. זאת בשל החשש מפני הפלה עצמונית או היריון חוץ רחמי[1]‏. EBM: III

העלאת המודעות

  • נשים רבות אינן מודעות לאפשרות של מניעת היריון דחופה, לא מבינות כיצד ומתי להשתמש באמצעים הזמינים או שאינן משתמשות בהם בעת הצורך
  • על מנת שמתן ללא מרשם רופא של גלולות למניעת היריון דחופה יצליח, על האישה ובן זוגה להיות מודעים לכך שהאמצעי זמין, ועליהם לדעת מתי להשתמש בו על מנת להשיג יעילות מרבית
  • הגברת המודעות, הידע והזמינות לאמצעים למניעת היריון דחופה הם בעלי חשיבות במאמץ להפחית את שיעור ההיריונות הבלתי מתוכננים
  • רופאים צריכים לפעול להגברת המודעות בקרב המטופלות שלהן ביחס לאפשרות של שימוש באמצעים למניעת היריון דחופה

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 PracticeBulletin Summary No. 152: EmergencyContraception.Obstet Gynecol. 2015;126(:685-6
  2. ↑ Finer LB, Henshaw SK. Disparities in rates of unintended pregnancy in the United States, 1994 and 2001. Perspect Sex Reprod Health 2006;38:90–6
  3. ↑ Raymond EG, Stewart F, Weaver M, Monteith C, Van Der Pol B. Impact of increased access to emergency contraceptive pills: a randomized controlled trial. Obstet Gynecol 2006;108:1060-1
  4. ↑ Raymond EG, Trussell J, Polis CB. Population Effect of Increased Access to Emergency Contraceptive Pills: A Systematic Review. Obstet Gynecol 2007;109:181-188
  5. ↑ Ngai SW, Fan S, Li S, Cheng L, Ding J, Jing X, Ng EH, Ho PC. A randomized trial to compare 24 h versus 12 h double dose regimen of levonorgestrel for emergency contraception. Hum Reprod 2005;20:307-11
  6. ↑ 6.0 6.1 6.2 Arowojolu AO, Okewole IA, Adekunle AO. Comparative evaluation of the effectiveness and safety of two regimens of levonorgestrel for emergency contraception in Nigerians. Contraception. 2002;66:269-73
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Glasier, Anna F., et al. Ulipristal acetate versus levonorgestrel for emergency contraception: a randomised non-inferiority trial and meta-analysis. Lancet 2010;375.9714: 555-562
  8. ↑ 8.0 8.1 Liying Z, Bilian X. Preliminary analysis of a multicenter clinical trial using Multiload Cu 375SL for emergency contraception.Adv Contracept 1998;14:161-70
  9. ↑ 9.0 9.1 Zhou L, Xiao B. Emergency contraception with Multiload Cu-375 SL IUD: a multicenter clinical trial.Contraception 2001;64:107-12
  10. ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 Creinin MD, Schlaff W, Archer DF, Wan L, Frezieres R, Thomas M, et al. Progesteronereceptor modulator for emergency contraception: a randomized controlled trial. ObstetGynecol 2006;108:1089-97
  11. ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 Glasier A, Cameron ST, Blithe D, Scherrer B, Mathe H, Levy D, et al. Can we identifywomen at risk of pregnancy despite using emergency contraception? Data from randomizedtrials of ulipristal acetate and levonorgestrel. Contraception 2011;84:363-7
  12. ↑ Ellertson C, Ambardekar S, Hedley A, Coyaji K, Trussell J, Blanchard K. Emergency contraception: randomized comparison of advance provision and information only. Obstet Gynecol 2001;98:570-5
  13. ↑ Ellertson C, Evans M, Ferden S, Leadbetter C, Spears A, Johnstone K, Trussell J. Extending the time limit for starting the Yuzpe regimen of emergency contraception to 120 hours. Obstet Gynecol 2003;101:1168-71
  14. ↑ Rodrigues I, Grou F, Joly J. Effectiveness of emergency contraceptive pills between 72 and 120 hours after unprotected sexual intercourse. Am J Obstet Gynecol 2001;184:531- 7
  15. ↑ Gold MA, Wolford JE, Smith KA, Parker AM. The effects of advance provision of emergency contraception on adolescent women's sexual and contraceptive behaviors. J Pediatr Adolesc Gynecol 2004;17:87-96
  16. ↑ Alvarez F, Faundes A, Johansson E, Coutinho E. Blood levels of levonorgestrel in women following vaginal placement of contraceptive pills. Fertil Steril 1983;40:120-3
  17. ↑ Back DJ, Grimmer SF, Rogers S, Stevenson PJ, Orme ML. Comparative pharmacokinetics of levonorgestrel and ethinyloestradiol following intravenous, oral and vaginal administration. Contraception 1987;36:471-9
  18. ↑ 18.0 18.1 Raymond EG, Creinin MD, Barnhart KT, Lovvorn AE, Rountree W, Trussell J. Meclizine for prevention of nausea associated with emergency contraceptive pills: A randomized trial. Obstetrics and Gynecology 2000;95:271-277
  19. ↑ Hamoda H, Ashok PW, Stalder C, Flett GM, Kennedy E, Templeton A. A randomized trial of mifepristone (10 mg) and levonorgestrel for emergency contraception. Obstet Gynecol 2004;104:1307-13
  20. ↑ Shangguan S, Afshin A, Shulkin M, Ma W, Marsden DTrussell J. The cost of unintended pregnancy in the United States. Contraception. 2007;75:168-70
  21. ↑ Vasilakis C, Jick SS, Jick H. The risk of venous thromboembolism in users of postcoital contraceptive pills.Contraception 1999;59:79-83
  22. ↑ Bacic M, Wesselius de Casparis A, Diczfalusy E. Failure of large doses of ethinyl estradiol to interfere with early embryonic development in the human species. Am J Obstet Gynecol 1970;107:531-4

המידע שבדף זה נכתב על ידי דניאל זיידמן (יו"ר), ראול אורבייטו, אידה אמודאי, עמוס בר, מוטי גולדנברג, מוטי חלק, אריה ישעיה, דגנית סמואל-אביטל, נגה פורת, יצחק פיינשטיין, אשר שושן